לפני שלוש שנים במהלך חג השבועות התרחשה טרגדיה קשה בעיר אשדוד, לאחר שהתקבלה הבשורה על פטירתו של הבחור הצעיר שמעון יוחאי לסרי ז"ל. שמעון, תלמיד ישיבה בן 21, יצא יחד עם חבריו לטבילה לכבוד שבת בחוף הים באשדוד, אולם מסיבה שאינה ברורה נסחף והחל לטבוע כשהוא בולע כמויות של מים. כוחות ההצלה שהגיעו למקום הצליחו לחלץ אותו מהים הסוער והחלו במאמצי החייאה ממושכים שבסופם שבה אליו נשימתו והוא פונה במצב אנוש לבית החולים. במהלך השבת והחג נלחמו הרופאים על חייו, אולם למרבה הצער הוא השיב את נשמתו לבורא עוד במהלך החג.
שלוש שנים חלפו מאז האסון הקשה שפקד את בית משפחת לסרי, משפחה שנחשבת לאחת המוכרות במגזר החרדי, בעיקר בזכות האב הרב מיכאל לסרי, שמוכר כאחד המרצים היותר מבוקשים של ארגון המחזירי בתשובה 'ערכים' ו'הידברות'. בשנים שחלפו מאז מותו הטראגי של שמעון יוחאי ז"ל הספיקו תושבי אשדוד להיחשף גם לאחיו שמואל, שבחר להיות אחד המתנדבים הבולטים בארגוני ההצלה – זק"א, איחוד הצלה וידידים, והחליט להקדיש את חייו למען הצלת חיים, כפי שסיפר לעיתון 'המגזין' בראיון מיוחד שהעניק לנו לאחר פטירת אחיו.
בראיון לעיתון 'המגזין' שלוש שנים אחרי הטרגדיה הקשה, שופך שמואל מעט אור על הקושי הגדול שחוותה המשפחה ברגעים הקשים, וסיפר כיצד התמודדה המשפחה עם האובדן במשך השנים האחרונות, ומכוח תפקידו כמתנדב בארגונים מצילים חיים, הוא מזכיר לקוראים כיצד להתנהג בשעת סכנה וממה כדאי להיזהר.
שמואל, שלוש שנים אחרי הטרגדיה הקשה, איך זה מתבטא אצלך?
שלוש השנים האחרונות היו מאוד קשות, הלב מסרב להאמין והשכל הישר מסרב לקלוט, אלו שנים של געגוע וזיכרון עמוק לאח שלי שנפטר בטרם עת, הגעגוע הוא ענק ואנחנו מתחזקים ממנו כל העת. בחג השבועות היינו כל המשפחה ביחד אצל ההורים כפי שעשינו בשלוש השנים האחרונות, למחרת עלינו לקברו של שמעון יוחאי והתפללנו לזכרו.
ראיתי שפרסמת פוסט בו כתבת על הפרידה והגעגוע לאחיך, מה בדיוק היה כתוב שם ?
בכתיבה קל יותר לבטא את הרגש, כתבתי שם: "כולם אומרים שהזמן הוא התרופה להכל, אך למרות הכל, אני לא מצליח לקלוט את ההגדרה של זמן כשמדובר בזיכרון שלך. חלפו שלוש שנים שבהם אני לא מפסיק לרגע להתגעגע, לחשוב ולהזכיר אותך בכל מקום אפשרי. קשה לי מאוד בלעדיך, קצרה היריעה מלתאר את הקושי בצורך לכתוב עליך אח יקר בלשון עבר. נוח בשלום אחי על משכבך וברכת המלאכים העוטפים אותך תושפע על כל אחד ואחד מאתנו הזוכרים והמתגעגעים".
איך אבא מתפקד בשנים האחרונות לצד הקושי הגדול והיותו דמות רבנית שמצחיקה ומחזקת מדי יום אלפי אנשים?
זהו, מה שמדהים בכל הסיפור הזה, זה שאבא שלנו הוא זה שמחזק אותנו כל הזמן, מעודד מחדיר אמונה וביטחון, כנראה שחוזק האמונה שיש לו היא אדירה, אבל בלעדיו לא היה לנו כוחות, כי האמונה זה מה שמחזיק אותו ובעצם את כולנו.
יש איזה מסר כלשהו שחשוב לך להעביר לצעירים לפני פתיחת עונת הרחצה?
בטח, בשנים האחרונות אנחנו עדים למקרי טביעה רבים וכואבים, רק בעיר אשדוד חווינו כמה כאלה קשים, כמו המקרה של אחי, בשנה שעבר טבע צעיר שניסה להציל מישהי שנסחפה ועוד מקרים קשים וכואבים, הדבר הזה נובע כמובן מהאומץ שיש לצעירים להכנס לחוף ללא שירותי הצלה, וזו אחת הבעיות הקשות היום. במקרה של אחי הוא נכנס לטבול בים ולבסוף טבע והמסר שלי הוא ברור מאוד: "אל תהיו אמיצים, כי שירותי ההצלה מצילים חיים".
