נשף סיום התיכון, ה"פרום", הגיע אלינו מארצות הברית והתאקלם בארץ באופן כזה, שתיכוניסטים רבים מתכוננים לקראתו ומצפים לו בכיליון עיניים תוך כדי סיום הבגרויות. בדרך כלל נשמעות ביקורות על נשף הסיום, שהתחיל באופן מינורי וצבר מימדים של אירוע מהותי בחיי מתבגרת, המלווה בהוצאות כספיות גבוהות. גם אני, ממרומי גילי המופלג, לא ראיתי בזה ערך חינוכי או תרבותי, ועדיין כואב לי לחשוב שיש בני נוער שקשה להם לעמוד בהוצאה הכלכלית ואולי מוותרים על ההשתתפות בנשף. אבל מצד שני, הנוער שלנו מסיים תיכון ומתגייס לצבא. הוא לא ממשיך לקולג', כמו בארה"ב, הוא לא חי בלה-לה-לנד. הנוער שלנו יודע לרוץ למרחב מוגן תוך 45 שניות, הנוער שלנו יתקשה למצוא דירה וייקח משכנתא שאותה יחזיר רוב ימי חייו, ולצערנו הרב יהיו גם כאלה שיחרפו נפשם למען המדינה ולא יחזרו הביתה. אז, יאללה, קחו לכם ערב אחד שיהיה עבורכם חוויה בלתי נשכחת, כי נסיכים ונסיכות יש רק באגדות, ואף פיה לא תבוא עם שרביט קסמים, ותהפוך את הדלעת שקניתם בשוק ביום רביעי בים לדירה על שפת הים.

על ההכנות והעיסוק בשאלות המהותיות דוגמת איזו שמלה נלבש, והאם כדאי לשים תוספות שיער ולהדביק ריסים, סיפרו לי שש בנות מקסימות: מריה שמעונוב, קארין יוסבשוילי וניקול וורונוב ממקיף ד', ימית בן דוד ממקיף ה', אפיק אלימלך וספיר אלגרבלי ממקיף ג'. הראשונה שתחגוג היא ימית ממקיף ה', שבתאריך 9.6, תגיע אל האולם "אחוזה על הים" שבחוף הקשתות. הבנות ממקיף ג' יחגגו באולמי סילבר בתאריך 22.6, והבנות ממקיף ד' יהיו שם בתאריך 29.6.

אל הנשף מגיעים רק תלמידי השכבה, מצאתן מי יגלם את נסיך החלומות?
"הידיד הכי טוב שלי, הוא בן הזוג שלי", אומרת ימית בן דוד. "כבר לפני שנתיים קבעתי לו עובדה. קשה לי לחשוב על מישהו אחר שאני רוצה להצטלם איתו בכניסה לנשף. נכון שזו רק תמונה, אבל זה אירוע שכולנו נזכור. כבר בכיתה י' אמרתי לו 'אתה יודע שאנחנו הולכים יחד, נכון? וכל פעם שמישהי הציעה לו ללכת איתה לנשף, הזכרתי לו שכבר קבענו". גם ניקול וורונוב הולכת עם הידיד הכי טוב שלה. "אנחנו ידידים כבר 12 שנה, ויודעים שנלך יחד לנשף עוד מכיתה ט'", היא אומרת. "הזמינו אותי בנים, אבל אני הולכת עם חברה טובה ביחד", אומרת מריה שמעונוב וקארין יוסבשוילי מוסיפה: "גם אני הולכת עם חברה. לדעתי הזוגות זה לא העניין. מה שקורה בסופו של דבר הוא זה שכולם עם כולם, וזה לא באמת משנה עם מי אבוא. הכי חשוב שיהיה כיף".

אפיק אלימלך, יש לך בן זוג?
"ברור שיש, ולא סתם. הוא הכי חתיך בשכבה, קוראים לו יקיר עזרן. הוא ידיד טוב שלי, ומכיתה י"א אנחנו מדברים שנלך ביחד לנשף. עכשיו הוא משגע אותי ויושב לי על הווריד כי עדיין לא מצאתי שמלה, ובגלל זה הוא לא יכול לקנות חליפה. הוא כבר מדד חליפה, ושלח לי תמונות אבל עדיין לא קנה". גם לספיר אלגרבלי יש בן זוג. "הילד הכי גבוה בכיתה שלי, אור בן משה", היא אומרת. "שלושה הציעו לי בתחילת השנה, ובחרתי את הכי גבוה".

הבנים מתואמים איתכן במראה?
"בלי אישור שלי שום דבר לא מתקבל", עונה ניקול, "כמובן שהוא שלח לי תמונות כאשר מדד את החליפה, והוא צריך עניבה כמו צבע השמלה שלי". "אני סיפרתי לבן זוג שהשמלה שלי בלבן, ושילך על זה. השבוע הוא יחפש חליפה. הוא לא מתלהב כל כך מהרעיון של הנשף". וספיר מוסיפה: "אור קנה חליפה. אני סומכת על הטעם שלו".

הפריט הכי חשוב – השמלה
"השמלה שלי אדומה, פתוחה ברגל, בגב, קצת מחשוף בחזה, עם תחרות ברגל ובחזה", מספרת ספיר. "עיצבה לי אותה מעצבת מאשקלון, שהיא המעצבת של המשפחה. אני עדיין נוסעת אליה למדידות. השמלה עלתה לי 1,000 שקל, שזה יחסית יקר בהשוואה לחברות שלי ששילמו 600-700 שקלים". מריה הזמינה שמלה דרך האינטרנט. "מה שרציתי עולה בארץ 1,500 שקל, ובאינטרנט שילמתי 900 שקל. הזמנתי מאתר אמין, נתתי מידות, והשמלה כבר הגיעה, יושבת עלי בדיוק". "המחירים יקרים, ונעים בסכומים 500-800 שקל להשכרה", אומרת קארין. "אני אישית פחות מתורגלת בקנייה באינטרנט, ובישראל השמלות שאינן יקרות, כנראה לא שוות מספיק לנשף. אני יודעת שיש כאלה שלקחו את עניין השמלה כפרויקט חייהן, ומישהי שילמה 3,000 שקל רק לשמלה. בעיני זה מוגזם, אבל כל אחד לוקח את זה כמו שהוא רואה". ימית מצאה את השמלה בתל אביב.

"חיפשתי בהרבה חנויות, מדדתי כל כך הרבה שמלות, עד שהגעתי לחנות בתל אביב. שלוש חברות קנו שם, ולמזלי הם עושים רשימות. מאיזה תיכון את ואיזו שמלה קנית, כך שלא נהיה שתי בנות עם אותה שמלה מאותו מקיף. השמלה שלי לבנה עם אלמנט שחור באזור החזה, נשרכת, מרשימה, יש בה קצת תחרה. הורדתי את המחיר מ-1,700 ל-1,100 שקל כולל תיקונים. חברות שלי קנו ב-600-700 שקל באותה החנות, אבל אני בעייתית ורציתי גב חשוף". ניקול מצאה שמלה באשדוד תוך כדי חיפוש לשמלה שתלבש לחתונה של אחותה. "השמלה עלתה 800 שקל, היא בצבע ירוק טורקיז, ארוכה, יפה, עם חגורה ירוקה ופסי זהב, צמודה למעלה ומתרחבת למטה". ורק אפיק עדיין מתלבטת: "הלכתי למעצבים לבדוק צבעים. ידעתי שאני רוצה אדום או שמנת או לבן, הסתובבתי באשדוד בין תופרות וחנויות. בסוף השבוע, אחרי מסיבת הסיום והאפטר, אכנס לזה, ואז גם אקנה נעליים".

על מה תצעדו?
מריה: "נעלי עקב שעלו 350 שקל". קארין: "נעליים שעלו 300 שקל". ימית: "קניתי נעליים של סטיב מאדן, בחרתי אותן בקפידה, הן בסגנון אלגנטי ועלו 400 שקלים". ספיר: "הסתובבתי שעות כל החנויות בביג פאשן, עד שמצאתי נעל שתהיה נוחה, ושיגידו 'וואו'. זו נעל סנדל על עקב בשחור והיא עלתה 560 שקל". ניקול: "קניתי באלדו נעלי בובה על עקב גבוה, בצבע שחור במחיר 300 שקל".

תגיעו בלימוזינה?
חוץ מאפיק, כולן משיבות בשלילה. חלק יגיעו בהסעות מבית הספר או ברכב של ההורים. "יש לי בבית הרבה כרטיסים של לימוזינות", אומרת אפיק, "אולי ניקח כמה חברים ביחד".

איפור, שיער והתוספות שביניהם
קארין תתאפר ותעצב תסרוקת ב-400 שקל. אפיק כבר קבעה איפור ושיער ב- 650 שקל. ניקול תתאפר ותעצב שיער אצל אנה שור ב-350 שקל. רוב הסיכויים שלא תעשה תוספות וריסים. ספיר הולכת על הכול: "יש מישהי שאני לקוחה קבועה שלה. קבעתי אצלה שיער ואיפור עם ריסים, עם תוספות, עם כל מה שאפשר להוסיף, אשלם 300-400 שקל". מריה תתאפר באשקלון, כי שם היא גרה. "על איפור אני משלמת 250 שקל, תוספת ריסים 50 שקל, ועיצוב שיער אני עושה במקום אחר ב-250 שקל". את ימית תאפר חברה טובה תמורת 350 שקל עם ריסים ואלמנטים. "לגבי שיער אני עדיין בודקת. אני רוצה תוספות, והבנתי שזה יותר מ-400 שקל. סגרתי כרגע על 300 שקל בלי תוספות, אבל אם יש אופציה לשלם עוד 100 שקל לתוספות, אלך על זה".

אפשר לשאול מי משלם עבור כל זה?
ניקול מספרת שהיא עובדת, ושילמה על הכול. כך גם מריה: "כבר שנתיים אני עובדת בצהרון כסייעת. סיימתי את רוב הבגרויות בתחילת השנה, התאמתי את העבודה לפי מערכת השעות, ואני מרוויחה בערך 3,000 שקל בחודש". קארין מוסיפה: "בשלב זה של השנה אנחנו לפני גיוס או לפני שנת שירות וכמעט כולם עובדים. גם מי שיש לו אפשרות מהבית וגם מי שאין לו, עובד ומרוויח כסף משלו". ימית אומרת: "אימא שילמה על הנשף. אני עובדת, ואת השמלה קניתי עם כרטיס האשראי של אימא, אבל אני מחזירה לה בתשלומים. עבור השיער והאיפור יש לי מזומן משלי". ספיר העובדת כמלצרית שילמה חצי מההוצאות, ואפיק עובדת אבל סיפרה ש"אימא רוצה לפרגן ולשלם".

אתן יכולות להסביר לקוראים מה הקטע של ה"פרום"?
"בכל הסרטים, בסדרות, בכל מקום מאז שאנחנו קטנים אנחנו שומעים על הפרום", עונה אפיק. "אנחנו מחכים לסוף י"ב להגיע לפרום, ללבוש שמלה מהאגדות". "זו חוויה של פעם בחיים", משלימה אותה ספיר, וניקול מוסיפה: "אולי זה טיפה, מוגזם אבל זה ערב שלא נשכח אותו".