זה סיפור שמתאים בדיוק לחגים. סיפור על הטוב שיש בבני האדם. או במקרה הזה בבני הנוער בעיר אשדוד.
לפנות בוקר בסביבות השעה 2 וחצי, הגיעה קבוצה של 7 בני נוער, 5 בנות ו-2 בנים בגיאלי 14 עד 18 ל'כיכר הספל' באזור ט"ו. להפתעתם הם שמעו קולות יללה שמגיעות מקולטן הגשם בשפת הרחוב. מהר מאוד הם גילו גור חתולים שנפל לשם וכלוא בקולטן.
הם לא חשבו יותר מידי והחליטו לחלץ אותו. לאחר ניסיונות של כשעה, הצליחה אחת מהן בעזרת אביה שדאג מדוע היא מתעכבת (שמואל דוד, עוזר ויועץ ראש העיר לעינייני תקשורת), לפתוח את פתח הקולטן. היא נכנס פנימה וחילצה את הגור התשוש. חברה אחרת לקחה את הגור לביתה בכדי להאכיל אותו ולטפל בו.
האב שמואל דוד פרסם פוסט על מה שארע:
2.34 לפנות בוקר "הילי ואור ,היכן אתן ???"
"אבא,היינו כבר לפני שעתיים בדרך הביתה ,עברנו ליד כיכר הספל ושמענו חתול מיילל.הוא בתוך הקולטנים בוכה ואנחנו כאן כבר שעתיים עם החברות מנסות להוציא אותו".לא נעזוב את המקום עד אשר נוציא אותו ,הוא לא מפסיק ליילל.
מניע את הרכב ומגיע ,חמש נערות בנות 14 ושני נערים בני 18 מקסימים (הם מכירים כי הם מתנדבים ביחד בפרוייקט "הצלה ימית אשדוד") שעצרו את רכבם לאחר שראו את
התגודדות המוזרה סביב הקולטן וכולם מנסים לחלץ את החתול. לאחר מאמץ רב אני מצליח להרים את רשת הקולטן.
הילי,יורדת לתוך הפיר ומחלצת את החתול. צהלות שמחה והתרגשות באוויר.חברתה לוקחת הביתה לטיפול את החתול שהיה תשוש לגמרי. אני מביט בהם,כולם מאושרים והחתול מוחזק בידי אחת מהחברות. מרגיש גאווה על הרגישות של אותה קבוצה.שאפו .אחלה נוער יש לנו. אחלה אושפיזין לסוכות
