יו"ר הסתדרות הבניין והעץ יצחק מויאל, הוא מסוג האנשים שלא יכול לעמוד במקום אחד. אם הוא לא פעיל 14 שעות ביממה הוא לא מרגיש טוב… ממש כך. מויאל יכול להביט לאחור על השנה העברית שמסתיימת לה בימים אלה, ולהיות מרוצה מאוד במה שהצליח לעשות בתחום הבניין והעץ והתעשיות הנלוות, עליהם הוא מופקד מטעם ההסתדרות הכללית. לא מעט הסכמי עבודה נחתמו בשנה שחלפה, ביוזמתו ובהובלתו ושדרגו את השכר ותנאי העבודה לעובדי הבניין ומפעלי התעשייה המאוגדים בהסתדרות (ב'אשקלית', 'נתיבי נוי', סולל בונה, עובדי הבינוי של משטרת ישראל, מפעלי איטונג תעשיות אבן וסיד, פיניציה ישראל ועוד). הוא גם היה זה שליווה כמעט באופן אישי את המעבר של תשלובת "נגב קרמיקה", שקרסה תחת הבעלים הקדומים לב לבייב ונרכשה על ידי "קרן ויולה". מויאל דאג למעבר בטוח ולשמירה על זכויות העובדים וממשיך ללוות אותם.
אבל גולת הכותרת של הסכמי העבודה הוא הסכם הקיבוצי התקדימי וההיסטורי להסדרת זכויות ציבור המנופאים, הסכם שקיבל תוקף חוקי של צו הרחבה על כלל עובדי המנופאים של עגורן צריח המועסקים בענף. כפי שנקבע בהסכם שנחתם בחודש אפריל, יעמוד שכר המינימום למנופאים על 49 שקל לשעה, ובעוד כשנה וחצי יעלה השכר ל-52 שקל לשעה. לכך תתווסף תוספת מאמץ בגין גובה ובידוד בסך 3.5 שקלים לשעה.
"מדובר בהסכם היסטורי", אומר מויאל בראיון לעיתון "המגזין". "ההסכם קיבל הכרה מארגון העולמי BWI. מדובר בעבודה מתישה במשך שנתיים וחצי, ועתה המנופאים יכולים לנשום לרווחה ולהיות בטוחים שההסתדרות תמשיך ותייצג אותם, על מנת שלא יקבלו רק את השכר המגיע להם, אלא גם את מלוא הזכויות, בדגש על הטיפול בנושאי הבטיחות. כמו כן, העובדים יהיו זכאים לקרן השתלמות כבר מיומם הראשון בעבודה, כאשר הפקדות המעביד יעמדו על 5% (ו-2.5% ע"ח העובד)".
לצד הסכמי העבודה הרבים שחתם מויאל עם המעסיקים בתחום הבניין והעץ, הוא עסק וממשיך לעסוק בתחום הכאוב, של התאונות באתרי הבנייה בישראל. הרוגים ופצועים והרבה כאב של המשפחות מדיר מעיני מויאל שינה. "צריך להפוך עולמות כדי למנוע עוד הרוגים ופצועים נוספים באתרי הבנייה", הוא אומר.
ומה צריך לעשות כדי לצמצם את מספר התאונות?
"בימים אלה אני עובד על הסכם קיבוצי ענפי בתחום הבטיחות, וכן אני מקיים יום בטיחות בינלאומי בשיתוף ידיעות אחרונות וכל הגורמים המעורבים כדי למגר את התופעה. אני מתריע ודורש ממשרדי הממשלה שנים להתערב ולהפסיק את ההרג הזה. פניתי לכל גורם אפשרי מהמשרד הממשלתי הכי זניח ועד לראש הממשלה בכבודו ובעצמו. הרוגים ופצועים בענף הפכו לדבר בלתי נסבל וכמעט בשגרה, וחייבים לעצור את הקטסטרופה. אנו בענף הבניין והעץ בהסתדרות מקיימים הכשרות לעובדים בענף הבנייה בתחום הבטיחות, אבל זה נעשה מעט מאוד ולא מספיק. זו, אגב, משימה של מדינת ישראל, של משרדי הממשלה שאמונים על הכשרת העובדים, מצד אחד ואכיפת חוקי העבודה מצד שני".
מי אשם ומה האשמה?
"את האשמה על ההפקרות אני מטיל על משרד העבודה בהיעדר פיקוח, אכיפה ואמצעי הרתעה של משרדי הממשלה האחראיים, קרי, משרד העבודה והרווחה. חסרים עשרות מפקחים שיבדקו את עשרות אלפי האתרים בארץ. אם נחסוך בהוצאות של אותם מיליונים של הביטוח הלאומי, אפשר בכסף הזה למנות מפקחים".
מויאל אומר כי כדי להיות הוגנים, הוא מציין כי באחרונה משרד העבודה מבצע מהלכי אכיפה כמו הטלת קנסות, סגירת אתרים שהתפרעו בבטיחות, מעורבות משטרה ועוד.
את סיפור 'נגב קרמיקה' לקח מויאל לטיפול באופן אישי. אביו ז"ל היה ממייסדי המפעל בירוחם וכילד הכיר היטב את המפעל. מויאל אומר בהתרגשות: "המשך הפעלתו של מפעל 'נגב קרמיקה' ורכישתו על ידי משקיעים חדשים, קבוצת קרן ויולא הוא סגירת מעגל מרגשת עבורי. להיות זה שהצליח למנוע את הסגירה בכוחות משותפים עם העובדים ועם המשקיעים החדשים, זה פשוט ריגש אותי. לשוב למפעל כיו"ר הסתדרות הבניין ולנהל עם ההנהלה מו"מ, להסתובב במפעל ולהגיע לפינה בא אבי היה עובד ולשם הייתי מביא לו את האוכל, הייתה עבורי התרגשות גדולה. הזכות הגדולה שדווקא במשמרת שלי הייתה לי האפשרות להציל את המפעל שאבא עבד בו. הייתי שמח אם אבא שלי היה היום חי והיה רואה איך הבן הקטן, מצליח למנוע את סגירתו של המפעל, היה מאושר עד השמיים".
כזכור, "נגב קרמיקה" בניהולה של אפריקה ישראל השייכת ללב לבייב, נקלעה לחובות של מיליוני שקלים. החברה נכנסה להקפאת הליכים וחרב פיטורין ריחפה מעל ראשי מאות עובדים ואיימה לגדוע פרנסה של מאות משפחות בראשון לציון, ירוחם וברחבי הארץ, בהן פזורות החנויות של "נגב קרמיקה".
מויאל אומר כי נכון להיום, הסימנים מראים שהמפעל בדרך החדשה, מתאושש. על מנת לתת למפעל עוד חיים כדי שימשיך להעסיק עובדים הוא קורא לקבלנים חברות ומשרדי ממשלה לרכוש כחול לבן מ"נגב קרמיקה".
עוד הישג משמעותי למויאל בשנה שחלפה, קשור להכשרות צעירים וחיילים משוחררים, כשהמטרה להחזיר עטרה ליושנה, לשלב ישראלים צעירים בענף הבנייה. מויאל: "במסגרת המיזם הציוני החשוב מאוד, אנחנו מכשירים במסגרות לימודים את כל הענפים במקצועות ענף הבניין, הנדסה, הנדסאים, מנהלי עבודה ועוד שורה ארוכה של מקצועות. לדברי מויאל, השותפים העיקריים למיזם הם: "התאחדות בוני הארץ בהובלתו של הנשיא דאז, ניסים בובליל והנשיא הנוכחי רוני בריק, הסתדרות עובדי הבניין והעץ, בהובלתי, משרד הכלכלה-האגף להכשרה מקצועית, משרד האוצר ובעבר גם משרד הביטחון באמצעות הקרן להכוונת חיילים משוחררים והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניין. בל נשכח את חלקן של חברות הבנייה הרבות הקולטות את הבוגרים לשורותיהן".
את המיזם מנהלת הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל, באמצעות מנהליה אייל שליו, שמעון דאבוש והצוות שלו. ויש תוצאות טובות למיזם. 105 בוגרים, שהם יותר מעשרים אחוזים מכלל המוכשרים, נמצאים בשלבים שונים של קורסי מנהלי עבודה. "זהו הישג חסר תקדים בענף", אומר מויאל. "לשמחתי אנו רואים פירות בבוגרי המיזם שעברו את התהליך מתחילתו, ולאחרונה הוסמכו רשמית על ידי משרד הכלכלה כמנהלי עבודה מוסמכים. קבוצה זו היא הראשונה מבין עשרות מנהלי עבודה, שכאמור נמצאים בשלבים שונים על רצף ההכשרה ועתידים בקרוב להפוך למנהלי עבודה מוסמכים. אנו מאמינים שהצלחה זו תגרור ישראלים רבים ומוכשרים לקשור עתידם בענף הבניין".
מויאל מסייע גם לקידום הספורט באשדוד
מויאל, תושב אשדוד, עושה רבות גם למען העיר. כך למשל הצליח באחרונה לקבל אישור ממשרד העבודה להקמת מכללות ללימודי מקצועות הבנייה. הוא דאג שאחת המכללות תפתח באשדוד. "אני דואג במסגרת חלוקת המלגות בתחום הענף לשלב סטודנטים מאשדוד", אומר מויאל.
בימים אלה מתנהל גם מו"מ בין ההסתדרות לעיריית אשדוד להקמת קנאטרי בעיר. יוזם המו"מ מויאל הצליח לשכנע את ההסתדרות לנהל את מו"מ לפתיחת קאנטרי לחברי ההסתדרות ובני משפחותיהם באשדוד.
גם בתחום הספורט מסייע מויאל לעיר אשדוד. כך למשל במסגרת היותו חבר בדירקטוריון מרכז הפועל וכיו"ר ועדת הכספים שלה, הצליח להעביר החלטה בדירקטוריון לפתח ולסייע בספורט הימי באשדוד ולהביא קיאקים מפרשיות בשיתוף רשות הספורט בעיריית אשדוד. גם תמיכה בקבוצות כדורגל באשדוד, סיוע בכדורסל, כדוריד וענפי ספורט אחרים באשדוד.
באחרונה פנה מויאל ליו"ר מפעל הפיס עוזי דיין, והציג בפניו תוכנית לטובת חיילים משוחררים. מויאל: "הצגתי בפני דיין, תוכנית להקמת קרן משותפת למפעל הפיס ולקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, לחלוקת מלגות לחיילים משוחררים צעירים ישראליים, שילמדו את מקצועות ענף הבניין. אני סבור שטיפול ושילוב של צעירים וחיילים משוחררים לענף ישיג הרבה מטרות: תעסוקה, ציונות לשמה והחזרת העובדים הישראלים לענף הבנייה".
