ראיון עם אלעד לוי- לקראת תחרות הכינור והקמנג'ה ה-2

רגע לפני שתחרות הכינור והקמנג'ה ה-2 ע"ש ישועה אזולאי ז"ל יוצאת לדרך, עצרנו את אלעד לוי (37) שמנגן על קמנג'ה מגיל 8 לראיון צעיר של המוזיקה המסורתית
צוות האתר | יום ראשון - 07/07/19 - 3:08
אלעד לוי צילום:soufiane bouhali

הדור של הסבים שלנו, הביא לכאן את המוזיקה המסורתית מכל רחבי העולם – מרוקו, פולין, ברית המועצות, פרס ועוד… הדור הצעיר והחדש (דור ה-Y) הוא זה ששם אותו בשנים האחרונות ב'פרונט' ועושה תיקון לדור הביניים שלא רצה להתבלט וניסה להיות חלק מכולם. החזרה לשורשים צפה על פני המים בגל גדול וכל מה שקשור למסורת ולשורשים עולה מעלה ואם בעבר נדמה היה שכולם מתערבבים בתוך כור ההיתוך של החברה הישראלית, היום קיימים הרכבים מוזיקליים חדשים ששמים את המוזיקה המסורתית והשורשית בשילובים מיוחדים של פיוז'ן, עם כל כך הרבה השפעות שונות בין המזרח למערב בראש מצעדי הפזמונים. כולם חוזרים לשורשים: אהוד בנאי, ברי סחרוף, עמיר בניון, דודו טסה, ריטה, מרינה מקסימיליאן בלומין, מארק אליהו ועוד רבים וטובים וללא ספק, קורה משהו למוזיקה הישראלית שלא קורה בשום מקום אחר בעולם, שעוד ינתחו וידברו עליו בעתיד.

המוזיקה ה"חדשה- ישנה" מציגה ישראליות נוכחת ומעניינת שלומדת מעברה ומחוברת בגאון לשורשים שלה, עם הרבה קצב וקלילות מוזיקלית שמגישה תוכן מרתק ותוצאה סופית של הכלאה בין להיט חתונה לפיוט בית כנסת מרגש.

אלעד לוי – כנר, מעבד ומנהל מוזיקלי, החל ללמוד את מסורות המוזיקה המרוקאית מילדות מוקדמת, והחל להופיע בגיל צעיר. הוא גדל בעיר אשקלון בבית בו הליכה לבית כנסת הייתה חלק חשוב בהוויה של הבית. אביו שלח אותו לחוג פיוטים אצל הרב מאיר עטיה אשר היה מגיע ללמדו פעם בשבוע. בסוף כל שנה היה מתקיים קונצרט סיום, שם ראה אלעד לראשונה את ישועה אזולאי מנגן על קמנג'ה ובן רגע התאהב בצליל, בתנועה ורצה לנגן כמותו… ישועה שקלט את הפוטנציאל האדיר הטמון באלעד לימד אותו באופן פרטני, ללא עלות מידי ימי שישי במשך כשש שנים רצופות.

כבר בתור ילד הייתה ללוי קליטה מהירה ותשוקה ענקית, ישועה היה מנגן ואלעד היה מעתיק אליו את התנועות ודי מהר סומן ככוכב קמנג'ה כך שבגיל מאוד צעיר, כבר כשהיה בן 10 היה נוהג להופיע יחד עימו בהילולות ואירועים פרטיים. כל הזמן איתו, צמוד אליו עד גיל 14 בו הפסיק לנגן עד אשר השתחרר מהצבא.

אחרי הצבא בארוחת ערב משפחתית אליה הזמין את אשתו (לימים), היא ראתה את הכינורות במחסן ושאלה אותו מה הסיפור… הוא שלף את הקמנג'ה וניגן עבורה ושם ניצת בו הניגון מחדש.  כנראה שגם היא חשה בניצוץ ולכן הפתיעה אותו ושלחה קורות חיים שלו מיוזמתה לאודישנים של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, אליהם הגיע וניגן מול בנו של ישועה- יורם אזולאי שעד היום משמש כיועץ מוזיקלי, ראש האנסמבל האנדלוסי ונגן טאר שלא זיהה אותו מיד אך ללא ספק הבחין בכך שהוא מנגן כמו אביו, התקבל וניגן שם כעשור עד לפני כשלוש שנים כחלק בלתי נפרד מההרכב.

אחד מפריצות הדרך הגדולות של הקמנצ'ה בישראל הייתה דווקא אצל עידן רייכל. רייכל בחר בקמנצ'ה ככלי המלודיה העיקרי בשיר "שאריות של החיים" כאשר מככב בו נגן הקמנצ'ה המוכר ביותר בארץ – מארק אליהו, בנו של פרץ אליהו נגן הטאר. דומה, אך לא זהה שכן לוי מנגן על קמנג'ה – כינור בערבית.

הקמנג'ה עליו מנגן לוי הוא כינור מרוקאי, אותו מניחים על הירך – מרבית הנגנים הם מהדור הקודם, אין הרבה כאלה… רק לאחרונה יש טרנד מתחדש בבתי הספר למוזיקה של נגנים צעירים, משהו שלא היה פעם. לוי לא רק מנגן ומופיע, הוא גם מלמד כעשר שנים ויש לו כ-1000 תלמידים בבתי הספר השונים – באקדמיה למוזיקה מהמזרח בצפת- 'מקאמאת', בית ספר למוזיקה ושקט בירושלים, 'מזמור'- בית ספר גבוה למוזיקה- בגבעת וושינגטון ו'מוסררה'- המרכז למוזיקה מן המזרח- ירושלים.

חשוב לציין כי רוב התלמידים לא בני הקהילה המרוקאית אבל מנגנים על הכלי המסורתי, בכלל, יש סצנה מתפתחת של צעירים שמנגנים ומתחברים למוזיקה המרוקאית והאנדלוסית. תוך זמן קצר אופן הנגינה של הקמנג'ה הפך ממשהו ארכאי למקובל ופופולארי, כמו טרנד חדש שמחזיר עטרה ליושנה.

לוי אומר: "בעיניי התחרויות של העוד והקמנג'ה הן הדבר הכי טוב שנעשה, בתחרות הראשונה היו כמה תלמידים שלי, זה נותן כבוד עצום לישועה אזולאי ולכלי העתיק הזה, אני בטוח שאם עדיין היה בחיים הוא לא היה מאמין שלשם התפתחה המוזיקה הזו, שנמצאת היום בכל מקום, אם זה הקהל הצעיר שמנגן, שמגיע לקונצרטים אנדלוסיים, אפילו מבלי שגדלו בבית של פיוטים".

שאיפת חייו של לוי היא שהמוזיקה הזו, שמבחינתו היא הכי יפה בעולם תיגע בכמה שיותר אנשים,  להכיר ולאהוב את המוזיקה הזו שעד לפני כמה שנים נדמה היה שעוד מעט ולא יהיה עם מי לנגן אותה שכן הייתה שייכת לדור שחולף.

לוי אגב, חבר בהרכב 'אנדלושס' שהוקם על ידי תריסר מוזיקאיות ומוזיקאים ירושלמים צעירים, שהגיעו כל אחד מרקע שונה – מפסנתר קלאסי דרך גיטרת ג'אז, באס רוקנ'רול, עוד טורקי וכו'… תחת ידו המכוונת של לוי, היצירות שמנגן ההרכב מציגות הן את הרקע המיוחד לכל אחד מן הנגנים, והן אהבה וכבוד עמוק כלפי המסורות האנדלוסיות שחיברו בניהם וככל שהרקע שלהם מגוון, כל אחד ואחת נשבו כליל בצליל של המוזיקה הצפון אפריקאית. ההרכב הופיע במרוקו מול 6 אלף איש, הקהל המקומי היה מופתע ונפעם לראות לאן הם לקחו את המוזיקה האנדלוסית המסורתית בעיבודים חדשים ומופלאים.

תחרות הכינור והקמנג'ה נקראת על שמו של ישועה אזולאי ז"ל אשר נולד ב-1931 במרקש מרוקו, למשפחת מוזיקאים, למד מוזיקה מאביו ומגיל צעיר נתגלה כילד פלא, המפליא לנגן ולשיר באופן מקצועי. מגיל 8 ניגן בהרכבים וליווה את הזמרת זוהרה אלפסי במצילתיים ("טאר") עבר לנגן על עוד בגיל 17 ועל כינור בגיל 20. בשנים האחרונות המעיט בהופעות חיות והקדיש זמנו לסטודנטים ומוזיקאים צעירים שביקשו לחקור וללמוד את רזי הפיוט והמוזיקה האנדלוסית.

תחרות הכינור והקמנג'ה ה-2, תתקיים באשדוד ביום חמישי ה-03  וביום ראשון ה-06 באוקטובר 2019, בין ראש השנה ליום כיפור, ד’ו-ז’ תשרי תש”פ. שלב ראשון- יום חמישי 03.10 בין 19:00 עד 21:00 באודיטוריום מונארט, הצמוד למשכן אשדוד. שלב הגמר- יום ראשון 06.10 בין 19:00 עד 21:00 באודיטוריום מונארט. להרשמה ופרטים חייגו 08-9568333 או הקליקו כאן > http://kamanchacompetition.com/moamadut.asp