למרות ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום, למרות הכתבות הקשות בחלק מכלי התקשורת, למרות שהוא עומד במוקד הסערה פעם אחר פעם, אלון חסן נראה בטוח מאוד בעצמו. ביום רביעי בבוקר הגעתי לביתו ברובע ט"ו, ובמשך קרוב לשעתיים קיימתי עימו ראיון מקיף, מרתק ומעניין.חסן, כמו תמיד, יודע לספק את הסחורה מבחינה עיתונאית. הוא אומר דברים ברורים, לא מגמגם ולא מהסס. מבחינתו יש רק אמת אחת לפרשה שמסעירה את המדינה – גורמים בכירים מאוד התאגדו כדי להוציא אותו מנמל אשדוד, כדי שלא יפריע בהקמת הנמלים החדשים ובצעדים נוספים שצפויים לצאת לפועל בעתיד הקרוב.
חסן גם מבטיח שפרשת עו"ד פישר והחוקר המושחת ערן מלכה, רחוקה מסיום. לדבריו, יהיו עוד מעצרים ועוד גילויים של דמויות בכירות מאוד. אם המשטרה לא תעשה זאת, חסן רומז כי יהיו כאלה שיוציאו את הסיפורים המדהימים האלה לתקשורת. נשמע מעניין…
בכל מקרה, חסן התחיל את הראיון עם תחילת הפרשה, מהיום שהחלה לרחף באוויר לפני זמן ארוך מאוד: "מעל שנתיים מנסים לתפור לי תיק, ולשמחתי יש לי עדים שמכירים את הסיפור הזה היטב, כי התרעתי על כך בפני פורום מכובד מאוד של אנשים. בזמן הסכסוך סביב הקמת הנמלים החדשים, התקיימה ישיבה מיוחדת בלשכתה של נשיאת בית הדין הארצי לענייני עבודה השופטת נילי ארד. באותה תקופה הייתי מסוכסך עם יו"ר דירקטוריון הנמל גדעון סיטרמן, שמונה מטעמו של שר התחבורה ישראל כץ, כדי לנגח אותי, לתפור לי תיק, כדי שלא אפריע במהלך שהם מובילים. באותה ישיבה ישבו יו"ר הסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר איגוד התחבורה בהסתדרות אבי אדרי, חברי לוועד אבינעם שושן ואני. מצד שני של השולחן ישבו גדעון סיטרמן, מנכ"ל הנמל באותם ימים שוקי סגיס, נציגי משרד התחבורה ומשרד האוצר.
הדיון היה כאמור סביב עניין הקמת הנמלים, ואז ביקש סיטרמן את רשות הדיבור ואמר: 'יש לי בקשה, לתקן נורמות קלוקלות בנמל. בזמן שיש עובד שיש נגדו הליך משפטי בגין עבירות פליליות, יש צורך להשעות אותו מהנמל'. עניתי באופן מיידי: 'מר סיטרמן, מה הקשר של הנושא הזה לנושא החשוב שלשמו התכנסנו? אתה מדבר לא לעניין'. הוא המשיך להתעקש, ואז ביקשתי מהשופטת ארד שהצד השני ייצא מהחדר, ואמרתי לכל מי שנשאר: 'אתם מבינים מה הולך פה? הם מתכוונים להעליל עלי עלילה בקרוב מאוד, ולהרחיק אותי מהנמל כדי שלא אוביל את המאבק החשוב מול הקמת הנמלים החדשים'. חלק אמרו לי שאני פרנואיד, אבל לצערי הרב צדקתי, וזה אכן מה שקרה. לאחר שבועיים יצאה הכתבה באולפן שישי בערוץ 2, כתבה עם רצף של עלילות ושקרים, וביום ראשון לאחר הכתבה החלטתי להשעות את עצמי מהנמל. במשך 4 חודשים בדקו את העניינים, לאחר מכן שינו את הנהלים בנמל בעקבות הפרשה, מה מותר ומה אסור.
התאמתי את עצמי לאותם שינויים וחזרתי לעבודה. באותה תקופה הפכתי מאדם אנונימי, מקסימום היו כאלה שזיהו אותי כיו"ר ועד הנמל ולא יותר מזה, לאדם הכי מושמץ במדינה, אחד שכותבים עליו כל יום בעיתונים, מדברים עליו בחדשות ותמיד רק בהקשרים שליליים. הבנתי שיש כאן חוט מקשר מאותם דברים שגדעון סיטרמן דיבר אליהם באותה ישיבה אצל השופטת ארד, לבין מה שהתחלתי לעבור".
מדוע לא הגשת תביעה נגד ערוץ 2 שלמעשה חשפו את הפרשות נגדך והכפישו את שמך בצורה קשה ביותר?
"כאן אתה נוגע בנקודה חשובה מאוד בפרשה כולה. עורך הדין שלי בני כץ, המליץ בפניי לגשת לעו"ד רונאל פישר, כדי שזה יגיש תביעת דיבה ולשון הרע נגד ערוץ 2. ישבתי איתו שעות ארוכות, פרשתי בפניו את כל התמונה מבלי להסתיר פרט, סיפרתי לו את מסכת העובדות, וביקשתי ממנו להגיש במהירות האפשרית את תביעת הדיבה. הימים עברו, החודשים התקדמו והתביעה לא הוגשה. הוא אומנם הכין טיוטה לתביעה, אבל בפועל לא הגיש אותה. לא הבנתי מה קורה באותם ימים, ורק מאוחר יותר חיברתי בין הדברים והבנתי שהיה כאן מהלך מתוכנן מראש, כי הרי אם הייתה מוגשת תביעה, היא הייתה מייתרת את המעצר ואת החקירה הפלילית. בבית המשפט היינו חושפים את העובדות, עונים לכל השאלות, ובעצם נותנים זווית רחבה ומקיפה לכל הטענות שהעלו נגדי".
ואז הגיע רגע המעצר שלך. זה לא היה מעצר רגיל, אלא זכה לרעש תקשורתי גדול מאוד. מה עבר אליך באותם רגעים?
"אני לא מכיר עוד מעצר מכוער שכזה בכל ההיסטוריה של המדינה, כפי שעשו לי. הגיעו לביתי בזמן שכלי תקשורת המתינו בחוץ, האשימו אותי, שפכו את דמי ותלו אותי בכיכר העיר עוד לפני שאמרתי את גרסתי. במעצר עניתי על כל השאלות, לא השארתי שאלה אחת שנותרה באוויר ללא תשובה, כי באמת לא היה לי מה להסתיר. הייתי בבידוד מוחלט במשך 11 ימים, לא ראיתי איש מלבד החוקרים, גם בהפסקות הייתי בשטח סטרילי כאילו מדובר בראש ארגון פשע הכי גדול במדינה.
הייתי יושב בין 4 קירות ושואל את עצמי איך זה יכול להיות? הרי באמת לא עשיתי שום דבר ואני עונה על כל השאלות ונותן גרסה שניתן לבדוק אותה, מדוע לא עושים את הבדיקות האלה? אחרי שהשתחררתי הבנתי מה קורה כאן, הייתי בצער גדול מאוד איך הציגו אותי בזמן המעצר, איך גרמו למדינה שלמה לחשוב שיש כאן עסק עם עבריין גדול, בזמן שאני מכיר את החשדות שהועלו נגדי ונותן תשובה לכל שאלה, בלי להסתתר ובלי לגמגם. באותה תקופה היה לי חשוב לחזור לעבודה בנמל, אך בית המשפט מנע זאת ממני. לאחר שבית המשפט אישר לי לחזור לעבודה, הנהלת הנמל אסרה עליי לחזור לעבודה, והרגשתי איך כל הגורמים חוברים יחד כדי שאלון חסן לא יחזור לנמל, עשו הכל כדי לפגוע בי".
למעשה עברת מלחמה של ממש בכמה חזיתות. איך הצלחת לתפקד באותם ימים?
"זה היה על גבול הבלתי אפשרי, אבל אני אדם חזק. זו הייתה השנה הכי קשה שלי בחיים, בכל חזית בלגן גדול, עם תקשורת שלא מרפה לרגע. זעקתי שתופרים לי תיק, שהכל עלילה אחת גדולה, אבל איש לא רצה להקשיב, בסך הכל רצו להרחיק אותי מהנמל ובזה הם הצליחו".
ואז הגיע המעצר של עו"ד רונאל פישר. אתם שלם עם המהלך הזה, עם העובדה שהפללת את העורך דין שלך?
"שלם ב-100%. להבדיל ממי שמנסה להדביק לי את התואר המפוקפק 'עד מדינה', אני פעלתי בדרך אחרת לגמרי. עד מדינה זה אדם שעשה פשעים ובכדי להציל את עצמו, מפליל אחרים. אני בז לאנשים כאלה, זו לא שיטה שמקובלת עלי ואני לא אוהב את המושג הזה. לצערי הרב זה הפך להיות IN במדינה שלנו להיות עד מדינה, ואני לעולם לא אסכים לפעול בדרך הבזויה הזו. צריך להניח את הדברים על השולחן – אני הקורבן בפרשה, אני זה שנסחטתי, ובסך הכל הגשתי תלונה למח"ש.
לא ביקשתי מהם שיצילו אותי מהתיקים בהם אני נחשד, לא ביקשתי שום הנחה, כי באמת לא עשיתי כלום ואני מאמין שהצדק ייצא לאור בלי שום עזרה של אף גורם. אצלי זה סיפור ייחודי, עוד לא היה כזה במדינה שלנו, שעורך דין שלך, שאמור לייצג אותך, חובר לחוקר שמוביל את החקירה נגדך, ושניהם מנסים לסחוט אותי. הם פשוט טינפו את החקירה. זה דברים שלא אני אומר, אלא הפרקליטות ציינה שחור על גבי לבן בכתב האישום שהוגש נגד פישר וערן מלכה. הבנתי כבר אז שאין טעם לגשת למשטרה, כי קובי כחלון, אחד שעבר מסע סחיטה דומה, הגיש תלונה, וצחוק הגורל הוא שמי שחקר את התלונה הוא… ערן מלכה. כשניגשתי למח"ש כבר ציינתי שלא ביקשתי דבר. הרי יכולתי לבקש מחיקה של החשדות נגדי סביב עניין הנמל, אבל מאחר ואני יודע את האמת, ויודע שלא עשיתי שום עבירה פלילית, לא ביקשתי כלום. להיפך, חשוב לי מאוד שהפרשה שלי תסתיים בחקירה מקיפה, נקייה ואמיתית, כדי שכולם יבינו שיש כאן רדיפה ותפירת תיק. אני לא רוצה עננה מעל הראש שלי, אני רוצה לישון טוב בלילה ולדעת שהתיק הזה ייסגר אך ורק מהסיבות האמיתיות והנכונות".
חשבת על אפשרות אחרת לפני שהחלטת לפנות למח"ש בעניין של עו"ד פישר?
"אתה יודע מה, בוא נריץ ביחד את 4 האפשרויות שהיו לי סביב בקשת השוחד של פישר. האפשרות הראשונה שהייתה לי זה לקרוא לפישר, לומר לו שאני מתכוון להפיל אותו ודורש ממנו לסגור את התיק אחרת אני פונה למח"ש. כמובן שזו אפשרות שלא הייתה ריאלית מבחינתי כי הייתי הופך לעבריין בעצמי, כאחד שסוחט. אפשרות שנייה הייתה לשלם את 150 אלף הדולר שהוא ביקש, ואז אין לי ספק שכל הפרשה נגדי הייתה נעלמת. אבל גם אפשרות זו לא הייתה ריאלית מבחינתי, כי מעולם לא אשלם שוחד לאף אחד.
גם אלה ששילמו המשיכו לעבור גיהנום, ואם אתה לא חזק ויודע לעמוד על שלך ולא להישבר, רק ככה אפשר לעבור את ההתמודדות הבלתי אפשרית הזו. אפשרות שלישית זה לסתום את הפה, לתת להם לסחוט אותי ולראות כיצד דברים יתפתחו. אפשרות רביעית היא להגיש תלונה על הסחיטה שעברתי. אני בחרתי באפשרות הזו, ולמען האמת הבנתי כבר בהתחלה שמדובר בפרשה גדולה מאוד, שתגלה פרשות חמורות מאוד, שחלקן עדיין לא הגיעו לידיעות הציבור. לכל אלה שמקשקשים, אני לא עד מדינה, לא שטינקר, זה לא בלקסיקון שלי. עובדה שבתחילת הדרך פישר ביקש ממני לשלם ולהשתיק את החקירה, ולא פציתי מילה כי הייתי בטוח שהוא עושה זאת מתוך כוונה טובה.
ברגע שהבנתי שיש כאן קנוניה שלמה לקבור אותי, שהבנתי שהוא יודע על מה הולכים לחקור אותי ואכן כך היה, שראיתי שהוא שולט בחקירה ביד רמה, הבנתי שאין לי ברירה אחרת. אני גאה במה שעשיתי, אין מישהו אחד במדינה שעבר דבר דומה".
ברגע שהחלטת לחשוף את עו"ד פישר, האם פחדת שמשהו עלול להשתבש, שהוא יעלה עליך?
"זו סיטואציה מלחיצה מאוד, ואני חייב להודות שפחדתי להיחשף ממש עד הרגע האחרון שהוא לקח את התיק עם הכסף. היה לי חשש שעו"ד פישר ישלח לי מתנקש, ידעתי שמדובר באדם שלא בוחל בכלום. בהמשך המשטרה חשפה שפישר אמר בשיחה חברית לערן מלכה ולרות דוד שהוא מפחד שעליתי עליו".
אתה יכול לשתף אותנו האם יש עוד פרשיות שצפויות להיחשף סביב פרשת עו"ד פישר? זה יגיע לאנשים בכירים יותר במדינה?
"אמרתי את זה בעבר ואני אומר שוב שהפרשה הזו תרעיד את המדינה, והיא תגיע לדרגים גבוהים יותר. יש כאלה שמנסים להשתיק את הפרשיות העתידיות, אבל זה לא יעזור להם, האמת תצא בסופו של דבר החוצה. אם זה לא ייצא דרך חקירה משטרתית, הדברים ייצאו דרך התקשורת".
ספר לנו מה עובר עליך באופן אישי? אתה אומנם נראה חזק מבחוץ, אבל עובר ימים קשים מאוד כבר תקופה ארוכה.
"זה מאוד קשה, אני עוסק סביב הפרשות האלה כל היום, 24 שעות ביממה. אני לא לבד, יש כאן אישה מדהימה שתומכת ועוזרת, 4 ילדים, הורים ואחיות, שיבשו לכולם את החיים. אם הרווחתי משהו אחד בכל הסיפור הקשה הזה, זה להכיר מי חברים אמיתיים ומי מזוייפים. אני עובר מסע לוויה של עצמי כשאני בחיים, רואה הכל, מי חבר של אמת, מי כפוי טובה, מי לא זכר כמה עשיתי לא טוב. ב"ה אני לא צריך דבר מאיש, אני לא צריך שירחמו עליי, שיגידו כמה אני מסכן, אני עובר את הימים האלה עם הרבה כח נפשי, אבל לא מסוגל לראות אנשים ששמחים לראות אותי במצבי.
מדוע ילדה בת 10 אשמה שאבא שלה בלב עניין פוליטי, אחת הרדיפות הגדולות שידעה המדינה, והיא צריכה לראות תמונה של אבא שלה באזיקים? מדוע צריכה בתי הבכורה, חיילת ביחידה מובחרת, להתמודד עם זה שאומרים על אבא שלה שהוא ראש ארגון פשע, מושחת ועבריין? אני לא אסלח בחיים לאלה שפגעו בי, כולם ישלמו, הכל כמובן באופן חוקי או שישלמו משמיים. אני אדם מאמין ובתורה כתוב 'ואהבת לרעך כמוך', אסור לשמוח שלמישהו רע, מי שעושה זאת ישלם משמיים. במשך 15 שנה בוועד נמל אשדוד תמיד פעלתי לעזור לחלשים, זה היה הדבר הראשון שתמיד ביצעתי לפני כל דבר אחר, ועל כך יעידו מאות אנשים שזכו לקבל ממני כתף תומכת ברגע של משבר. לצערי אני מקבל כתף קרה מלא מעט אנשים שחשבתי שהם חברי אמת".
אתה עובר מסע הכפשות בעיתון מקומי מוכר. זה משהו אישי?
"רק עיתון אחד מכפיש אותי שבוע אחר שבוע במשך שנים. אני בז לבעל העיתון, מדובר באדם רע מיסודו שעושה תמיד רע לאנשים בעיר שלנו. הוא לא בוחל בשום דבר כדי להכפיש, לא מעניין אותו שיש ילדים ומשפחה שקוראים ורואים את התמונות שהוא בוחר לפרסם. הוא מעתיק כתבות ברמה הארצית, מוסיף את מילות הארס והרוע שלו וככה מוכר עיתונים. הוא מאיים ומלחיץ אנשים, ומי שלא מפרסם אצלו, משלם מחיר כבד מאוד. יש הרבה מאוד דוגמאות שאני מכיר באופן אישי.
הגשתי שאילתה בישיבת מועצת העיר לעצור את הפרסומים בעיתון שנגד בעליו יש חשד לסחיטה ואיומים של אנשי ציבור בכירים, ביניהם ראש העיר. מאחר ולא קיבלתי תשובות ברורות בעניין, אני מעלה הצעה לסדר בישיבת המועצה הקרובה, ואבקש מכל חברי המועצה להצביע בעניין החשוב הזה, כי צריך לעשות סוף לשיטות הפסולות של בעל העיתון, שהפך את העיתון שלו לכלי נשק קטלני ביותר".
