עונת 99/2000. מוטי איוניר הגיע לאמן את הפועל ב"ש כהבטחה גדולה, לאחר שהצעיד את בית"ר ב"ש עליה השלום לליגה הלאומית, וגם שם חולל עימה פלאים. הוא רק לא הבין שמה שהתאים למועדון המשפחתי של בית"ר הצנועה, לא יכול להתאים לאחות הגדולה והבכירה בבירת הנגב. היו"ר המיתולוגי אלי זינו, איש ראוי וחביב שעשה לא מעט למען הכדורגל בנגב, פיטר במשך חייו לפחות 20 מאמנים. אני מכיר אותו מהכי קרוב שאפשר עוד שהיה הבעלים של הפועל דימונה בליגה הארצית…
הוא לא עשה זאת מרוע או מתוך סגירת חשבונות, אלא פעל מתוך אמוציות וקפריזות, שגרמו למאמנים לפתוח שמפניה אם עברו חמישה מחזורים באצטדיון וסרמיל עליו השלום… במשך קרוב לעשר שנים הייתי כתב הספורט של הפועל ב"ש ב"רדיו דרום", בימים בהם היו 100 אחוזי רייטינג באזור באר שבע רבתי. כל משפט שאמרתי בשעה שש בערב הרעיד את אמות הסיפים וגרם לרעידת אדמה של 7.3 בסולם ריכטר. בשל הקרבה שלי לזינו, פרסמתי ברוב המקרים את ההודעה על הפסקת עבודתו של המאמן עוד לפני שהמאמן עצמו ידע מכך… כך היה עם מוטי איוניר, שלא חיבב אותי בלשון המעטה, בגלל הרעש שיצרתי כל יום בשש בערב. ערב לפני שהלך הביתה, מוטי אמר לי: "אני יודע מי הם המדליפים שלך, ומבטיח לך שהם לא יישארו בקבוצה…". עניתי לו בחצי קריצה: "אני לא יודע אם אתה תישאר…". למחרת בזמן שעשה את הדרך מתל אביב לבאר שבע, הוא התבקש לעשות פרסה בצומת קסטינה…
זו דוגמא אחת להתנהלות של הפועל ב"ש לפני עידן אלונה ברקת, ומה שגרם לקבוצה להיות קבוצה לא יציבה, ששיחקה לא מעט עונות גם בליגה השנייה. כשאלונה רכשה את הקבוצה, לא ידענו לאן זה הולך. הבנו שיש כאן סגנון אחר, עם צניעות, ענווה ודרך ארץ. רק בגלל זה חששנו, שאולי אלונה לא מתאימה לג'ונגל ששלט באותם ימים בבירת הנגב.
גם אלונה לא הייתה חפה מטעויות בתחילת דרכה. היא מינתה מאמנים בינוניים ומטה, בעיקר בגלל יועצים שפעלו מתוך אינטרסים אישיים. רק לאחר שלמדה את המערכת והכירה את הכדורגל הישראלי, היא הבינה שמאמנים בינוניים (במקרה הטוב) כמו מרקו בלבול, גיא לוי וניר קלינגר, לא יובילו אותה לשום מקום. אלונה הלכה על הטוב ביותר, מינתה את ברק בכר, הציבה את אסי רחמים כמנכ"ל הקבוצה, ובעצם בנתה מערכת שמתנהלת ברמה אירופית הן מבחינת מוסר תשלומים והן ברמה הארגונית-מקצועית. מדובר במכונה משומנת שמתנהלת עם אפס תקלות, וזה לא מקרי שב"ש ניצבת צעד אחד מכניסה למועדון הגדולות באירופה.
השילוב הזה של השקעה כספית עצומה, ניהול נכון, ולא פחות חשוב צניעות ודרך ארץ, הפכו את הפועל באר שבע לקבוצה הטובה ביותר בארץ, גם אם מכבי ת"א של גולדהאר מציגה תקציב גבוה יותר. כסף זה לא כל הסיפור, זה אומנם מרכיב חשוב ומשמעותי, אולם ניהול נכון והצבת אנשי מקצוע מצויינים בעמדות הנכונות, עושים את ההבדל. באר שבע תזכה גם השנה באליפות המדינה, אני מקווה מאוד שגם תעפיל לשלב הבתים בליגת האלופות, ומשם השמיים הם הגבול.
אני מאחל לכולנו עונת כדורגל טובה, עם כדורגל שמח, הרבה שערים ופחות גזענות. שלא נראה משחקים של 0-0, לא נראה אלימות במגרשים ולא נראה אוהדים שמגיעים ללכת מכות במקום לעודד את הקבוצה שלהם.
