מהתביעה עולה כי התינוק שנולד בחודש יולי 2017 בבית חולים ברזילי, אובחן בביה"ח כ"סרבן אכילה". הוריו ביקשו מביה"ח לבצע בדיקות מקיפות לצורך אבחון הבעיה אך ביה"ח סירב ולכן, הם העבירו אותו בחודש ינואר 2018 לבית חולים הדסה עין כרם. גם שם הוא אובחן כ"סרבן אכילה". בהיותו בן 8 חודשים הוריו פנו לבי"ח שניידר עם תלונות של חום, שלשולים, הקאות, אי נוחות, כאבים, פליטות וסירוב אכילה. במשך אשפוזו ניזון מפורמולה שאת חלקה קיבל דרך זונדה לקיבה. בבי"ח שניידר בוצעו בדיקות שונות ונקבע כי אין עדות להפרעה בספיגת מזון או למחלת מעי דלקתית.
רק בחודש יולי 2018, כשנה לאחר שנולד, במסגרת הכנות לניתוח להסרת מורסה בישבן, עלה לראשונה, בבית חולים אסותא באשדוד החשד כי התינוק סובל מהיצרות התריסריון. בעקבות כך הוחלט לבצע שיקוף קיבה ואכן אובחנה היצרות התריסריון. הגורם להיצרות: גדילה משמעותית של שריר בחלק הסופי של הקיבה שמתחבר לתריסריון, מה שחסם חלקית את התריסריון. לאור הממצאים, התינוק עבר ניתוח בהרדמה מלאה להסרת המורסה ולתיקון הצרת החלק הראשון של התריסריון.
פרופ' גבריאל דינרי, מומחה במחלות דרכי העיכול שבדק את התיעוד הרפואי מטעם התביעה, קבע באופן ברור בחוות דעתו כי ניתן וצריך היה להגיע לאבחנה זו בשלב מוקדם יותר. כך יכלו להימנע מהאשפוזים החוזרים ומבעיות חוסר המשקל ובעיות הגובה מהם סבל התינוק ומהנזק שנגרם לו בעקבות האיחור באבחון. הפרופ' ציין כי אם היה נעשה בירור אנטומי פשוט של מערכת העיכול על ידי ביצוע שיקוף וושט, קיבה ומעיים, היו מגלים במהירות את הבעיה. המומחה ציין כי חסימה של התריסריון, היא סיבה לא מאד נדירה בתינוקות והסימפטומים שהתינוק ממעט מאד באכילה דרך הפה ולא שקט צריך היה בהחלט להעלות חשד להיצרות במערכת העיכול העליונה, ללא חסימה מלאה וליציאה איטית של אוכל מהקיבה. כתוצאה מהגילוי המאוחר והניתוח, התינוק סובל מנכות בשיעור של 20 אחוזים לצמיתות.
בא כוחם של ההורים עו"ד דותן לינדנברג טוען בתביעה כי שלושת בתי החולים הנ"ל, התרשלו כשלא ביצעו את הבדיקות כנדרש, לא אבחנו את הממצאים שהתגלו בבדיקות ולא פעלו כמצופה מצוות רפואי סביר. הם לא אבחנו את חסימת התריסריון ולא הפנו את התינוק לביצוע בדיקות נוספות. בנוסף הם התרשלו בכך שלא יידעו את ההורים על האפשרות לבצע בירור מקיף.
בעקבות אבחון לקוי שגרר אשפוזים רבים ובשל מצבו הרפואי המורכב התהפכו חייהם של התובעים מקצה לקצה: הם נדרשים ויידרשו משך כל ימי חייו, להשגיח על בנם ולעזור לו באופן מוגבר וחריג לנוכח נכותו.
ההורים מבקשים שבית המשפט יפסוק להם פיצויים עבור הפסדי שכר וזכויות סוציאליות, הוצאות רפואיות, כאב וסבל ועזרה.
טרם הוגש כתב הגנה.
