פוליטיקה זה לא משחק…

שירלי עודד-דורון (43) היא זו שעומדת מאחורי בית הספר למשחק "יצירתי" בעיר. עם ההצלחה המקצועית שלה אי אפשר להתווכח, ושירלי חתומה על כמה תגליות שיצאו תחת ידיה (ברמה הארצית), אחד מהם הכוכב האשדודי עומר חזן, בראיון מיוחד לעיתון "המגזין", עודד-דורון מספרת על השנה הסוערת שעברה, על ההחלטה להתמודד על ראשות עיריית חדרה וגם על ההפסד
פוליטיקה זה לא משחק...

לשירלי עודד-דורון (43) אפשר לחלק הרבה תארים. היא במאית, שחקנית, יוצרת, פעילה חברתית ואשת עסקים אבל מבחינתה עם כל הטייטלים המכובדים, היא קודם כל בוחרת בתואר אמא. "אני קודם כל סביב ההורות ובימי שישי שבת לא עובדת, רק במקרים נדירים במוצ"ש. חשוב לי להיות עם הילדים, קרה לי ששברתי שיאים שלא ישנתי 3 לילות כי היה לי חשוב להקדיש להם זמן בנוסף לעשייה שלי ולהיות איתם", מספרת האמא לשניים. דורון מבחינתה היא לא רק אמא לילדיה אלא גם "אמא מקצועית" או מורת דרך לילדים אותם היא מטפחת בבית הספר למשחק "יצירתי", אשר גידל מספר כוכבים שיצאו מהעיר אשדוד.

דורון החלה את דרכה עם לימודי משחק בבית צבי, אך מספרת כי לא האמינה בתחרותיות שהציגו להם כסטודנטים למשחק, וידעה כי יש דרך אחרת: "הרגשתי שהתחרותיות היא לא בשבילי, אני לא מאמינה בזה. אבל יש הבדל בין תחרות להישגיות". במקביל היא שידרה ברדיו "אמצע הדרך", ואז הקימה בשנת 1998 את השלוחה הראשונה של בית הספר "יצירתי" בנתניה, כאשר בבוגרי המחזור הראשון ניתן למצוא, בין היתר, את השחקניות מגי אזרזר המוכרת מהסדרות" בתולות", "יש לה את זה" ו"חברות", ואסתר ראדה מנחת "דה פור". עם השנים היא התפתחה לשלוחות נוספות בכפר שמריהו וכוכב יאיר, ובשנת 2004 החליטה לפתוח את שלוחת בית הספר גם באשדוד. "כילדה גרתי בחדרה, אבל גדלתי גם בחדרה וגם באשדוד. יש לי משפחה מאוד ותיקה בעיר. הבית השני שלי הוא תמיד אשדוד והחלטתי לפתוח כאן גם את 'יצירתי' כי זה הבית", היא אומרת.

בית הספר באשדוד פועל כ-14 שנה וגידל כמה מכוכבי הילדים המוכרים על המסך, ביניהם תותי ניניו המוכרת מהסדרה "שכונה", עומרי לוקאס ששיחק בעונה ה-2 וה-3 של הסדרה "גאליס", ובנוסף אחד מכוכבי הנוער הכי מצליחים של התקופה, עומר חזן. מבחינתה של שירלי היד עוד נטויה, כי לדבריה אין לה ספק שבשנתיים הקרובות יצאו עוד תגליות מבית הספר המצליח.

דורון מספרת מהו בית הספר "יצירתי" עבורה: "כנערה וכאישה היה לי חשוב להביא מקומות שהתל אביביות לא תגיע לשם. אני זוכרת שמורה מאוד קשוחה של סמינר הקיבוצים הגיעה בשביל ללמד בבית הספר והיא באה, חיבקה אותי ואמרה לי – תקשיבי את הבאת את תלמה ילין לפריפריות". דורון ממשיכה ומוסיפה: "אמא של שחקן מצליח מאשדוד אמרה לי שאם לא הייתה פלטפורמה כזו בעיר, הוא לא היה מגיע לאן שהוא היום". לדבריה, זו הייתה כל המטרה וכבר כאשר חשבה על הרעיון לפתוח את בית הספר, היא נתקלה באהדה מצד העירייה: "כשבאתי לאחי הבכור ואמרתי לו שאני רוצה לפתוח שלוחה של 'יצירתי' באשדוד, פנינו לעירייה והם אמרו לי שמדובר ברעיון מצוין. מאחר והייתה הצלחה בתחום המוזיקה ומחול, אבל בתאטרון זה היה חסר. אמרתי שאני רוצה לנסות ובית יד לבנים והחברה העירונית תמכו בי בתחילת הדרך".

 

אני מחזירה אותך לתחילת הקריירה שלך, מי היו האנשים שחיזקו אותך?

"היו לי כמה אבני דרך שחיזקו אותי. צביקה שפירא מנכ"ל רדיו 'אמצע הדרך', אני כולי הגעתי מחדרה והוא אמר לי תלכי אחרי האמת שלך ובזכותו למדתי מה זה אופרה ומה זה ג'אז ורכשתי את כל התרבות ואת הידע שרציתי ונרשמתי לתסריטאות. היה לי מחזה שעלה בבית לסין, אבל מנסיבות משפחתיות אישיות זה נקטע ובעקבות זאת חזרתי לחדרה. עם החזרה שלי לחדרה החלטתי שאני  נכנסת לפוליטיקה כי אמרתי שאני אתן לתושבים ולילדים את מה שהיה חסר לי כילדה".

 

בנוסף ליצירתי הקמת גם סוכנות לילדים ונוער, ספרי על הסוכנות…
"יש לנו סוכנות ניהול אישי, סוכנות בת של 'יצירתי' שפתחנו אותה עכשיו גם עבור הבוגרים שלנו וחברה שהם אחרי צבא. בסוכנות אנחנו שומרים עליהם מהתעשייה של שוק הבשר ואני שומרת עליהם כמו לביאה".

 

נשמע שאת מאוד סביב התלמידים, זה מאוד אינטנסיבי?
"מאוד חשוב לי להכיר כל אחד. אני תמיד מתנצלת בפני השנה הראשונה שאני לא זוכרת את כל השמות. אבל מהשנה השנייה אני מתעקשת לזכור אותם יותר, מבחינתי אין מצב שאני לא אכיר אותם. ביצירתי תמיד הדלתות פתוחות ואני אומרת להם – אל תוותרו על החלום. תנסו, תראו, יש עוד דרכים, יש עוד מורים, אבל אם אותו תלמיד נשאר איתי אני לא אדע מיהו? אני כמורה הולכת איתם, אני מכילה אותם, מכילה את הפחד. אני מלמדת אותם לא להילחם בזה, להמשיך למרות הפחד, אנחנו טובים בלהלקות את עצמנו 'כמה יכולתי להיות אחרת', אבל אני מסבירה שלאותו הזמן היינו הכי טובים שיכולנו וככה משילים עוד מחסום ועם זה מתקדמים עוד צעד. ההצלחה שלהם בסוף זה הסיפוק שלי"

 

מה המסר שחשוב לך להעביר לתלמידים שלך?
"לגרום להם להאמין בעצמם, להסיר את הפחד ולהגיד תעזו. יש משפטים שאני משחילה להם כמו מנטרות תוך כדי משחקי אימפרוביזציה, כמו לא להיות ניזון לא ממחמאות ולא מירידות. אני מאמינה בכך שאם אתה מאמין במשהו, אתה חייב להתמיד בו. אני מאוד מאמינה במקצועיות ושאתה חייב להיות מקצועי בכל דרך שתבחר. ביצירתי אתה חייב קודם כל להיות מקצועי, ככה לומדים לכבד את המקצוע וכשלומדים לכבד את המקצוע הזה, הם גם לומדים לכבד את המקצוע הבא ואת ההורים ואת הזוגיות. זו האמונה שלי, והיום כשאני בת 43 אז אני יכולה להגיד שזה גם הצליח".

 

נחזור לפוליטיקה. כמו שהזכרת, באוקטובר האחרון התמודדת על ראשות עיריית חדרה. למרות שלא ניצחת היית רצה שוב פעם בבחירות הבאות?
"אולי לרשות עיריית אשדוד (צוחקת…), אני מתה על אשדוד ולא פעם עולה האפשרות לגור כאן. אני לא מעורבת באשדוד פוליטית ובבחירות האחרונות עשיתי הפרדה באשדוד, אבל אני חייבת להודות שהראשות, החברה העירונית וד"ר לסרי כולם תמכו וחיבקו מאוד את 'יצירתי', והמקום לא היה מגיע לאן שהוא היום בלי הקשבה".

 

מה הבנת על הפוליטיקה מכל המירוץ הזה?

 

"אני מבינה למה רוב הטובים מוצאים את עצמם מחוץ לפוליטיקה או עוזבים. מאחורי הפוליטיקה יש הרבה אנשים שמושכים בחוטים והייתי מאוד נאיבית. בדיעבד קל לנו לדבר, אבל בשביל להיכנס לפוליטיקה צריך לדעת לעשות פוליטיקה. אני באתי ואמרתי 'אני באה עם כלים משלי' ולבוא ולנסות פוליטיקה אחרת, זה הלא נכון. היום אם הייתי רצה בקמפיין בחירות, הייתי רצה אחרת כי הבאנו כלים של אומנים, זה גם הציל אותנו אבל היו גם ניסיונות השפלה שאמרו לי 'שחקנית פה זה לא הבימה'. ניסינו שהרבה יראו שאנחנו לוחמי צדק".

 

האמנתם שתזכו?
"ידענו שאנחנו מתמודדים מול כוחות האופל, האמנו שנזכה כי אנחנו מאמינים בניסים".

 

בסופו של יום את מתחרטת על הריצה בבחירות, יש בך כאב על כך שבחרת בדרך הזאת ולא הצלחת?
"ממש לא, חד משמעי לא. אין שום כאב ואני לא מתחרטת. אני חייבת להודות שהעבודה 20 שנה עם נוער וכל התלמידים שלי שלימדתי מגיל 10 שעמדו לצידי, אין מרגש מזה. אני רק צריכה להסתיר את הדמעות ולהגיד תודה ליקום. מה שהובלתי איתם והשיחות שעשיתי איתם חלחלו אליי בתקופה הזו, ואין דברים שקורים סתם. לא במקריות פגשתי את העולם הזה ולא במקריות אני גם לא שם. אין כלים שאתה לא יכול לקחת מארגז הכלים לעולם נוסף. בטח בפוליטיקה שאת מתמודדת מול חבורת גברים ומול עולם תחתון. היום אין לי פחד ולא משנה איפה תשימי אותי, אין לי פחד. בנוסף גם הבגרות של לדעת שלא הכל אתה יכול לתקן ולשנות היא גם דרך, אבל לא הסכמתי לדרך שקיימת שם".

 

יכול להיות שבעצם הכניסה לפוליטיקה זה משבר גיל הארבעים שלך?
"כן, היה משבר גיל הארבעים. זה לא היה בדיוק בארבעים, אבל בסביבות גיל הארבעים נכנסתי לפוליטיקה שזה שינוי. אף פעם לא התייחסתי לגילאים ואף פעם לא ייחסתי לגיל חשיבות, אבל יש לי חברה שאומרת שכילדה אמרתי שאני אשנה בשני תחומים, בתחום התרבות ובפוליטיקה כי שם אפשר לשנות יותר ובגדול, אז יכול להיות שזה משהו שהוא כן הדהד. כי אתה כן מבין, אוקיי פתחתי את בתי הספר למשחק ותלמידים שלך כן מובילים בתעשייה, ופתאום אתה אומר אוקיי ניסית את הכלים האלו ותודה לאל הם הוכיחו שהם נכונים, בואו נרחיב אותם ונעצים אותם ונבנה את הדרך הזו כדרך חיים בערים, אבל אתה צריך את דרך החיים שתקבל את זה, וזה לא קרה שם. באשדוד קיבלו את זה".

 

מבחינתך איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים?
יש לכך שתי תשובות: הלוואי שעם חברות טובות בחופשה על אי… אבל בחלומות הלאה פוליטיקה ארצית. אני אשמח להיות שרת התרבות שדואגת ליוצרים".

 

דעתך על מירי רגב כשרת התרבות היוצאת?
"יושב לידי אחד האומנים הכי חזקים שחולה עליה. בעיני הכל עניין של גישה, עם אומנים צריך לדעת איך לדבר, עם אומנים צריך לדבר אחרת בכלים של יצירה ובאומנות".

 

כמי שהקימה את בית הספר מה צופן העתיד הקרוב ליצירתי אשדוד?
"אנחנו מנסים עכשיו לקדם את ההצגה 'צל של אישה', הצגה שכתבתי שעלתה בבית לסין ומנסים לקדם הצגה רפרטוארית דרך עיריית אשדוד".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך