שני צעירים אשדודים, דוד לב ארי (25) ושלמה רג'ה (26), או בשמם האמנותי "צ'אבי מן ורג'ה", העלו בשבוע שעבר לרשת קליפ בביצועם לשיר שכתבו ועונה לשם "קוואבנגה". כן, כמו הקוואבנגה של צבי הנינג'ה. שניהם גדלו באשדוד, והתחילו את חייהם במקום די דומה. דוד גדל במשפחה דתית, החל ללמוד בישיבת "נווה הרצוג", אך חזר בשאלה ואת לימודיו סיים במקיף י'. שלמה, לעומתו, נולד למשפחה חרדית, למד בישיבה והוא מנהל אורח חיים דתי עד היום. הוא גר עם הוריו ברובע ז' החרדי, ואביו הוא רב הקהילה ההודית.
המוזיקה סבבה את שלמה מאז היותו ילד. "אני חרדי 'הארד קור', אבל תמיד הייתי בסביבה של מוזיקה", הוא אומר, "אבא עושה קאברים לשירים בהודית. הוא מעביר אותם 'גיור', כותב להם מילים בעברית ושר אותם בהילולות בבית הכנסת ובכנסים, והוא היה לוקח אותי אל אולפני הקלטות. כשלמדתי בישיבה היו מידי פעם בחורים שהכניסו את ה'בחוץ', כי בכל זאת אנחנו חיים באשדוד, וכך הכרתי את המוזיקה של סאבלימינל, אלון דה לוקו, אמינם, המוזיקה של אז… הרגשתי שזה מה שאני אוהב, והתחלתי לכתוב ולחקות אמנים. הקלטתי ביטים על המחשב, וחסכתי לציוד לאולפן ביתי. ב'סיימון רקורדס' אני אחראי על מחלקת אירועים. לא למדתי אף פעם, התאמנתי בבית, באתי לעשות עבודות באולפן, וסיימון קרא לי והציע לי להתחיל לעבוד. הוא פיתח וקידם אותי בתחום".
גם לדוד היה פן אמנותי, אך לאו דווקא מוזיקלי. לאחר שסיים את שירותו הצבאי, החליט דוד לטפח את הצד היצירתי שבו, ופנה ללמוד קולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר. מסתבר כי גם המרצים שמו לב לפוטנציאל של דוד, והוא מצא עצמו משתתף בפרויקטים שלהם. הבמאי איציק לרנר שעשה את הסדרה הדוקומנטרית "כן המפקדת", יצר ל"יס דוקו" סרט על אסירים ביטחוניים, ודוד היה עוזר במאי, סאונד-מן וצלם. בסרט אחר שעשה ולקח איתו את דוד, שיחק אבי קושניר. בפרויקט שעשתה הבמאית סיגלית בנאי בדימונה הצטרף אליה דוד, ועבד עם נוער בסיכון שעבר חוג באמנות וצילם במסגרתו קליפ. כעת הוא נמצא לקראת סיום לימודיו. "כפרויקט גמר החלטתי לעשות סרט דוקומנטרי", הוא מספר. "לשמחתי 'יס דוקו' החליטו לממן ולתמוך בו, ואני נמצא באמצע הצילומים, שזה דבר מגניב ומטורף לסטודנט שרק מסיים את לימודיו".
את רג'ה הכיר במקרה. דוד וחברו ללימודים שגיב פרש החליטו להקים משרד שייתן שירותי צילום ועריכת קליפים. כך הם הגיעו אל מוטי סיימון שבבעלותו אולפן ההקלטות "סיימון רקורדס" באזור ט', והשניים מתחזקים שם משרד, ופועלים תחת השם "ליברה מדיה". במקביל, הצלם דוד אסייג חיפש עורך לצילומים ולב-ארי פתח גם איתו בשיתוף פעולה משרד לעריכת צילומי אירועים. "חשבנו להביא משהו חדש ומרענן לתחום והעבודות פשוט זרמו", אומר דוד, "במהלך ההיכרות והעבודה באולפן ההקלטות ראיתי שיש לסיימון עובד, בחור חרדי שהוא עושה לו עריכת אירועים וסאונד, והבנתי שהוא גם מפיק מוזיקלי. בחור מאוד צנוע, עושה הכול כדי להתפתח במוזיקה, לא בשביל הכסף אלא רק לעשות מה שהוא אוהב, והיה בינינו חיבור. לי אין רקע במוזיקה, לא שרתי קודם, חוץ מצחוקים עם חברים. אני תמיד אהבתי היפ-הופ, אבל זה הזוי שחרדי מכיר היפ-הופ, ואז יום אחד הוא אמר לי 'בוא נעשה משהו'. אני כתבתי בית, שגיב כתב בית, שלמה עשה את הביט האלקטרוני, נכנסנו להקלטה, גיליתי שכנראה יש לי כישרון מולד לעשות ראפ, והמשכנו את שיתוף הפעולה".
ואכן, אם תחפשו אותם בפייסבוק בדף של "ליברה מדיה" או בדף האישי של כל אחד מהם, תראו שהשניים העלו שירים בכל מיני שפות מג'וברשות, כאלה שנשמעות כמו ספרדית, כאלה שמערבלות ומערבבות מילים מכמה שפות, והכל בסגנון היפ-הופ מקפיץ.
על מה מדבר השיר "קוואבנגה"?
"השיר מדבר על זה שגם אם טוב, יש תחושה ברבים של חיים לא קלים בארץ, ואנחנו רוצים שלפחות באוזניים יהיה כיף. אנחנו לא עושים את זה בשביל קריירה אלא בשביל ה'פאן', בשביל לעשות כיף. לא לכסף או לתהילה אלא כי אוהבים לעשות מוזיקה".
אחרי שהשתעשעתם במוזיקה והחלטתם להוציא קליפ בצורה מסודרת, איך אתם מתכוונים לשווק אותו?
"זה סינגל ראשון שאני מוציא, זו התרגשות, ואנחנו באמת רוצים שיגיע לרדיו, אבל אנחנו לא עובדים עם יחצ"ן, אנחנו עושים הכול בכוחות עצמנו, וזה עולם חדש עבורי. בסרטים אני יודע מה לעשות, לפנות לקרנות, יש לי קשרים איך להגיע לאנשים, פה זה אחרת. ננסה לבד, נשלח אותו לשדרני רדיו, ואני מקווה שיהיה 'בום'. אני אנסה להשיג אנשים שקשורים לרדיו, אני מכיר את ארקדי דוכין, ערכתי לו כל מיני דברים".
עבור רג'ה אין מדובר בשיר ראשון שהוא מעלה לרדת. הוא כבר הוציא שני שירים בעבר, אך כאמור, מדובר בשירים בעלי תוכן דתי, כך שמצד אחד הם "רכים" מדי להיפ-הופ ישראלי ומצד שני הם לא בדיוק הטעם של המגזר. "כל מי ששומע ורואה אותי, שואל למה אני לא עושה מזרחית", מספר לנו רג'ה. "אצל החרדים זה או מוזיקה מזרחית או מוזיקה חסידית. כל השאר לא הולך. רוק, ג'ז, פופ, כמעט ואין. כשהוצאתי את השירים הקודמים שלי, לא עשיתי רעש, אבל פרסמו אותם ב'כיכר השבת', ברדיו 'קול ברמה'. הציבור החרדי לא יתרום לצפיות ביוטיוב, אצלם זה עובר מפה לאוזן".
איך מתייחסת הסביבה והמשפחה לעיסוק המוזיקלי שלך?
"בבית, בהתחלה, ההורים לא פרגנו. נכון שאני עושה שירים דתיים, אבל גם שירים של 'פאן'. אחרי שעברו השנים, אני בוגר והם רואים שזה עושה לי טוב, הם מפרגנים לי. אבא תומך בי, והוא עזר לי עם הציוד , וגם החברים מפרגנים. הם אומרים שזה יפה, הם שמחים שזה עושה אותי מאושר. מבחינה חיצונית, אני חצי-חצי. הציציות בחוץ, אבל לובש קפוצ'ונים. מערבב. גם כי אני גר בסביבה חרדית ואני מכבד את המשפחה, וגם כי אני מכבד את עצמי".
הצמד "צ'אבי מן ורג'ה" מספרים כי יש להם עוד כמה שירים וקליפים שעומדים לצאת, וגם הפקה גדולה עם זמר שמנסה לפרוץ לתודעת הקהל. רג'ה מקווה שהפריצה תגיע גם אליהם. "אני מפיק, עושה מה שקשור להיפ-הופ לעצמי ולסובבים אותי", הוא אומר, השתפרתי בסאונד, ביצירה ובהפקה. אנחנו בונים על 2-3 שירים שיתנו 'בום', וכשזה 'יתפוצץ' יבואו מבחוץ בעזרת השם".
