כשליש מתושבי אשדוד והדרום (36%) לא יהיו מסוגלים לממן לימודים אקדמיים לילדיהם. נתון זה עולה מסקר שנערך עבור קרן אייסף לרגל יום הצדק החברתי הבינלאומי, אשר צויין לאחרונה בעולם. זאת, לעומת 23% מתושבי הצפון, 26% מהירושלמים, 35% מתושבי המרכז ו-46% מתושבי השרון שהשתתפו בסקר. בנוסף, שליש מתושבי אשדוד והדרום (33%) גם סוברים שכסף וקשרים הם המפתח להשגת השכלה גבוהה.
לפי הסקר הארצי, שנערך ע"י חברת גיאוקרטוגרפיה, כשליש מהישראלים (32%) סוברים כי לא יהיו מסוגלים לממן את הלימודים האקדמיים של ילדיהם. כשליש (30%) סוברים שכסף וקשרים הם הגורמים המשפיעים ביותר על היכולת להשגת תואר אקדמי.
הסקר, אשר בוצע בשבוע השני לחודש פברואר 2016, עבור קרן אייסף העוסקת כ-40 שנה בצמצום פערים בחינוך ובקידום וליווי של צעירים מצטיינים מהפריפריה באקדמיה, בדק את עמדות הציבור ביחס ליכולת לממן לימודי ילדים וביחס לגורמים המשפיעים על היכולת להגיע לתואר אקדמי. הסקר כלל מדגם מייצג של 410 נשאלים מתוך האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. מהסקר עולה כי 32% בלבד רואים ביכולת ובחוכמה את הגורמים המשפיעים ביותר על השגת תואר אקדמי וכי רק 37% מייחסים חשיבות מרכזית לחריצות ולעבודה קשה כאלה המשפיעים על השגת התואר האקדמי.
"בעידן בו ברור לכולנו כי השכלה גבוהה היא המפתח להתקדמות, קריירה ושיפור מעמד סוציו-אקונומי, עצוב לראות את הנתון לפיו שליש מהישראלים חושבים כי לא יהיו מסוגלים לממן השכלה גבוהה לילדיהם", אומר תומר סמרקנדי מנכ"ל קרן אייסף. "מניסיוננו והיכרותנו עם השטח, המצב בפועל חמור אף יותר. המשאבים המצויים בידי משפחות מהמעמד הבינוני והנמוך, מופנים לצרכים הקיומיים הבסיסיים ביותר והם נותרות ללא היכולת להשקיע בעתיד ילדיהן. והכניסה לאקדמיה היא רק תחילת הדרך. אתגר כלכלי אדיר נוסף עומד בפני הסטודנט הנדרש לשרוד בהצלחה את שנות הלימודים".
ממצאים נוספים העולים מהסקר: בשאלת מסוגלות המימון לילדים לקראת לימודים אקדמיים, גברים יותר אופטימיים – 67% מתוכם סבורים כי יהיו מסוגלים לממן לימודים אקדמיים לילדיהם, לעומת 58% בלבד מתוך הנשים שסברו כך.
ככל שיורדת הרמה הסוציו-אקונומית של המשיבים, כך יורד הביטחון במסוגלות העתידית לממן לימודים אקדמיים, כמעט מחצית (44%) מבעלי השכלה 'עד תיכונית' חושבים כי לא יוכלו לממן לימודים אקדמיים, לעומת 28% בלבד מבעלי השכלה 'על תיכונית' ו-26% מבעלי השכלה אקדמית שהשתתפו בסקר. כך גם כמחצית (49%) מבעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע לעומת 33% מבעלי ההכנסה הממוצעת ורק 20% מבעלי הכנסה הגבוהה מהממוצע.
הדתיים בטוחים פחות ביכולתם לממן השכלה גבוהה, בהתייחסות לנטיה דתית, נמצא כי 64% מהחילונים חושבים כי יוכלו לממן השכלה גבוהה לילדיהם, לעומת 63% מהמסורתיים ו-56% בלבד מהדתיים-חרדים שהשתתפו בסקר.
בשאלת הגורמים המשפיעים על היכולת להשיג תואר אקדמי, נשים העניקו יותר משקל לכסף (32% לעומת 25% מהגברים) וגברים העניקו יותר משקל ליכולות אישיות – חריצות (39% לעומת 36% מהנשים), חוכמה (11% לעומת 10% מהנשים) ויכולת (23% לעומת 21% מהנשים).
ככל שיורדת הרמה הסוציו-אקונומית של המשיבים, כך מתגברת אמונתם בכסף כגורם משפיע על היכולת להשיג השכלה אקדמית – 24% מבעלי ההשכלה האקדמית לעומת 34% מבעלי השכלה 'על תיכונית' ו-35% מבעלי השכלה 'עד תיכונית' שסברו כך. וכן, 28% מבעלי ההכנסה שהיא מעל לממוצע, לעומת 29% מבעלי הכנסה ממוצעת ו-31% מבעלי הכנסה שהיא מתחת לממוצע, הרואים בכסף כגורם המשפיע ביותר.
"כל עוד המציאות החברתית היא כזו, מתחדד הצורך בקרנות ובגופי סיוע שיאפשרו להנגיש את ההשכלה הגבוהה גם לאלה שאין להם את היכולת הכלכלית לרכוש אותה", מוסיף תומר סמרקנדי. "השאיפה הקבועה שלנו היא לצמצום פערים בחינוך בישראל ולשינוי תמונת המצב העגומה. הנתונים אותם אנחנו מכירים מהשטח מקבלים ביטוי בסקר זה המראה כיצד הפערים הללו משעתקים את עצמם מדור לדור – ישראלים המגיעים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, הם גם אלה המעידים כי לא יוכלו לממן לימודים גבוהים לילדיהם. כמו כן, ההתייחסות אל כסף כאל פקטור מרכזי ביכולת להגיע להשכלה גבוהה, מוכיח גם הוא את ההכרח ליצור שינוי מערכתי עמוק ומיידי, המאפשר לצעירים מוכשרים להגיע אל פסגת האקדמיה, ולא רק בתנאי שיש מאחוריהם גב כלכלי איתן".
