"היום, זה כבר ברור שאפשר להגדיר את משבר התחבורה הציבורית בישראל כמשבר לאומי. הגודש בדרכים והפקקים, עם הנזקים הכלכליים הסביבתיים והחברתיים שהם יוצרים, הפכו לנושא מרכזי”. כך פתח אתמול בבוקר ראש עיריית אשדוד, ד”ר יחיאל לסרי את ועידת התחבורה של TheMarker. לדבריו, משוואת המשבר יחסית פשוטה – יותר מדי מכוניות, על פחות מדי כבישים – מביאים לגודש ופקקים.
“באחרונה שמעתי את אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר, שציין כי בשבוע של יום העצמאות הוא בילה 12 שעות בפקקים והוסיף תחזית קודרת על כך שעד שנת 2030 יוכפלו שעות הפקקים. אובדן התוצר עשוי להגיע ל-40 מיליארד שקל בשנה. תשתיות התחבורה נמצאות בפיגור ניכר. לפחות המדינה מודעת למשבר, מודה בקיומו באומץ, ויש להוסיף בהגינות, שגם אם זה קורה באיחור, המדינה פועלת לתיקון המצב”, ציין לסרי.
“השאלה היא האם ניתן לחשב מסלול מחדש ולהקטין את הבעיה. האם אפשר למנוע את הכאוס התחבורתי העתידי, או לפחות, להקטין את הממדים שלו. הצד של המדינה ברור: נדרשת הגדלה משמעותית וניכרת בהשקעה בתשתיות התחבורה”, אמר.
לסרי הוסיף כי על פי מחקר שהוצג באחרונה, ישנו צורך בהכפלת השקעה בתשתיות תחבורה מ-20 מיליארד שקלים בשנה כיום, שהם 2% מהתל"ג, ל-4% מהתל”ג, לאורך 15-20 שנה על-מנת שנוכל לסגור את הפיגור שהצטבר. “אבל, גם אם נניח שזה יקרה, והמדינה אכן תגדיל את ההשקעה באופן משמעותי, עדיין דרושה יכולת ביצוע מתאימה”.
לסרי פירט לגבי מצבה של העיר אשדוד שהחלה בפרויקט נרחב בנושא התחבורה הציבורית. “אנחנו נמצאים כעת בעיצומן של עבודות תשתית תחבורה נרחבות בכבישים הראשיים של העיר. במסגרת פרויקט שאשדוד זכתה בו, ב-2012, בקול קורא של משרד התחבורה, להיות עיר מודל לתחבורה ציבורית, בהשקעה כוללת של מאות מיליוני שקלים”.
“בנובמבר האחרון, אחרי ארבע שנים של תכנון, התחלנו בביצוע, שאמור להימשך כשנה וחצי. בסופו – אשדוד תהיה מרושתת בצירים המרכזיים בנתצ"ים לאוטובוסים ומוניות, עם תחנות מתקדמות, מצלמות אכיפה ומערכת בקרת רמזורים חכמה. החזון הוא לעודד לבסוף תושבים לזנוח את ההרכב הפרטי. מהפיכה תחבורתית תושלם בתוך שנתיים”, הצהיר והוסיף כי הכוונה שהתחבורה הציבורית בּאשדוד תופעל על ידי חשמל או בגז טבעי.
בהמשך דבריו אמר לסרי כי על הרשויות המקומיות להיות זרוע ביצועית חשובה של המדינה, בפרויקטים של תחבורה ציבורית, בתנאי שיהיו מוכנות לשתף פעולה ולעמוד במשימה.
“בירושלים ובתל אביב בהן נדרשה מערכת הסעת המונים, המדינה הקימה זרוע ביצועית. לעומת זאת, בערים גדולות ובינוניות אחרות, בהן הפתרון המועדף הוא אוטובוסים – פתרון זול יחסית עם זמן ביצוע קצר באופן משמעותי – המשימה צריכה להיות מוטלת על הרשות המקומית”, אמר לסרי. “כל ראש רשות, במיוחד בינונית או גדולה, צריך לשים את נושא התחבורה הציבורית בסדר עדיפות גבוה. הפיגור בהשקעה כל כך גדול והדהירה שלנו, בשנים האחרונות לעבר כאוס תחבורתי לאומי כל כך מהירה, שחבל לבזבז זמן. ראש הרשות מצידו, צריך להיות ער להשלכות הציבוריות והפוליטיות בזמן ביצוע הפרויקט”.
על-פניו, ציין לסרי, העיר אשדוד לא הייתה זקוקה לפרויקט כזה. “אשדוד עיר צעירה יחסית, עם כבישים רחבים, כמעט ללא פקקים, פרט לגודש קל בשעות העומס. אולם בלי פרויקט כזה ברור לנו שהיינו מוצאים את עצמנו בתוך כמה שנים במצוקה שחווים בגוש דן. התברר לנו כי למרות הדירוג הסוציואקונומי הנמוך יחסית, אשדוד מובילה מבין כל הערים במדינת ישראל בשיעור הצמיחה בבעלות על רכב אחד או שני רכבים, לכל משפחה. בעיר 250 אלף תושבים עם אופק גידול של 100 אלף תושבים עד 2035, ועם תוכניות לבניית בתי חולים, נמלים ופארק היי-טק. לכן החלטנו להקדים תרופה למכה".
