בחמישי שעבר, נדון ערעור בבית המשפט העליון בפני השופט חנן מלצר, שהגיש תושב אשדוד שנאשם בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית.
על פי כתב האישום, בתאריך 22.05.2013, במסגרת פעילות משטרתית יזומה עצרו שוטרים ממשטרת אשדוד רכב שנסע ברחובות העיר, וביצעו בו חיפוש. הנאשם ישב לצד נהג הרכב, ובמסגרת החיפוש הוא נתפס כשבהחזקתו קוקאין במשקל כולל של לא פחות מ-38.375 גרם נטו.
הסם חולק במספר אופנים, והוסתר במספר מקומות ברכב: בידי הנאשם נתפסו 35.46 גרם מהסם בתוך תיק שחור, כאשר כמות זו הייתה מחולקת לשמונה אריזות פלסטיק נצמדות, שבכל אחת מהן היו בין 3 ל-7 אריזות סגורות בחום (סה"כ 39 אריזות). בתא שבין מושב הנהג למושב הנוסע נמצאה מעטפה לבנה, שבתוכה היו שלוש אריזות סגורות בחום, שהכילו סך של 2.75 גרם מהסם. בדלת הנוסע אותרה שקית נוספת עם סגר ובתוכה כ-0.16 גרם של הסם. ברצפת הרכב, מתחת למקום בו ישב המבקש, נמצאה פלטת ברזל שעליה שרידי הסם בכמות שאיננה ידועה.
נוכח המתואר לעיל, יוחסה לנאשם עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. באפריל 2014 קבע בית משפט השלום כי מתחם העונש ההולם נע בנסיבות "בין מספר חודשי עבודות שירות לבין עשרות חודשי מאסר בפועל". בתוך מתחם ענישה זה, בית המשפט סבר כי יש להטיל על המבקש עונש מאסר לתקופה המקסימלית, שניתן לרצותה בדרך של עבודות שירות, וגם רכיבי ענישה משמעותיים ומרתיעים נוספים.
בלב הנימוקים למסקנתו האמורה של בית משפט השלום הנכבד עמדו הנתונים הבאים: תסקיר חיובי, שהוגש מטעם שירות המבחן, לרבות המלצתו לטפל במבקש ביחידה לנפגעי סמים למשך שנה; העובדה שהמבקש חדל מלצרוך סמים; ההרתעה הטבעית הנובעת מההליך הפלילי; היותו של המבקש ללא עבר פלילי. בהתאם למסקנתו, בית משפט השלום גזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שירות, 24 חודשי מאסר על תנאי (כאשר התנאי הוא שבמשך 3 שנים – המבקש לא יעבור כל עבירה מסוג פשע בניגוד לפקודה), 8 חודשי מאסר על תנאי (כאשר התנאי הוא שבמשך 3 שנים – המבקש לא יעבור כל עבירה בניגוד לפקודה, למעט עבירות מסוג פשע), 24 חודשי פסילה על תנאי מלקבל, או להחזיק, רישיון נהיגה (כאשר התנאי הוא שבמשך 3 שנים – המבקש לא יעבור כל עבירה בניגוד לפקודה) קנס כספי בסכום של 10,000 ש"ח וצו מבחן בפיקוח שירות המבחן למשך תקופה של שנה.
מדינת ישראל ערערה לבית המשפט המחוזי על קלות העונש. לטענתה, חומרת העבירה ונסיבותיה מחייבות קביעת מתחם עונש, שבו הרף התחתון כולל מאסר לתקופה משמעותית מאחורי סורג ובריח.
בפתח הדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי בתאריך 17.09.2014, טענה התביעה כי בניגוד לתקוות שירות המבחן, התברר כי הנאשם לא חדל, לכאורה, מלבצע עבירות הקשורות בסמים מסוכנים. עוד התגלה כי במהלך תקופת המבחן, שהוטלה על המבקש במסגרת גזר דינו של בית משפט השלום – נפתח נגדו תיק פלילי חדש, ואף הוגש כתב אישום, המייחס למבקש עבירות של מכירת קוקאין.
משירות המבחן הגיע תסקיר מעודכן שם נכתב כי במהלך החודשים ינואר-פברואר 2014, עוד טרם שניתן גזר הדין בעניינו של הנאשם – הוא מסר שלוש בדיקות שתן, שהצביעו על שימוש בסמים ממריצים מסוג אקסטזי, וכי שלוש בדיקות שתן נוספות במהלך חודש אוקטובר 2014, הצביעו על שימוש בסם מסוג קוקאין, ובדיקה נוספת בחודש דצמבר 2014, גם לימדו כי המבקש עשה שימוש בסם מסוג זה. שירות המבחן חזר בו מהמלצתו המקורית, והמליץ על ענישה מוחשית ומרתיעה.
בדיון שקדם למתן פסק הדין הביא הנאשם הביא מכתב מטעם מרכז האבחון "התחלה חדשה", שבו צוין כי המבקש פנה אליהם בחודש דצמבר 2014, לשם טיפול בבעיית הסמים שלו, כי הוא משתף פעולה והוכנה עבורו תוכנית טיפולית במסגרת המרכז האמור.
בתאריך 04.02.2015 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר סבר כי לנוכח חומרת העבירה, שבה הורשע המבקש – בית משפט השלום שגה בקביעת הרף התחתון למתחם העונש. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי סבר כי מהתסקיר המשלים ניתן אף ללמוד כי התקווה לשיקומו של המבקש נכזבה.
בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, והותיר את יתר רכיבי העונש, שפורטו לעיל, על כנם, למעט צו המבחן שבוטל.
הנאשם ערער וביקש להחזיר את העונש שהושת על ידי בית משפט השלום. לחילופין טען כי אם לא יבוטל עונש המאסר בפועל, יש להתערב ברכיבי המאסר על תנאי שנגזרו. לטענתו, בית משפט השלום גזר עליו מאסר על תנאי לתקופה ארוכה במיוחד לשם איזון של ההקלה שנעשתה ברכיב המאסר בפועל (ריצויו בדרך של עבודות שירות). משבחר בית המשפט המחוזי להחמיר ברכיב המאסר בפועל היה עליו להפחית ברכיב המאסר על תנאי.
"הנאשם המשיך לעשות שימוש בסמים טרם שנגזר דינו על ידי בית משפט השלום, ולאחר מכן, במהלך תקופת המבחן שהושתה עליו במסגרת גזר הדין", כתב כבוד השופט מלצר ודחה את הערעור. הוא קבע כי על הנאשם להתייצב לריצוי עונש המאסר בפועל כפי שהחליט בית המשפט המחוזי.