עבור אבי אזולאי, או אם נדייק עבור אל"מ אבי אזולאי, תקופת הקורונה החזירה אותו "הביתה". אזולאי בן ה-59 מי שגדל באשדוד עד לפני 20 שנה, עת עבר למושב אמונים, הוא מפקד היקל"ר (יחידת קישור לרשות, ובמקרה זה לאשדוד), או אם נעשה את זה יותר פשוט, הרי שהוא האיש שאחראי על אשדוד בפיקוד העורף. זה שמקשר בין העיר לצבא. אחד התפקידים הכי חשובים, בוודאי בתקופת משבר הקורונה.
אזולאי: "אני בן העיר ובאתי לעזור לעיר שלי. אני מרגיש גאווה לעזור לתושבי אשדוד". הוא נשוי פלוס 4 ילדים ו-4 נכדים, היה עד גיל 45 בצבא הקבע ומאז עושה מילואים. בשש השנים האחרונות הוא כאמור מפקד יחידת הקישור לאשדוד של פיקוד העורף.
המדובר ביחידה שהתפקיד שלה הוא לתמוך בעירייה ולהיות הקשר בין העירייה לצבא ולהפך. למעשה היא הגורם המתווך בין הנחיות הצבא לבין הרשות המקומית ברגיעה ובעיקר בשעות חרום. בצוק איתן אל"מ אזולאי כבר היה בתפקיד ובמשך 60 היה צמוד לעירייה מרגע המבצע ועד לסיומו. בתקופת הקורונה הא גויס ברגע שהוחלט לסגור את המשק ובמשך 50 יום היה במילואים, כשהוא 24/7 לרשות העיר. הוא שוחרר רק לפני כשבועיים.
אזולאי מספר על התקופה הלא פשוטה הזו: "בקורונה הבעיה המרכזית הייתה למנוע התפשטות המגיפה ולטפל באוכלוסיות החלשות. זו הייתה המשימה של פיקוד העורף. לעזור לאוכלוסיות החלשות לעבור את התקופה".
מסתבר כי במהלך התקופה הזו סייעו פיקוד העורף ועיריית אשדוד (שאזולאי מלא במחמאות להתנהלותה – מ.ס) בחלוקת מנות מזון (כ-300 אלף מנות מזון חולקו ל-7000 איש) במשך 45 . זה בלי קשר לטיפול באנשים שפנו בעת מצוקה, חולים שהיו צריכים לדאוג להם למלוניות, עריכת מיפוי מסודר על מיקום של חולים ועוד :" כחלק ממטה הקורונה של עיריית אשדוד, שבראשו עמד ראש העיר ד"ר לסרי, עשינו כל יום הערכת מצב. ראש העיר התעסק רק בזה. זה לזכותו".
אזולאי כאמור הוא בן העיר. האחים שלו והוריו עדיין גרים בעיר: "המשפחה שלי וההורים שלי הם תושבי אשדוד. ההורים, מימון ומזל היו אמורים להיות בבידוד בביתם באזור הסיטי. רציתי לראות אותם והייתי צריך לדבר איתם מהמרפסת כשאני ברחוב, זה היה קשה, אבל זה היה חלק מעניין".
הם היו גאים?
"חבל על הזמן. הגאווה שלהם הייתה על זה שהבן שלהם עוזר לתושבי העיר שלהם. ההורים גרים באשדוד מאז 1961, אבא שלי היה בעבודות הקמת הנמל. זה היה חשוב להם. אני גם מכיר את כולם". אל"מ אזולאי מדבר בהתרגשות על אשדוד. כך גם כשהוא מספר על ניצולי השואה בעיר: "היה מאוד מרגש במבצע שעשינו לכבוד ניצולי השואה. ביום השואה חלקנו בעזרת בני נוער, מתנדבים וחיילים, אגרת ופרח לאלפיי ניצולי שואה באשדוד".
אל"מ אזולאי מלא בהערכה לאנשי העירייה: "הקשר עם מנהלת העיר היה מצוין. עשו שם עבודת קודש., ראש העיר, המנכ"ל אילן בן עדי, אריה איטח הקב"ט שאתו אני עובד צמוד. מירב שרת ראש משאבי אנוש, שהייתה זו ניהלה את 'פורום הקורונה' ורונית צור, ראש מנהל רווחה. הם היו העובדים החיוניים הכי חשובים".
איזו תובנה לקחת לעצמך מכל התקופה הזו?
"התובנה המרכזית הייתה שאנחנו צריכים לחדד את הקשר לאוכלוסיות החלשות. בסוף בסוף האוכלוסייה החזקה ידעה להסתדר וטיפלה בעצמה. הפער המרכזי זה האוכלוסיות החלשות. התחלנו עם 2000 פניות ביום למוקד של אנשים הזקוקים לעזרה והדרכה, וסיימנו את הקורונה עם 20 פניות ופחות. זאת אומרת כל מי שפנה טופל קיבל מענה. החשש שלי שלא נשאר זקן אחד לבדו שלא קיבל עזרה. שלא הגענו אליו".
