האם אמא ושלושת ילדיה ייזרקו לרחוב בגלל בירוקרטיה?

תושבת אשדוד, אם חד הורית לשלושה ילדים, מקווה ליצור תקדים מול משרד השיכון, שקבע כי עליה לפנות את דירת עמיגור בה היא מתגוררת (דירה שהייתה רשומה על אמה המנוחה). לאחר שהגישה עתירה לבית המשפט, בסיוע של עמותת "ידיד", השופטת פסקה כי הוועדה העליונה של משרד השיכון תקיים דיון נוסף בעניין, וציינה כי "האם נתנה הוועדה את דעתה לכך שהוצאת העותרת מדירת אמה תהפוך את העותרת וילדיה, לתושבים נזקקים ותחזירם למעגל העוני?"

ל' גרושה ואם לשלושה ילדים קטינים, רכשה בעודה נשואה, בית צנוע, ואולם לאחר שנים של ניסיונות, לא הצליח הזוג לעמוד בתשלומי המשכנתא הגבוהים ובשנת 2008 פונו מביתם. בלית ברירה פנתה ל', אשר בינתיים התגרשה מבעלה, עם 3 ילדיה לבית היחיד אליו יכלה לעבור, בית אימה בדירת עמיגור. ל' התחילה לבנות לעצמה ולילדיה חיים חדשים והקימו לעצמם בית בדירה הצנועה.

כ-3 וחצי שנים לאחר שעברו לגור עם האם והסבתא, נאלצה האם לעבור למוסד סיעודי, וחודשיים לאחר מכן נפטרה. בד בבד עם האבל על אובדן האם, נאלצה ל' להתמודד עם סכנת אובדן קורת הגג היחידה שלה, זאת בעקבות דרישת עמיגור לפינוי הדירה בטענה שאינה עומדת בכללים המזכים במעמד של דיירת ממשיכה.

הטענה הועלתה על ידי משרד הבינוי והשיכון, מאחר והיא לא התגוררה בדירת אימה 4 שנים, בהתאם לחוק המתוקן משנת 2009, וכן בשל העובדה כי הייתה בעבר בעלת דירה. חשוב לציין כי הדירה של ל' ובעלה לשעבר נמכרה בכינוס נכסים לאחר פינוי המשפחה, והותירה אותה עם חוב לבנק של 90,000 שקל (אשר הופחת לאחר פנייה לוועדה המיוחדת ל-30,000 שקל).

ל' פנתה לוועדה העליונה במשרד השיכון בבקשה לאשר לה מעמד של דיירת ממשיכה, אך כעבור זמן התקבלה תשובתה הלקונית של הועדה לאמור: "למרות הנסיבות לא ניתן לחרוג מהכללים".

כנגד החלטה זו עתרה ל', באמצעות עמותת "ידיד", לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע. לא מכבר ניתן פסק דין מטעם השופטת, אשר החזירה את הדיון בבקשתה של ל' לוועדה העליונה של משרד השיכון, תוך שהוא קובע כי "בהעדר הנמקה בהחלטת הוועדה מושא העתירה, אין אפשרות לקבוע האם עסקינן בהחלטה סבירה או בלתי סבירה, ומשאין בית המשפט נוהג להחליף את שיקול דעתו בשיקולי המנהל הציבורי, מוחזר הדיון לוועדת האכלוס העליונה על מנת שתשוב ותשקול את בקשות העותרת לאחר שתינתן אפשרות לבאות כוחה להעלות את טענותיהן בפני הוועדה בכתב".

השופטת גם אישרה בהחלטתה כי לוועדה העליונה סמכות לפעול גם כוועדת חריגים, וכי לאור עובדה זו "כאשר וועדת אכלוס עליונה דנה בבקשתה של העותרת, עליה ראשית דבר ליתן דעתה לנסיבותיה של העותרת, נסיבות, שהן במשקלן הכולל, נסיבות חריגות".
בנוסף, השופטת רשמה רשימה ארוכה של שאלות ושיקולים אשר לא זכו להתייחסות בהחלטת הוועדה וביניהן: "לא ברור מהאמור איזה נסיבות נלקחו בחשבון על ידי הועדה; האם במסגרת שיקולי וועדת אכלוס עליונה נלקח כשיקול האמור בדו"חות ביקורי מעגל, שאז מן הסתם נעלם מעיני הוועדה כי העותרת התגוררה בדירה כשלוש וחצי שנים, היינו שחסרה תקופה של כחצי שנה, בתקופת התפר שבין לפני ואחרי התיקון בחוק בעקבות חוק ההתייעלות? האם נתנה הוועדה את דעתה לכך שבתקופה הרלבנטית העותרת ומשפחתה התקיימו מהבטחת הכנסה ודמי אבטלה, פרט לחודש אחד בשל אשמה בירוקרטית? האם נתנה הוועדה את דעתה לכך שבניגוד לחסרי דיור שמעולם לא ניסו לקנות דירה העותרת נותרה, בשל רצונה שלא ליפול מעמסה על כתפי הציבור, עם חוב של 30,000 שקל? האם נתנה הוועדה את דעתה לכך שהוצאת העותרת מדירת אמה תהפוך את העותרת וילדיה, שמצבם הנפשי התייצב, לתושבים נזקקים ותחזירם למעגל העוני? האם נתנה הוועדה את דעתה לערך החברתי שמצא את ביטויו בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי לגבי דייר ממשיך? לשאלות אלה לא מצאנו תשובה בהחלטת הוועדה. שאלות אלו ואחרות היו צריכות לעמוד לנגד עיני הוועדה בטרם מתן החלטתה ולמצוא את ביטוין בנימוקי הוועדה בהחלטתה".


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

עוד כתבות שיעניינו אותך

Back to top button

תפריט נגישות