מתי רצוי לבצע תכנון פרישה?
היום.
באופן טבעי מי שמתקרב לגיל הפרישה מקדיש יותר זמן ומחשבות לעתיד לבוא, ולכן תכנון פרישה נפוץ יותר בגילאי 60 פלוס, אבל גם בגיל 50, ובגיל 40 ואפילו בגיל 30 מומלץ לבחון את החיסכון הפנסיוני – ולהשביח אותו. הסיבה לכך פשוטה: ככל שמתחילים מוקדם יותר לחסוך, ולעשות זאת באופן מושכל, כך יוצאים לפנסיה עם משאבים כלכליים רבים יותר. לקראת גיל הפרישה מעבודה – שעומד על 67 לגברים ובין 62 ל-65 לנשים – התכנון כולל לא "רק" את השבחת החיסכון אלא גם היערכות למימוש אופטימלי שלו.
איסוף כל המידע הרלוונטי
תכנון פרישה הוא תהליך מותאם אישית לכל אדם, בהתאם לגיל וגם לדגשים החשובים לו. עבור מי שמתקרבים לגיל הפרישה מעבודה, מומלץ קודם כל לעבור על כל החסכונות הפנסיוניים והאחרים (קופת גמל להשקעה, למשל, קרן השתלמות ועוד) – כדי לקבל תמונת מצב מפורטת. שימו לב: ישנם לא מעט חסכונות פנסיוניים שנשכחו עם השנים. למשל, קרן פנסיה שנפתחה בגיל צעיר יחסית ע"י מעסיק מסוים, ולאחר המעבר למקום עבודה אחר אותה קרן הפכה ללא פעילה ונשמטה מהתודעה. בעזרת אתר 'הר הכסף' שהוקם ביוזמת משרד האוצר ניתן לאתר גם חסכונות לא פעילים, ולקחת כמובן גם אותם בחשבון.
מה כולל תכנון פרישה?
המרכיב העיקרי של תכנון פרישה הוא קבלת ההחלטות הנדרשות לצורך מימוש מיטבי של החיסכון יקר הערך. החלטה אחת היא איך לממש – האם להשתמש בכל החיסכון לטובת קצבה חודשית מקסימלית, או שמא למשוך חלק מהכסף מיד עם היציאה לפנסיה, ורק את היתרה לנתב לטובת הקצבה הפנסיונית (שבכל מקרה חייבת לעבור את המינימום המוגדר בחוק – כ-4,500 ש"ח). עוד החלטה משמעותית נוגעת לשאירים, וליתר דיוק להחלטה מה יקרה לחיסכון אחרי שהחוסך או החוסכת ילכו לעולמם. הן בקרנות הפנסיה והן בביטוחי המנהלים ניתן להגדיר תקופת הבטחה – תקופה שבה השאירים יקבלו את הקצבה שחושבה לאדם גם אם הוא עצמו כבר לא בין החיים. ככל שתקופת ההבטחה ארוכה יותר, כך הקצבה תהיה מעט נמוכה יותר, ונדרש איזון מדויק. כמו כן כולל תכנון פרישה התייחסות מקיפה להיבטי המיסוי. תהליך בשם 'קיבוע זכויות' מאפשר תשלום מס מופחת על הקצבה הפנסיונית וגם על המשיכה החד-פעמית אם ישנה כזו, וכדאי כמובן לנצל את האופציה. למידע נוסף ותכנון אישי מוזמנים לפנות למומחים המנוסים של אג'נדה באתר האינטרנט:
