יחסיהם של בני זוג יהודיים מצרפת התדרדרו, והאישה פתחה תיק גירושין נגד בעלה בביה"ד הרבני, וביקשה לדון גם בחלוקת הרכוש בין השניים, המחזיקים יחדיו בנכסים בארץ ובצרפת. לדברי עו"ד ליאן קהת, המייצגת את האישה, השניים נישאו דרך הרבנות בארץ, כאשר בעבר עשו עלייה לישראל ובשל התרחבות עסקיו של הבעל המשיכה האישה להתגורר הן בישראל והן בצרפת, כאשר הבעל מצידו התגורר בעיקר בצרפת ודילג בין שתי המדינות.
במהלך הדיון, הציגה עו"ד קהת בפני הדיינים תמונות רבות של הגבר והמאהבת שלו, שאותה אין הוא מסתיר מפני סביבתו, וכמו כן כותב לה מכתבי אהבה לוהטים וזאת גם כאשר שהה בביתה של אשתו. הגבר, טען להגנתו, כי החזקת מאהבת בצרפת הוא עניין מקובל ונפוץ ועל כן לא ראה לנכון להסתיר את עובדת קיומה מאשתו בני זוג יהודיים, שערכו לפני שנים רבות טקס חתונה כדת משה וישראל בירושלים, שבו אל הבירה לפני מספר חודשים, על מנת להסדיר את גירושיהם. לדברי עו"ד ליאן קהת, נראה היה שהבעל הופתע מהדין העברי, ומהשפעת הנוהג שלו להחזיק מאהבת ולהמטיר עליה כספים ומתנות ולהשלכה שיש לכך על חלוקת הרכוש בין השניים.
בני הזוג נהנים מרווחה כלכלית רבה, הנובעת ברובה מעיסוקו של הבעל בבנקאות, וכמו כן כאיש עסקים העושה עסקים בעיקר בצרפת ובישראל. הם מחזיקים נכסים בצרפת ובישראל, וכן ממון רב בחשבונות בנק שונים, אותם פתח הבעל.
האישה גילתה שהבעל ביצע פעולות משמעותיות של הברחת רכוש ממנה, כשחלק מהכספים זורם אל חשבון המאהבת ואל מקורביה. האישה מיהרה להתייעץ עם עו"ד קהת, שייעצה לנקוט בהליכים משפטיים נגד הבעל. לדבריה, במקרה הנוכחי, ביקשה האישה מבית הדין הרבני להכריע גם בנושא חלוקת הרכוש ואיזון פערי ההשתכרות בין השניים. היות ולשניים שני ילדים בגירים, לא נדרש בית הדין לעניין המשמורת.
בדיון בבית הדין הרבני, הציגה האישה מספר רב של ראיות לכך שהבעל מאס בה כבר שנים, ואינו מקיים עימה יחסים אינטימיים, בעוד הוא חוגג במסעדות וטיולים עם המאהבת שלו. כמו כן, צירפה האישה פירוט נרחב של הנכסים וכספים שבבעלות בני הזוג, וביניהם גם מספר חשבונות סודיים אותם פתח בסתר הבעל, בניסיונו להבריח רכוש מהאישה.
הגבר לא הכחיש את התרועעותו עם המאהבת, ואף אמר כי הדבר מקובל מאד בצרפת, ועל כן אין הוא מבין כלל כיצד הדבר אמור להשפיע על חלוקת הרכוש בינו לבין אשתו, קל וחומר, שגם היא מודה, כי רוב הרכוש נרכש בשל הכנסותיו הגבוהות ועסקיו המצליחים.
טיעוניו של הגבר לא הרשימו כלל את הדיינים, והם פסקו כי יש לחייב את בני הזוג בגט, והורו בין השאר, על חיוב הבעל הכתובה, על סך 5,555,555 פרנקים צרפתיים.
כתוצאה מהחיוב בכתובה, התחשבות בהברחת הרכוש לטובת המאהבת והפער בהפרשי ההשתכרות המשמעותיים בין הבעל לבין אשתו, נותר הבעל עם כשליש מרכוש השניים, בעוד אשתו זוכה בשני שלישים מהרכוש. למרות ההכרעה הקשה, החליט הבעל שלא לערער.
