בערב שבת שלאחר יום כיפור, יצאה ר' (55) תושבת אשדוד המתגוררת ברובע י"א, להליכה. השעה הייתה מאוחרת, לקראת 11 בלילה. היא הבחינה בשלושה נערים יושבים על ספסל, ואחרי שעברה אותם, הרגישה שרגלה נתקלת בדבר מה. היא איבדה את שיווי המשקל ונפלה על המדרכה. זה היה חוט של גדר תיל שנקשר מן הספסל לעמוד תאורה ממול. ר' נחבלה בידה, במתניה ורגלה נחתכה. כשבוע וחצי לאחר המקרה, הכאבים הפיזיים וגם הכאב הנפשי לא עוזבים את ר'. "כל הרגליים שלי והאגן עם חבורות כחולות, גם היד כואבת לי כי הציפורן נשברה שם. זה לא פשוט, אני לא צעירה, כל הרגל כואבת לי", היא מספרת.
כשהתקרבת לספסל שעליו ישבו הנערים, חשדת במשהו?
"לא. אני עושה הליכות מדי ערב, ואף פעם לא קרה לי דבר כזה. זה היה ערב שבת, וחשבתי שאלה שלושה נערים שיצאו להתאוורר. לרגע לא חשבתי על משהו שעלול לקרות. פתאום נתקלתי ו'נמרחתי' על המדרכה, וגדר התיל פשוט קרעה את כל הרגל מכף רגל ועד הברך. נשכבתי ולא יכולתי לזוז או להוציא את הדוקרנים של חוט התיל. איכשהו קמתי, ודידיתי הביתה".
אם תתקלי בהם, תוכלי לזהותם?
"לא אוכל לזהות אותם. הם פשוט חיכו למישהו, וכשנפלתי הם התגלגלו מצחוק וברחו משם, הם רצו ברחוב לכיוון מרכז אלמוג. אני אפילו לא הסתובבתי, הייתי כל כך כואבת, רק חיפשתי מישהו שיעזור לי להוציא את התיל שחדר לכמה מקומות".
מכיוון שהאירוע קרה בשעות לילה די מאוחרת, לא היו עדי ראייה למקרה. "אף אחד לא ראה, לא היה איש", היא אומרת וקולה רועד, "בכיתי נורא כי נכנסתי לחרדה. לא ידעתי מה מצפה, אולי יש עוד נערים שמחכים שם, ופשוט ישבתי ובכיתי, לא יכולתי לעצור את הבכי. לא היה איתי טלפון, כי אני לא לוקחת אותו בשבת, ואיכשהו בסוף קמתי והגעתי הביתה. פחדתי להוריד את המכנסיים, כי לא ידעתי מה מידת הפציעה. במקלחת הזדעזעתי לראות שהכול חבורות כחולות. היום הצבע שלהן יותר כהה, כי ככל שהזמן עובר זה משחיר. אחר כך חשבתי שאולי אנסה לרדת במדרגות, לחזור למקום ולהוריד את התיל על מנת למנוע ממישהו אחר ליפול, שלא יהיה קורבן נוסף. אישה הרה, איש זקן, לכי תדעי מי יעבור שם, אך לא יכולתי לקום וללכת. אני מקווה שלא היה קורבן נוסף. אני מאוד מקווה שמישהו לא מעד שם אחרי".
פנית לרופא?
"כל הימים האלה היו חג, שבת, חג, שבת וכל הזמן הייתי טרודה ועסוקה. זה מתחיל להבריא, הפצעים מגלידים, מה שמטריד אותי הוא שאולי התיל היה חלוד. לא עשיתי זריקת טטנוס כבר הרבה שנים. אני מקווה שיהיה בסדר, בתום החג אלך לרופא".
שכנה של ר', יהודה בר יוסף, פגש אותה וראה את רגלה החבושה. כששאל אותה לפשר הדבר, היא סיפרה לו את שקרה לה, ויהודה מיהר לשתף את חבריו לרשת החברתית "פייסבוק". הוא צילם את רגלה הפצועה של ר' ואת המקום שבו הונח חוט התיל, וכתב: "סכנה ואזהרה חמורה לציבור! תופעה מחליאה ומצמררת מבית היוצר של בני נוער משועממים מלאי רוע באשדוד, זמן קצר לאחר כיפור. הביטו ברגלה של ר', תושבת אשדוד כבת 55. באחד הערבים לאחר כיפור, יצאה ר' להליכה בטיילת על ציר שדרות הרצל, מצפון לדרום. לאחר שחצתה במעבר חצייה את הכיכר שבין רחוב תמוז ורחוב נעמן, והמשיכה דרומה, הבחינה ר' בשלושה נערים היושבים על הספסל הממוקם בסמוך לטיילת. ר' לא התייחסה אליהם והמשיכה בהליכתה.
בשעה שחלפה על פניהם היא נכנסה לאזור חשוך. לפתע, ללא כל אזהרה נפלה ר' על המדרכה ונחבטה בקרקע. באותו הרגע, קמו שלושת הנערים מהספסל תוך שהם מתגלגלים מצחוק, שמחים ועולצים ונסו על נפשם. ר' שכבה על המדרכה נאנקת מכאבים, מבולבלת והמומה. בתחילה, ר' לא הבינה מה קרה. לאחר שהתעשתה מעט והביטה מסביב, נגלה לה המחזה המצמרר. הנערים קשרו חוט תיל דוקרני מהספסל לעץ והמתינו לצועד הראשון שיתקל במכשול. למזלה הרע הייתה זו ר' שנפגעה. החוט יצר חתכים ברגלה וגבה, ידיה ורגליה כאבו והיא פרצה בבכי נסער של חוסר אונים. במשך דקות שכבה ר' על הקרקע עד אשר אזרה כוחות והחלה עושה את דרכה אט-אט לכיוון ביתה המרוחק כ-2.5 קילומטרים מהמקום. ר', אישה מופנמת, למודת סבל, נשאה את העלבון עמה עד הגיעה לביתה.
בשיחה שקיימתי עם המוקד העירוני הסתבר, כי במקום אין מצלמות אבטחה. נרשמה בקשה לגיזום העץ. עם היוודע לי הסיפור, לא הפסקתי לתהות, כיצד הגיעו נערים לדרגת רוע שכזו?! מי אשם? מי הם ההורים שלהם? האם מעשה כזה נכלל במסגרת מעשי הקונדס של בני הנוער? ומה היה קורה חלילה, אם אישה בהיריון, קשיש, קשישה או נכה היו חולפים באותו הרגע במקום? לתשומת לבכם הצועדים, העוברים והשבים בשעת לילה. אנא שתפו והזהירו את הציבור בטרם המעשה יהפוך לחזון נפרץ".
הגשת תלונה במשטרה?
"מה אגיד להם? מה הם יעשו? ירשמו תלונה ונגמר הסיפור. אין שם מצלמות אבטחה, והם נמלטו. תלונה במשטרה לא תועיל. איזה נערים חווים הנאה מאדם מבוגר שנופל ונפצע מול העיניים?! זה מקומם ומזעזע, והמסר היחיד שיש לי לנערים זה שיחשבו אם זו הייתה סבתא, אימא, דודה, קרובה שלהם שעוברת עכשיו בחג את מה שאני עוברת". ר' לא עברה מאז במקום. גם את ההליכות הפסיקה עד שהחבלות והפצעים ייעלמו. "זה רוע, פשוט רוע", היא בוכה.
מהמשטרה נמסר כי לא נתקבלה תלונה בעניין, אבל אם עוד אנשים נתקלו במה שנראה מעשה חוזר על עצמו של ילדים, הם מוזמנים לפנות למשטרה.