השבוע צוינו שלוש שנים לפתיחתה של קבוצה הפייסבוק "תנו כבוד לאמני אשדוד". הקבוצה שמונה היום כ-12 אלף חברים, הוקמה כדי לפרגן לאמנים האשדודים שהרגישו מקופחים ברמה המקומית, אך כמה משמח לגלות כי לא עוד. לצד שילובם באירועים עירוניים דוגמת ערב שירי לוחמים שהתקיים באמפי-ים בשבוע שעבר, הורה ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי לצאת בפרויקט שבו אחת לחודש מופיע אמן אשדודי במונארט, מיזם שלאור הצלחתו כנראה ימשיך לשנה נוספת.

מי שהקים את הקבוצה הוא מעצב השיער והפעיל החברתי שמוליק דואק. "זה התחיל מכתבה שקראתי על חנה גור שסיפרה שבאשדוד לא מפרגנים לה לעומת מקומות אחרים שאליהם היא מוזמנת להופיע", הוא נזכר. "זה המשיך עם כתבה נוספת על שלומי בראל, שסיפר שאף פעם לא הופיע באופן רשמי באשדוד. חברים רבים שלי, שהם זמרים, סיפרו לי על התעלמות לאורך כל השנים מצד גורמים עירוניים, ועל כך שמתייחסים אליהם כאל חובבים שסיימו חוג שירה. אם כבר הזמינו אותם לשיר באיזה טקס, זה תמיד היה בהתנדבות. זה ממש צרם לי. דווקא בעיר שבה הם גדלו, יתעלמו מהם בעוד הם מוערכים במקומות אחרים? חוש הצדק שלי התחיל לפעול. במקביל הייתי קצת 'שיכור' מההצלחה של שתי קבוצות קודמות שפתחתי, 'ערבים זה לזה באשדוד' ו'כל מה שמפריע לי באשדוד', שחוללו שינויים חשובים ומשמעותיים עם עשרות אלפי גולשים והמון פעילות על בסיס יומי. החלטתי שאני פותח קבוצת מחאה שתעשה רעש ציבורי, ובמקביל תשמש במה לאמנים המקומיים. שיספרו על עצמם, שיפרסמו מופעים, קליפים או כל יצירה שלהם. בקיצור, להחזיר להם את הכבוד שהם הרגישו שהם לא מקבלים ממנו מספיק בעיר שלהם".

וכך, בתאריך 3.5.14, נפתחה הקבוצה "תנו כבוד לאמני אשדוד". תוך חודש הצטרפו אליה 3,000 חברים. היא זכתה לסיקור נרחב בעלי התקשורת המקומיים, דבר שסלל את הדרך למפגש של דואק ושל כמה מנציגי האמנים עם איריס נפתלי מנהלת אגף האירועים בעירייה. זו הייתה ההתחלה, ומאז, כמו שאומרים, הכול היסטוריה.

מה השתנה מאז?

"אני יכול לומר בגאווה שהתחולל מהפך! התחילו לקחת בחשבון את אמני העיר. בחודשים הראשונים זה התחיל בקטן. בשנה הראשונה אמני אשדוד שובצו בכל הפסטיבלים והטקסים בעיר, בשנה השנייה הם כבר קיבלו במה משלהם. כל אמן קיבל את במת מונארט ללא תשלום, כולל הגברה ללא תשלום, כדי לקיים את המופע שלו כשכל ההכנסות מיועדות לו ולנגנים. כל האמנים המקומיים שהופיעו עד כה במונארט במסגרת המחווה הזאת, הוכיחו שהם ראויים, מקצועיים ובעיקר אהובים על הקהל שהצביע ברגליו ומילא את האולם כל פעם מחדש. מי שנכח במופעים האלה לא הופתע מאהבת הקהל שהם זוכים לה. אשדודים הם פטריוטים ואוהבים לפרגן ולהעריך את מי שבא מתוכם. זה הפך לסיפור הצלחה, ולאחרונה נאמר לי ששוקלים בחיוב להמשיך במתכונת הזאת עוד שנה, כדי לתת במה לאמנים מקומיים נוספים ולכאלה שהביקוש למופע שלהם היה גדול".

שמוליק עצמו ממשיך לפרגן ולתרום את חלקו להצלחת היוזמה. הוא מפרסם בכל מדיה אפשרית את המופעים שמתקיימים, מסייע לאמנים במכירת כרטיסים במספרה שלו, מלווה ומייעץ. לכבוד יום ההולדת של הקבוצה, הוא הכין פלייליסט של קליפים של אמנים אשדודים, והם ישודרו כל החודש אצלו במספרה. "גם זאת כדי לחשוף אותם בפני קהל נוסף, אבל גם בשביל לכבד ולהעצים", הוא אומר.

אתה מקבל משוב מהאמנים המקומיים?

"בהחלט כן. אומרים לי את זה תמיד, כל אחד בדרך שלו. מודים ומפרגנים. רוב האמנים הזמינו אותי לבמה בסוף המופע שלהם, כדי להודות ואפילו להעניק לי זר פרחים, יין או אפילו איזו תעודת הוקרה יפה. אני לא טיפוס שאוהב במות, אבל אני יודע שזה צורך שלהם להודות בדרך הזאת, ואני מוקיר את זה ומעריך".

אבל אם חשבתם, שדואק נח על זרי דפנה, טעיתם. "השינוי התחיל ומתקדם יפה מאוד", הוא אומר, "אבל עדיין יש נטייה להעדיף אמנים לא מקומיים במקומות שאפשר 'להסתפק' באמנים משלנו. אגב לא רק בתחום המוזיקה. לאחרונה הייתי בכנס הורות ארצי שאותו הנחתה שרון כידון מערוץ 10. באמת שלא הבנתי למה לא חשבו לתת למישהו מאשדוד להנחות. יש לנו כל כך הרבה מוכשרים בתחום שיכולתי לחשוב עליהם באותו רגע. גם בטקס יקירי העיר או בטקס הענקת מגן ראש העיר למתנדבים מצטיינים במקום דן כנר, אפשר היה לקחת אדם מוכשר משלנו. זה קיים גם בתחום הפיסול, הציור ועוד תחומי אמנות. צריכים פשוט לחשוב אחרת. זה מתחיל, זה מתקדם יפה ואפילו בצעדים גדולים, אבל המלאכה לא הושלמה ויש עדיין עבודה לעשות".

לפני מספר חודשים עלה במוחו של דואק הרעיון לצלם אמנים מפורסמים ואנשים מוכרים בארץ עם שלט שנושא את שם הקבוצה. "זה גם מעביר מסר חשוב, גם מעלה את יוקרתם של אמני אשדוד וגם מגביר את המודעות", הוא אומר. "אני מבקש מאמנים להצטלם עם שלט ולשלוח אליי".

רבים נעתרו ושיתפו פעולה, ביניהם רותם אבוהב, רשף לוי, יזהר כהן, חברי מופע הארנבות של ד"ר קספר, דפנה ארמוני, אבי טולדנו, ליהיא לפיד, פבלו רוזנברג, דייוויד ברוזה ועוד רבים וטובים.

"שי להב, מי שהקים ומוביל את להקת 'מופע הארנבות של ד"ר קספר', היה חברי לכיתה בבית ספר יסודי בטבריה", מספר דואק, "הוא ראה את אח שלי שהגיע למופע, זיהה אותו ושאל אותו עלי. כשאחי סיפר לי את זה, ביקשתי ממנו שיצלם את הלהקה עם השלט. פניתי לשי וסיפרתי לו על הקבוצה, ואח שלי צילם את הלהקה ושלח לי. הזמר שימי רון הוא חבר יקר שבא לשיר בברית המילה של הבן שלי, אז היה לי גם קל להגיע אליו. ליהיא לפיד הגיעה להופיע כאן במסגרת יום האישה הבינלאומי. סיפרתי לה על הקבוצה וצילמתי אותו עם השלט ביד. היא הגדילה לעשות כשסיפרה במופע על החשיבות של פעילויות חברתיות לטובת הקהילה. נתנה כל מיני דוגמאות תוך כדי שהיא מציינת את קבוצת התמיכה באמני אשדוד שרק לפני רגע הכרתי לה אותה. יזהר כהן, הזמר הכי גדול והכי איכותי של ישראל מבחינתי, הגדיל לעשות כשכתב את שם הקבוצה על בריסטול ענק, ושלח לי את התמונה. הוא ממש השקיע, וזה מדהים. השבוע ביקשתי מחנה גור לצלם את פבלו רוזנברג ודיוויד ברוזה עם השלט, בערב שירי לוחמים שגם היא השתתפה בו, והפרויקט הזה ממשיך וגדל. הכול למען מטרה חשובה, צודקת ומוצדקת".

את ההכרה לפעילותו זכה שמוליק לקבל במשפט מרגש אחד, בתום ערב שירי הלוחמים באמפי-פארק אשדוד ים, שבו הופיעו רוב אמני העיר. ביציאה מהטקס, כשפסע לעבר השער, הרגיש יד נוגעת בכתפו, ובמקביל קול נשי נעים שאומר ל: "שתדע לך, שבלעדיך זה לא היה קורה". דואק הסתובב והופתע לראות את איריס נפתלי. "מבחינתי זה היה המשפט שנתן תוקף רשמי להצדקת פתיחתה של קבוצת הפייסבוק 'תנו כבוד לאמני אשדוד', וגם אישור לכך שהיא הצליחה להשיג את יעדיה", הוא אומר.