את הכתבה הזו נתחיל בשאלה שאי אפשר לחכות לה, שאלה שבוודאי גם אתם שואלים את עצמכם – מה גורם לאדם לתרום אחת מכליותיו לאדם שהוא לא מכיר בכלל ולא ראה מימיו, וכל זאת ללא תמורה? לא התאפקנו ושאלנו את ג'רום דרמון מאשדוד שעשה את זה לפני כשבוע, הוא ענה בצורה קולחת: "זה היה אצלי בראש הרבה זמן. יש לי אח שתרם לפני חצי שנה כליה גם לאדם זר. ההחלטה גמלה בליבי, אחי רק עזר לי לקצר הליכים".
דרמון, יהודי דתי מאמין בן 43, נשוי בשנית לסיון ולהם 2 ילדים משותפים ועוד אחד בדרך. לג'רום עוד שני בנים מנישואיו הקודמים ולסיון עוד בן. פתאום קם ג'רום בבוקר והחליט שהוא יציל חיים. ככה, החליט ועשה.
נחזור לאחיו של ג'רום. האחרון שמע את רצונו של ג'רום והעביר לו בחודש ינואר השנה את הטלפון של עמותת "מתנת חיים", שהוא ארגון שמעודד אנשים המעוניינים לתרום את כלייתם לשם הצלת חיים, כאשר המדובר הוא בתרומה אלטרואיסטית, התנדבותית בלבד. מכאן החל תהליך שהסתיים לפני כשבוע בתרומת כליה של ג'רום לא', אותו לא הכיר מעולם ולא ראה, עד לאחר ההשתלה.
אחרי הבדיקות הראשונות בפברואר, גילו כי הכליות של ג'רום טובות והוא יכול לתרום כליה. ג'רום העביר את התוצאות ל"מתנת חיים" שהעבירו אותן לבית החולים בלינסון בפתח תקווה, המתמחה בהשתלות כליה, שיבדקו את התוצאות. בבלינסון אישרו כי הוא יכול לתרום.
בעמותת "מתנת חיים שאלו את ג'רום למי הוא מעדיף לתרום את הכליה שלו, וזה השיב להם: "בדקתי עם הרבנים שאמרו שמבחינה הלכתית אני יכול לתרום רק ליהודי וזו מצווה גדולה. גם הרבנים הגדולים, הרב מזוז והרב קניאבסקי, ענו לי באמצעות מי ששאלתי אותם, שאני יכול. אז אמרתי לעמותה שזה לא משנה לי, אלא רק שיהיה יהודי".
בחודש מרץ הוא הגיע לבלינסון לבדיקות. באותו היום כאילו כסימן קיבל הודעה כי רעייתו סיון בהריון. הוא הבין שהוא צריך לקבל החלטה מהר. ג'רום: "אמרתי בבלינסון שאו שמקדימים את התרומה לפני הלידה או דוחים אותה לחצי שנה לאחר הלידה". ההחלטה הזו זרזה את ההליך.
מיד עשו בדיקות התאמה וגילו כי הכליה של ג'רום מתאימה לא' (שמעדיף לא להיחשף), בן ה-47. אבל כאן העלילה קיבלה תפנית, שמשמעותה הצלת חיי אדם נוספים. מסתבר כי גם אשתו של א', מיכל, התאימה להשתלה עבור בעלה, אבל היא התאימה גם לילד בן 5. כך יצא שהאישה תרמה את כלייתה לילד בן ה-5 וג'רום תרם לבעלה. מדהים.
ג'רום המשיך את סדרת הבדיקות הנוספות עד אפריל, שכן מדובר בהתאמה מושלמת שצריכה להיות עד הפרט האחרון. הכל צריך להתאים.
בזמן הזה לא עוברות מחשבות אם אתה עושה את הדבר הנכון?
"אחרי כל בדיקה אתה מגיע הביתה ומקבל הוכחה שאתה בריא. אתה אומר לעצמך 'אני הכי בריא, אבל יש מי שלא בריא והוא צריך את הכליה שלי".
אבל זה נראה היה כאילו זה לא יקרה. ג'רום לא יתרום למרות רצונו. לפי הנהלים כל מי שתורם חייב לעבור ועדה של המדינה בה נוכחים עו"ד, רופא, פסיכולוג ועובדת סוציאלית. המטרה לבדוק כשירות רפואית ונפשית של התורם. אבל בוועדה הודיעו כי בגלל מחלה תורשתית של אחד מאחיו ואמו, הוא לא יכול לתרום.
אבל דבר כזה לא ימנע מאיש כמו ג'רום לוותר על מה שהחליט. מבחינתו הוא יתרום את הכליה לאדם אחר ויציל חיים: "החלטתי להילחם בהחלטה. אני לא חוזר בי".
שבועיים לפני הניתוח נקבעה לו ביוזמתו בביה"ח בלינסון פגישה עם ד"ר המתמחה במחלות גנטיות. היא ערכה בדיקה ושללה את הופעת המחלה התורשתית אצל ג'רום. התוצאות הועברו לוועדה שאישרה את ההשתלה. נותר עוד שבוע ימים לפני ההשתלה.
מעניין אותי מה עובר לך בראש ערב לפני שאתה הולך לתרום כליה. ישנת בכלל?
"הרגשתי שזהו, הגענו לזה. אין פחד. לא פחדתי בשום שלב, כי שליחים של מצוות אינם ניזוקים. ידעתי שלא יקרה כלום והכל יעבור חלק.
ביום הניתוח ב-26.5 הגיע ג'רום עם רעייתו סיון לבית החולים בלינסון. למעשה אם נדייק הגיעו 4 אנשים. מיכל רעייתו של א' שתרמה כליה לילד בן ה-5. הילד בין ה-5 שאמור לקבל את הכליה של מיכל, ג'רום שתורם לא' וכמובן א'.
ג'רום עלה לחדר הניתוח, עבר את כל ההליך, הורדם ולאחר 3 שעות של ניתוח התעורר, כשהוא בלי כליה, אבל איש אחר עם הכליה שלו. אשתו סיון עמדה לצדו ותמכה בו, גם אם לא הסכימה לגמרי עם הצעד שלו. ג'רום: "ראיתי את אשתי ואמרתי לה תודה 50 פעם ושאני אוהב אותה עוד 50 פעם. תודה על שנתנה לי לעשות את זה". אגב עד אז ג'רום לא ראה את א', התעקש לא לראות אותו או את מיכל אשתו.
למה בעצם לא ראית אותו?
"לא רציתי. לא ראיתי את א' או את רעייתו מיכל. לא רציתי להכיר כי כשאתה נכנס לניתוח כזה, אפשר שמקבלים רגליים קרות. לא רציתי לאכזב אותם".
אבל אחרי 12 שעות השניים כבר הכירו. א' הודה בהתרגשות לג'רום עם דמעות בעיניים של שניהם. על כך שהעניק לו חיים ואמר לו: "לעולם לא אוכל להודות מספיק על מה שעשית. לעולם לא אוכל לגמול לך".
את הילד בן ה-5 ראו כולם כעבור 3 ימים. ג'רום: "אתה רואה ילד גיבור, ילד שעד גיל 5 אכל דרך הווריד כי לא יכול היה אחרת. עכשיו אחרי ההשתלה הוא נשאר בבית החולים ללמוד איך לאכול".
אתה בעקיפין אחראי גם לחייו
"כן, כולנו עזרנו אחד לשני".
מה עזרנו? אתה לא קיבלת כלום.
"קיבלתי יותר משהם קיבלו. זכיתי להציל חיים, זו מצווה גדולה".
יהיו אנשים שיקראו ויגידו בשביל מה סיכן את חייו. חלק יגידו צדיק…
"קודם כל אנשים חייבים לדעת שבהליך הזה אין כסף, הכל בהתנדבות. האושר הוא התשלום. האושר שהצלת בנאדם יהודי. אני קורא לכל מי שיכול לעשות זאת, גם מי שחושב שהוא לא יכול, שילך להיבדק. הכי הרבה תדעו אם אתם בריאים".
ג'רום ממשיך: "אני רוצה להודות לרב יהושוע הבר שעומד בראש עמותת 'מתנת חיים' ובזכותו היו כ-700 תרומות כליה ו-700 אנשים זכו לחיות. הרב עצמו מושתל כליה, אבל חסרים עוד 1000 איש שיתרמו. חשוב שיגיעו לתרום, אלה 1000 איש שחייהם ינצלו".
