הצד שלה!

בשבוע שעבר כתבתי כאן טור על מה שעוברים גברים גרושים, קראתי לזה "ארץ אוכלת גבריה". הטור עורר הדים רבים בקרב גברים ונשים. אחת הקוראות, נקרא לה על פי בקשתה נ.א מהמרכז, החליטה שהיא רוצה לתת את הצד השני * אז קבלו תגובה אותנטית ומעניינת מאוד של הצד שלהן סביב כל עניין הגירושין
משה סידי הידוע גם כחכם סידי
חכם סידי

"מר סידי היקר, מסכימה אתך שלרוב, הגברים 'נדפקים' מהגירושים. יש נשים (וכמו שכתבת יש כאלה שיש להם כמה…) שהן ממש רעות ומתנהגות בנבזיות כלפי הגרושים שלהם. מסכימה איתך על זה, פאק, אפילו ניסיתי לקחת 'שיעורים' מאחת כזו, אבל זו לא הייתי אני! ויש כאלה (כמוני, שאחד הספיק להם…) שהן טובות, אולי טובות מידי… לגרוש. גמישה איתו גם בגירושים וגם אחרי, עם הסדרי הראיה והמשמורת. אני מאלה שחושבות שלילדים מגיע גם אבא פעיל, עם ימים קבועים בשבוע, שיוכלו להתעורר איתו וליהנות איתו. וגם, לא מתביישת לומר, גם אני, צריכה את החופש לעשות מה שבא לי לפעמים… בין אם זה לקרוא ספר, ללכת למשחק כדורגל, לצאת עם חברים/ות או פשוט לישון עד מאוחר.

אחרי שנתיים של 'לישון עם האויב' בדירה ששכרנו יחד, חידשתי חוזה על שמי, צ'קים שלי לשכירות. אך מאחר והפרוד ה"נחמד" שלי לא הסכים לעזוב (פחד שזה יפגע בו במשפט הגירושים), נאלצתי אני בסיום החוזה לעזוב את הדירה. בעיקר כי ברבנות לא הסכימו (גם אחרי שנתיים של סבל) לגרש אותנו כל עוד גרים תחת אותה קורת גג (עד היום הוא עדיין שם…).

נאלצתי תוך שבועיים למצוא דירה חדשה, מספיק גדולה לי ולשלושת הילדים, בסביבה של הגרוש, לא רחוק מידי ולא קרוב מידי, לרהט אותה מ"אתר אגורה", הורים, משפחה וחברים שהסכימו לעזור. ביומיים מרגע קבלת המפתח, להיכנס למרתון של לצבוע, לנקות ולהכין אותה לבואם של האוצרות שלי. ביומיים!

וונדר וומן (וקצת טום בוי) שאני, ובעזרת חברים שאכפת להם, עשיתי זאת. ואז תוך חודשיים הגיע הגט המיוחל, קיבלתי את החופש שכל כך רציתי. עם עד "חבר טלפוני" וטקס קצר (ולא ממש משפיל כמו שהרוב חושבים) במשרד של הדיין הראשי (כי האולם מלא בדיונים)  סיטואציה הזויה בפני עצמה… אבל היי, קיבלתי את מה שרציתי אז זורמים.

ואז, כתגובה לפוסט אחר שלך… באה קצת הבדידות למרות שהייתי מוקפת בחברים ומחזרים ללא הרף, עדיין… זה תוקף ברגע שהכי לא מוכנים ומצפים… אני, אישה, (בניגוד למה שאתה חושב) עדיין ולמרות הכל, נחמדה לגרוש שלי, אפילו שהוא מתנהג ברשעות, עדיין, (כי היוזמה לגירושים הייתה שלי) גם אחרי שנה וחצי של גירושים וזוגיות חדשה לו ולי.

נחמדה אליו, מתחשבת ומתגמשת איתו על ימים שרוצה להחליף משמורת מידי פעם, לא עושה סרט ופותחת תיקי הוצל״פ על כל איחור או קיזוז במזונות… לא רצתי למשטרה לפתוח לו תיק בכל פעם שבחר לבטא את הכעס שלו בכל סוג של אלימות שבחר באקראי באותו הרגע. ולמרות הכל, לא מבין למה רציתי להתגרש… (באמת למה??).

אז סידי יקר, יש גם נשים ש״נדפקות״ מהגרוש שלהן ונחמדות ואנושיות למרות הכל… כי מה שהיה היה… ואני בוחרת באופטימיות שלא נגמרת להסתכל כל בוקר על האור ולשמוח שהגיע עוד יום חדש מלא אפשרויות, חוויות, והזדמנויות ללמוד דברים חדשים.

תמיד מחייכת, גם לפעמים ש״על הבוקר״ הבן זונה בוחר לשלוח הודעה, ״היום אאחר ולא אספיק לאסוף את הילדים אז אשמח אם תסתדרי, אפילו שאת בלימודים/עם החבר/החברות/משלימה שעות במשרד או וואט אבר״. אז יש ויש, אתה פשוט לא יודע לבחור מבנינו כמו שצריך… ותחשוב על זה…".

זהו, לא נגעתי. נשבע לכם בכל הקדושים האפשריים שמגנים עליי מכל עורכי הדין שלקחו לי את השקלים האחרונים, או פקידות ההוצאה לפועל שגרפו לי את המשכורת כולה, או עוד תלונה שלא נבדקת לעומקה. נשבע, נשבע, ושוב נשבע. הבנתם את הרעיון. האמת זה אפילו רחוק מיותר מזה לפעמים… הכוונה הדרך שבה נבין אחד את השנייה או את מה שאחד רוצה להגיד לשנייה ולהפך…

יש ספר שנקרא "גברים ממאדים ונשים מנוגה". אבל בנינו רק בנינו שאיש לא ישמע, איפה מחפשים להתיישב כרגע… נכון במאדים. אז הנה עוד הוכחה אם אנחנו כאלה גרועים ואנחנו ממאדים… אז איך זה שכולם מחפשים להתיישב דווקא בכוכב שלנו???

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך