חופשת הקיץ כבר כאן: אלה 5 הסכנות שמצריכות הגעה למיון
חופשת הקיץ מתאפיינת בהרבה טיולים, חופשות ושהייה ממושכת מחוץ לבית. לצד ההנאה והכיף עולה גם הסיכון לפגיעות ותאונות מסוגים שונים

בין אם מדובר במפגש עם בעלי חיים ארסיים, טביעות, כוויות שמש, התייבשות או תאונות רכיבה. במקרים מסוימים, אירועים מסוג זה עלולים להפוך מסכני חיים אם לא ניתן מענה בזמן הנכון. ד"ר פבל פסצ'יאנסקי, מנהל המחלקה לרפואה דחופה (בפועל) במרכז הרפואי הלל יפה, מציין את 5 הסכנות הנפוצות ביותר בקיץ ומה ניתן לעשות כדי לצמצם את הפגיעות
ילדי ישראל יצאו בשבוע החולף לחופשת הקיץ הארוכה. זה הזמן ליהנות מטיולים רגליים, חופשות, שמש וים, ולצידם הקפדה על כללי בטיחות בסיסיים בכדי לצלוח את הקיץ בבטחה.
ד"ר פבל פסצ'יאנסקי, מנהל המחלקה לרפואה דחופה (בפועל) במרכז הרפואי הלל יפה נותן חמש סכנות נפוצות שאסור להתעלם מהן:
1. *הכשות ועקיצות: הסכנה שמסתתרת בטבע*- בחודשי הקיץ גוברת הפעילות של נחשים, עקרבים וחרקים ארסיים, ולכן עולה הסיכון להכשות ולעקיצות במהלך טיולים ושהייה בשטחים פתוחים. בישראל מרבית הכשות הנחשים הן של צפע מצוי, ועלולות לגרום לנפיחות, כאבים ותסמינים נוספים המחייבים טיפול רפואי דחוף. גם עקיצות של עקרבים ארסיים עלולות להיות מסוכנות, במיוחד לילדים. כדי להפחית את הסיכון, מומלץ לנעול נעליים סגורות בטיולים, להשתמש בכפפות בזמן עבודות גינון, להימנע מהכנסת ידיים ורגליים למקומות מוסתרים ולהשתמש בתכשירים דוחי חרקים. הקפדה על כללי זהירות פשוטים יכולה למנוע את מרבית מקרי ההכשה והעקיצה.
במקרה של הכשה או עקיצה יש להרגיע את הנפגע, לצמצם את תנועתו, לקבע את האיבר שנפגע ולפנות לקבלת טיפול רפואי בהקדם. אין לחתוך את מקום ההכשה, למצוץ את הארס, להניח חוסם עורקים או קרח, ואין לנסות ללכוד את הנחש.
2. *מניעת טביעה: הסכנה השקטה של הקיץ* – טביעה עלולה להתרחש במהירות וללא סימני אזהרה. רוב מקרי הטביעה ניתנים למניעה באמצעות רחצה בחופים מורשים ובבריכות בהם יש שירותי הצלה פעילים, להישמע להנחיות המצילים וכמובן להשגיח על הילדים בקרבת המים. מומלץ להימנע מכניסה למים בעת עייפות, חולשה או לאחר צריכת אלכוהול או חומרים ממריצים, ולהשתמש באפוד הצלה בעת שייט או פעילויות ימיות אחרות. במקרה של טביעה, כל דקה היא קריטית, שכן מחסור ממושך בחמצן עלול לגרום לפגיעה נוירולוגית קשה ואף לסכן חיים. יש להוציא את הנפגע מהמים למקום בטוח, להזעיק מיד את כוחות ההצלה, לבדוק שאין חסימה בדרכי הנשימה ולהתחיל בפעולות החייאה בסיסיות במידת הצורך. עיסויי חזה בקצב של 100–120 לחיצות בדקה, בשליש התחתון של עצם החזה בעומק של 4-5 ס"מ, ולהמשיך בהם עד להגעת הצוותים הרפואיים או עד שהנפגע מגיב. חשוב להימנע מטלטול מיותר של הנפגע, במיוחד אם קיים חשד לחבלה, ולא לנסות להשקות אותו במים או לשפוך עליו מים בניסיון לעוררו. ערנות, תגובה מהירה וידע בסיסי בהחייאה עשויים לעשות את ההבדל ולהציל חיים.
3. *כווית שמש וצריבה ממדוזה– כיצד מטפלים נכון?* – כדי להפחית את הסיכון לכוויות שמש, מומלץ להקפיד על חשיפה מבוקרת לשמש ולהשתמש בתכשירי הגנה בעלי מקדם SPF מתאים, במיוחד לבעלי עור בהיר, הזקוקים למקדם הגנה גבוה ולמריחה חוזרת בתדירות של כל שעה. במקרה של כוויית שמש, יש להימנע משימוש בחומרים מחטאים המכילים אלכוהול, שעלולים להחמיר את הנזק לעור, ולהעדיף משחות מרגיעות ומקררות, בהתייעצות עם גורם רפואי על פי הצורך. במקרה של צריבת מדוזה, יש להסיר בזהירות את זרועות המדוזה, במידה ונצמד לעור, באמצעות מקל יבש או חפץ מתאים, ולאחר מכן לשטוף את האזור במי ברז או במי ים נקיים. אם מופיעות שלפוחיות, הכוויה נרחבת או שהכאב משמעותי, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בחדר המיון.
4. *מכת חום והתייבשות– כל הזמן לשתות* – הטמפרטורות הגבוהות ותנאי השרב האופייניים לחודשי הקיץ מגבירים את הסיכון להתייבשות ולמחלות חום, במיוחד בקרב ילדים, קשישים ואנשים השוהים זמן ממושך בחוץ. התייבשות עלולה להתפתח בעקבות חשיפה לחום, פעילות גופנית מאומצת או אובדן נוזלים כתוצאה מהקאות ושלשולים– תופעות שכיחות יותר בקיץ בשל זיהומים ויראליים שונים.
סימני ההתייבשות כוללים צמא מוגבר, כאבי ראש, סחרחורת, עייפות, כאבי שרירים, ירידה בכמות השתן, דופק מהיר וישנוניות. במקרים חמורים יותר עלולים להופיע בלבול, אפאטיות, טשטוש הכרה ועלייה בחום הגוף. חשיפה ממושכת לחום עלולה אף להוביל לתשישות חום או למכת חום– מצב רפואי מסכן חיים המחייב טיפול דחוף. הדרך היעילה ביותר למניעה היא הקפדה על שתייה מרובה לאורך היום לצד שהייה במקומות מוצלים וממוזגים, חבישת כובע והימנעות מחשיפה ממושכת לשמש בשעות החמות. כאשר מדובר בילדים, חשוב לשים לב במיוחד לסימני התייבשות ולפנות לקבלת טיפול רפואי אם הם מתקשים לשתות, סובלים מהקאות או שלשולים ממושכים או לחילופין מפתחים ישנוניות חריגה, בלבול או טשטוש הכרה.
5. *תאונות אופניים, קורקינטים וכלים ממונעים– כך תפחיתו את הסיכון לפציעה* – בחופש הגדול השימוש באופניים, אופניים חשמליים, קורקינטים, קטנועים וכלי תחבורה דומים, עולים בצורה משמעותית ובהתאמה גם מספר התאונות. תאונות אלו קורות כתוצאה מהסחת דעת, רכיבה לא זהירה, תנאי דרך לקויים או התנגשות בכלי רכב, הולכי רגל ומכשולים שונים. הפציעות עשויות לנוע מחבלות ושריטות קלות ועד לשברים, פגיעות ראש ופציעות קשות יותר. לכן, חשוב להקפיד על חבישת קסדה, להשתמש במגני ברכיים ומרפקים ולבוש בולט או מחזיר אור, לציית לחוקי התנועה ולהישאר ערניים לסביבה. חשוב גם להקפיד על הוראות החוק, הקובעות גיל מינימלי לרכיבה על כלים ממונעים, בהם אופניים וקורקינטים חשמליים. מגבלת הגיל אינה עניין טכני בלבד, אלא נועדה לצמצם סיכונים ולאפשר לרוכבים לפתח את הבשלות, שיקול הדעת והמיומנויות הנדרשים להתנהלות בטוחה במרחב הציבורי.
גם לנהגים תפקיד חשוב במניעת תאונות– עליהם להיות מודעים לנוכחותם של רוכבי אופניים וקורקינטים בכביש ולשמור מרחק בטוח. במקביל, יש להקפיד על חגירת חגורות בטיחות בכל נסיעה ברכב, ולהבטיח שילדים ופעוטות יושבים במושבי בטיחות המתאימים לגילם ומשקלם.
צילום: דוברות





