איך זה יכול להיות שהגמ"ח של איציק איטח נסגר?

הפעם הטור הזה עוסק במשהו טוב, משהו טוב שנגמר, כשמשהו טוב נגמר, זה עצוב. אבל איך אפשרו שזה יקרה? תקראו, אולי מישהו עוד ישנה את סוף הסיפור...
צוות האתר | יום ראשון - 18/08/19 - 2:22
בזכות תרומה גדולה: גמ"ח חדש לאיציק איטח

רק השבוע ציינו את תשעה באב. כתבנו כמה אנחנו רוצים אהבת חינם ולא שנאה. כמה אנחנו רוצים שכל אחד יוציא את הטוב מעצמו וייתן זאת לאחרים. יש מי שגורס אפילו שהאלוהים נמצא בטוב שלנו כלפי אחרים. אז אני שואל, איך דבר כזה קורה?

איך? מה אתם לא יודעים? אתם יודעים וחצי. יש אדם בעיר, כמותו אין רבים, שכל היום עסוק בלתת לאחרים. גילוי נאות הוא חבר שלי, גילוי נאות יותר, אני גאה בזה, אבל תסבירו לי אתם איך הגמ"ח של איציק איטח נסגר, ואין מי שיעזור לו לפתוח אותו מחדש, כשהוא בעצם עסוק בלתת לאחרים? איך? ונשבע לכם בכל הקדושים שהוא לא יודע על הטור הזה.

תקציר העלילה. לפני שנה איטח סגר את הגמ"ח הישן שלו. מכת עכברים לא אפשרה לו להמשיך שם. שמע את הסיפור איש עסקים, צדיק בן צדיקים ושכר לו מקום אחר ב"לה מימוניה" באשדוד, שם איטח פתח מחדש את הגמ"ח. הוא אפילו שילם את השכירות למשך שנה. סוף טוב. ממש לא.

הזמן כידוע לא עוצר מלכת. השנה עברה, השכירות נגמרה ולא חודשה. איטח חיפש פתרון, חיפש ולא מצא. הרי בסופו של דבר הוא עושה זאת עבור משפחות, קשישים, ילדים ומי לא, שזקוקים לעזרה הזו, לסל מזון, לאוכל לתינוקות, לחיתולים, בגדים, רהיטים, תנור בחורף, מה לא. רק תגידו איטח ירוץ בכל העולם לעזור.

כותב שורות אלה לא חשב שאיטח, שאין ספק התואר שהדבקתי לו "ממתנדביה הגדולים של העיר", הוא בדיוק המאפיין אותו, לא יצליח לפתוח במקום אחר. אבל מסתבר כי אנשים במילים הם אלופים, אבל במציאות הם בקושי רב"ט וזה משהו אחר. הרי את מי מעניינים אנשים שקופים חסרי כל? אז איטח נלחם להשיג להם, שילחם לבד. עצוב, אבל נכון.

אני עוד רוצה להאמין כי יש עוד אנשים טובים בעיר הזו (אני יודע שיש), שהוכיחה לא פעם כי היא יכולה לעזור כשהיא רוצה. קשה להאמין כי מישהו כמו איטח רוצה לעזור ואין לו את הכלים. את המקום. היה עצוב לראות את איטח סוגר את הגמ"ח, אותו הוא אפילו פירק כמעט לבדו, ויותר עצוב היה לראות אנשים מגיעים כמדי חמישי או שישי או כל יום אחר ומקבלים תשובה כי הגמ"ח סגור ואין איך לעזור. אנשים שלא פעם הפנו אותם גורמים רשמיים לאיטח.

שהגמ"ח של איטח סגור, זה אומר אין אוכל בבית. אין אוכל לילדים, אין לתת למשפחות, למי שזקוקים, זה חוצה גילאים ועדות או כל מגדר אחר. גמ"ח סגור זה בעיקר צער. צער לנזקקים ולא פחות לאלה שרוצים לתת. צער שיגיעו הביתה ויגידו שאין. תחשבו על זה בארוחה הבאה שלכם. לא אומר בכעס חס ושלום, אבל אומר.

איטח לא יפסיק לעשות למען האחרים. מספיק להיכנס לדף הפייסבוק שלו לגלות שהוא ממשיך לבקש עבור זה שצריך עזרה, או המשפחה ההיא שצריכה עוד כמה שקלים שלא יסגרו לה את החשמל, או הערירי שנמצא בלי תרופות, וזו רק רשימה חלקית מאוד. מאוד מאוד חלקית.

החיים הם גלגל. מי כמוני יודע, מי כמותכם הקוראות וקוראים יודעים. החיים הם כמו רכבת הרים אמרו כבר לפניי. פעם אנחנו למעלה ופעם אנחנו למטה. מי כמותכם יודעים ויודעות שהרגע יש לכם, מחר אתם יכולים להישאר בלי כלום. מי כמותכם יודע/ת שהיום אתם בצד הנותן ומחר יכולים להיות בצד המקבל, ואני ממש לא מאחל לכם. אבל אם יש מי מבין אלה שקוראים עכשיו את המלים שלי, שהם נטו נקיים, בלי טיפת אינטרס אחד, ויכולים לעזור, שיעשו זאת. איך אמרו חכמינו זיכרונם לברכה – לעשות למען אחרים שלא על מנת לקבל פרס… אני אומר כי לפעמים לתת זה יותר מלקבל. יודעים מה, לא לפעמים, תמיד.

בתשעה באב דיברנו על הטוב באדם. איך אמר רבי עקיבא (וואלה בסוף אתחזק בטור הזה): "ואהבת לרעך כמוך", זה כלל גדול בתורה. במילים אחרות לא משנה אם אתה מאמין או לא, בן של צדיק או שסבא שלך היה רב (הרי כולנו סבא שלנו היה רב לא?), הכי חשוב שתהיה קודם כל בנאדם. אז אני מקווה שיש פה בנאדם אחד או שניים, או שלוש (זה כולל זכר ונקבה אם שמתם לב) ויעשה מעשה ואת הטור הבא אקדיש לו. אם הוא ירצה. כי אם יימצא פה צדיק או צדיקה, הם יעשו את זה בסתר. כמה אני רוצה לקבל שיחת טלפון מאיציק איטח שיגיד לי: "מצאנו. יש מי שנתן בכדי שאוכל לתת לאחרים". הרי אתם מאמינים בני מאמינים, אז האל רואה הכל. הוא גם רושם הכל…. יאללה צדיקים תעשו סוף טוב לסיפור.

למעוניינים לעזור, איציק איטח: 050-388-4898. תגידו חכם סידי שלח אתכם.