ועכשיו יש כמה מועמדים פוטנציאלים לא רעים בכלל לקחת את המשבצת הזו עם אמירות מלאות שטנה המדיפות ריח חזק של גזנעות והתנשאות על ציבור שלם.

קשה מאוד לשכוח לדוגמא את מה שכתב בזמנו גידי אורשר. קבלו טעימה: "לכל הזווידות והכחלונים, הש"סניקים מחד והקשת המזרחית מאידך, והיללנים המקצועיים מן המזרח. בפעם הבאה שיהיה לכם התקף לב, ותרו על הצנתור ושימו רגל של תרנגולת על הראש, תרופת הסבתא שלכם. בפעם הבאה שאתם מצטנפים בממ"ד כשנופלים לכם טילים על הראש, התעלמו מ'כיפת ברזל' ותגידו תהילים או חכו לרחל אמנו שתגן עליכם. בפעם הבאה שתרצו להביא ילד לעולם ותתקשו בכך, ותרו על שרותי ההפריה המתקדמים של בתי החולים וצאו לגליל להקיף שבע פעמים את קברו של הצדיק הבבא קוסאמה…".

סטטוס של 500 מילה הוא לא פליטת פה בשום צורה, והיום יש הרבה מאוד אחרים שאומרים דברים אומנם פחות חומרים, אבל מתבססים על אותה אג'נדה שהם החכמים הגדולים לעומת האחרים.

קחו לדוגמא את הפרסומאי לשעבר אריה רוטנברג, שכתב פוסט בלתי נסלח: "אל תקחו את זה קשה: המזרחיים נחותים מהמערביים. המזרחיים נחותים מהמערביים, כי המזרח נחות מהמערב… היהודים הייקים קפדנים, רציניים, מדויקים ומשכילים כמו הגרמנים, ומירי סיבוני רגב היא השתקפות התרבות במרוקו כולה. אל תיקחו את זה קשה, אבל במאות השנים האחרונות נשאר המזרח הרבה אחרי המערב, ואיתו גם יהודי המזרח. זה מה שהיה, ואת זה לא ניתן לשנות. השאלה היא מה יהיה? איך נגדל את ילדינו ונכדינו? כבני תרבות מערבית מתקדמת או כבני תרבות מזרחית מפגרת?".

אורשר, רוטנברג וחבריהם הם חבורת האליטה התרבותית השלטת, שנהנו שנים ממערכת משומנת סובבת חיים, המעדיפה אשכנזים בתקשורת, במערכת המשפט, במשרדי הפרסום וכמעט בכל פקס שמוציא מתוכו קורות חיים למשרה כלשהי, ועכשיו זה משתנה.

היום, לשמחתנו הרבה, אנחנו רואים כיצד הפערים מצטמצמים ובלא מעט משרות מפתח בחברה הישראלית, ניתן למצוא שילוב ראוי של דמויות מהמזרח ומהמערב, כיצד הם משלבים זרועות ועסוקים בחדוות יצירה. זו האידיליה של ישראל החדשה, ולא ניתן לאף גזען מכוער ויהיר להחזיר אותנו אחורה.

שבת שלום!