כשהייתי ילד יפה וצעיר, היום אני רק צעיר, בעיר יפו, היה ברור לנו שהקבוצה השנייה של כולנו אחרי מכבי יפו היא הפועל ת"א. הפועל ת"א נתפסה כקבוצה שאוהבת את יפו, אפילו "נותנת" לה לנצח כשהיא צריכה (או כך חשבנו), ולכן כל אוהדי יפו היו תמיד בעד הפועל ת"א ונגד מכבי ת"א. זה היה בדי.אנ.איי של כל אוהד יפואי. ובכלל רוב שחקני הפועל ת"א גדלו או גרו ביפו (או ביקרו בחנות הספורט של הרצל קביליו ז"ל), מקסימום בת-ים השכנה, טורק, סיני ואחרים. הקיצר תמיד הייתה לי פינה חמה להפועל ת"א. תמיד.
לכן קשה היה לי לראות בשנים האחרונות את הפועל ת"א פחות מצליחה. תמיד רציתי שתצליח. בוודאי שירדה ליגה זה לא עשה לי טוב. כשהפועל ת"א חזרה, הרגשתי טוב עם זה. הנה הקבוצה בליגה המתאימה לה. אבל מאז יש משהו בהתנהלות שלה שמשאיר טעם לא טוב. בשנה שעברה לא אהבנו את המריבה הבלתי נגמרת בין ההנהלה למאמן קובי רפואה, שפוטר והוחזר, סיים את העונה ושוב הסיפור נגמר. לא מתאים. השנה נראה כי זה יהיה אחרת. נראה היה. רק נראה.
הסיפור עם עומר דמארי מזכיר מאוד את הסיפור עם קובי רפואה. כאילו לא למדו שם כלום. אמרו לו ללכת, נהיה רעש, אומרים לו לחזור לאחר לחץ של הקהל. מה יהיה בעתיד כבר די ברור. עצוב לראות כאילו לא למדו כלום מהשנה שעברה. אל תתבלבלו, תפיסת העולם שלי היא שמותר להנהלה לקבל החלטה. מותר לה לא לרצות שחקן. סורי , שתפצה אותו, תיתן לו את המגיע ושלא ייפגע מזה כמה שניתן מקצועית. דהיינו לא ברגע האחרון או לאחר שהליגה כבר בפתח. מותר לה לקבל החלטה, אבל שתקבל.
בעניין הזה הנהלת הפועל ת"א כשלה פעמיים. א. היא הודיעה לדמארי שהיא לא רוצה אותו משהו כמו שבועיים לפני פתיחת העונה וזה לא בסדר. זה מצמצם לו את האופציות, גם אם יימצא קבוצה, אולי יכול היה למצוא משהו אחר. ב. היא לא יודעת לקבל החלטה. החלטתם לשלוח אותו. תשלחו. אבל לקבל החלטה ולמחרת להחליט להפוך אותה? הלו, ככה לא בונים חומה וגם לא בונים קבוצה.
אדם אחד חסר לי בכל ההמולה הזו. המאמן ניסו אביטן. את קולו לא שמעתי וחבל. אני מבין שהוא לויאלי למועדון שמינה אותו, אבל, יש גם אבל בסיפור הזה. רק לפני חודשיים, כשעזב את חדרה ומונה למאמן הפועל ת"א, הוא טען כי היה "הוגן עם הפועל חדרה וכאב לו שהשמיצו אותו". ומה שעושים עכשיו לדמארי זה לא אותו הדבר? דברים שרואים מחדרה לא רואים ממתחם וולפסון.
דרמה לא קטנה
חן דלמוני, מנודה בהפועל חיפה. הוא לא מתאמן עם הקבוצה הבוגרת. הוא מתאמן עם הנוער. בשבוע שעבר הוא התאמן כשלדבריו לא חש טוב, התעלמו ממנו, והוא התעלף. הוא כתב פוסט שבו הוא טוען שאף אחד לא התייחס אליו ושיפסיקו לנדות אותו ואת האחרים.
אני מסכים עם דילמוני. אבל (מה חשבתם שאני אסכים וזהו?) יש אבל. אגיד זאת שוב גם אם זה לא פופולארי. זכותה של קבוצה לא לרצות שחקן. בשביל זה עושים חוזה, לרגע שהוא יופר. אבל יש דרך.
ההתאחדות צריכה להתערב ולאסור לנדות שחקנים. גם ארגון השחקנים צריך להפוך עולם. אבל זה לא קורה. צריכים להשבית את הכדורגל. מה קרה? לא לפחד. למה אפשר לשחק כדורגל בלי שחקני כדורגל? זה קצת קשה. אפילו הרבה. אל תתבלבלו. זכותה של הפועל חיפה לא לרצות אותו. אני מסכים עם זה. אבל אסור לאפשר לנדות שחקן. הוא צריך להתאמן עם הקבוצה. די עם לשלוח אותו למחלקת הנוער או להתאמן לבד בצד? מה זה הדבר הזה. אבל כל עוד אין ענישה, זה יימשך. וחשוב לשחקנים הבכירים לזכור. עכשיו זה דלמוני, מחר זה אתם. אולי כבר באימון היום…
החתמה דרמטית
הנה תרשמו עכשיו. אחרי ההחתמה הזו, היא תיקח אליפות. הנה לא נפתחה העונה ואני אומר שהיא תיקח אליפות. איך זה? הגזמתי? טוב, חכו תראו. אני כל כך מחזיק מההחתמה הדרמטית הזו, שאני בטוח במה שאני אומר.
כן, ההחתמה של טיפאני ג'קסון בקבוצת הכדורסל של מכבי בן בנות אשדוד, היא החתמה 'שוברת שוויון'. היא כבר פרשה, חזרה (מה קורה לטור היום, כולם עוזבים וחוזרים) ועכשיו חתמה באשדוד, הקבוצה היחידה שהיא רצתה לשחק בה. טיפאני ג'קסון היא לא עוד החתמה, היא החתמה של מנהיגה שחסרה מאוד לאשדוד במהלך העונה שעברה.
ג'קסון היא שחקנית שתיתן 110 אחוז, שחקנית שהיא מאמנת על הפרקט, שחקנית שהיא מאמנת בחדר ההלבשה. דמות להערצה, דמות שהיא לא רק הכדורסלנית אולי הכי טובה ויעילה ששיחקה בליגת הנשים בכדורסל בישראל, אלא כזו שהיא מביאה איתה הרבה יותר. פקטור רציני. הייתם צריכים לראות את החיוך של טאלי קריאף היו"ר ואורי בן סימון המנכ"ל ומנהלה המקצועי של הקבוצה כשהחוזה החתום חזר. בנינו הם לא היו צריכים חתימה, עבורם טיפאני היא בת בית בקבוצה ולאחת כזו צריך לדאוג כל הזמן. הבנתם הפועל ת"א והפועל חיפה…ככה מתייחסים לשחקן…תבואו לבקר בקריה תלמדו. תמיד טוב ללמוד.
׳אהבת חינם׳…׳שנאת חינם׳…איפה ראיתם היום משהו בחינם?..