מאת: עו"ד דותן לינדנברג
במדריך הקצר שלפניכם ננסה לעשות סדר בהליכי הפיצויים אחרי תאונות הדרכים השונות, כשהחלוקה הברורה היא לשני סוגים: תאונות המתרחשות בדרך לעבודה, וכאלה שקורות תוך כדי נסיעה ליעד אחר.
תאונת דרכים רגילה בתאונה שהיא לא תאונת עבודה, יש לתבוע רק את חברת הביטוח או ביטוחים פרטיים במידה וקיימים כאלו. זאת, כמובן, אם יש ביטוח חובה ורישיון נהיגה בתוקף. אם הנפגע הוא הולך רגל, יש לתבוע את ביטוח החובה של הנהג במידה והוא בתוקף, ואם לא אז את 'קרנית' (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים).
אם נסעתם ברכב בו נוהג מישהו אחר, לנהג לא היה ביטוח ורכב שני פגע ברכב שלכם, גם אז יש לתבוע את קרנית. לנהג אין אפשרות לתבוע את קרנית, אלא את מי שפגע בו בתביעת נזיקין.
ההליך מול הביטוח
אם הפגיעה בתאונה גורמת לנזק או כאב, כדאי להיבדק בבית חולים. בתקופה הזו רצוי למצוא עורך דין מומחה לדיני נזיקין כדי שהוא יתנהל מול חברת הביטוח. את המסמכים מגישים לביטוח החובה או לקרנית כאשר הנזק מתגבש והמצב נעשה קבוע.
על מנת לאמוד את הנזק, יש לבקש מינוי מוסכם של מומחה או מינוי דרך בית משפט. יש מקרים בהן בהם חברת הביטוח 'קונה' סיכון ומציעה פיצוי שמשקף נכות. ברגע שעולה פשרה על הפרק, אפשר לנהל מו"מ ואם הפיצוי ראוי ניתן לשקול לסיים את התיק עוד לפני הגשת תביעה. אם הפיצוי שמציעה חברת הביטוח, גם לאחר מיצוי המו"מ, הוא נמוך מדי, מגישים תביעה נזיקית בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – לבית משפט השלום עד סכום של 2.5 מיליון שקלים, ולבית המשפט המחוזי אם מדובר ביותר. אגרות בית משפט בתיקי תאונת דרכים הן סכום אחיד ולא נגזרות כמו במקרים אחרים מסכום התביעה.
כיצד נקבע הפיצוי?
הפיצוי הוא חד פעמי, כאשר בכל פגיעה, אפילו המזערית ביותר, יקבל הנפגע פיצוי כלשהו. הפיצוי נגזר בהתאם לגיל הנפגע, שכרו ואחוזי הנכות שנקבעו לו, אם בכלל. אם הנפגע הוא קטין, מחשבים את הפיצוי על פי השכר הממוצע במשק. ככל שהנכות גבוהה יותר, השכר גבוה יותר ויש יותר שנות עבודה שנותרו כך הפיצוי יגדל בהתאמה.
תאונת דרכים במסגרת העבודה
אם נפגעתם בדרך לעבודה או בחזרה הביתה – גם עצירה קצרה בדרך הביתה נחשבת – הרי אז מדובר בתאונת עבודה והטיפול בתביעה הוא שונה. במידה ולא מדובר במשהו זניח, חייבים לתבוע גם את ביטוח החובה וגם את הביטוח הלאומי. אם לא תבעתם את ביטוח לאומי, תפסידו כיוון שחברת הביטוח תעשה קיזוז רעיוני-תיאורטי של מה שיכולתם לקבל מהביטוח הלאומי ולא טרחתם לבקש.
ההליך מול ביטוח לאומי
לאחר שהגשתם טפסים לתביעה וביטוח לאומי הכיר בכך שאכן מדובר בתאונת עבודה, אפשר להיבדק במסגרת ועדה רפואית לקביעת נכות עבודה. קביעה זו מחייבת בדרך כלל על פי דין את חברת הביטוח בביטוח החובה ואת בית המשפט שדן בתיק במידה שפונים להליך משפטי.
ביטוח לאומי משלם לנפגע 75% מהשכר ברוטו במהלך חופשת המחלה עד 91 יום. לאחר שלושה חודשים מגישים תביעה לנכות מהעבודה. ביטוח לאומי יכול לקבוע נכות זמנית, ואם לא עובדים, אפשר לבקש מעמד של נכה נזקק, המקבל פיצוי בשיעור מלא כנכה 100%. תקנה זו מוגבלת לארבעה חודשים לכל תקופה.
בשלב מסוים יקבע ביטוח לאומי נכות צמיתה. אם יש ירידה משמעותית בהכנסות, של לכל הפחות 20% – 25% אפשר לנסות להגדיל את הנכות הצמיתה באמצעות הפעלת תקנה 15 של הביטוח הלאומי. ואז הנכות יכולה לגדול ב- 50% מהנכות הרפואית. דהיינו, לשם המחשה -אם הנכות הרפואית היא 10% יכולה לגדול ל- 15% ואם הנכות היא 20% יכולה לגדול ל- 30% וכן הלאה. בנכות של עד 19% תקנה 15 לא יכולה להגדיל הנכות מעבר ל- 19%.
כיצד נקבע הפיצוי בביטוח לאומי?
ניתן לקבל פיצוי רק אם נקבעת נכות צמיתה של 9% ומעלה. בין 9% ל- 19% נכות, התשלום הוא חד פעמי. 20% נכות ומעלה – הפיצוי מגולם בקצבה חודשית. אם מקבלים קצבה חודשית ומגיע גיל הפנסיה בו זכאים לקצבת זקנה – ביטוח לאומי מעניק את הסכום הגבוה מבין השניים.
אם קצבת הזקנה גבוהה יותר ובוחרים להמשיך לקבל אותה אז מקבלים מענק נכות מעבודה ששווה ערך ל- 36 קצבאות נכות מעבודה.
לאחר קבלת נכות צמיתה יש לפנות לביטוח החובה כדי להתחיל את ההליך שם, על בסיס הנכות שקבע הביטוח הלאומי.
קיזוז תקבולי הביטוח הלאומי
התקבולים שמקבלים מביטוח לאומי מקוזזים מהפיצוי שמתקבל מביטוח החובה.
במקרה שהתאונה ארעה ברכב שאינו רכב המעביד סך הפיצוי מביטוח לאומי וביטוח החובה יעמוד על 125% מהנזק.
