ארץ אוכלת גבריה

אתם יכולים לבלבל לי כמה שאתן רוצות על קמפיין ME TOO, כשזה מגיע לרשויות המדינה לגברים גרושים, הכל, אבל הכל לטובת האישה * החל מהילדים, עבור דרך המזונות, המשך דרך עיקולים וכל מה שתרצו * הגיע הזמן שהמדינה הזו באמת תתנהג בצורה שווה... לגברים
משה סידי | יום שבת - 09/03/19 - 2:41
סידי

מעולם לא ניסיתי להיות פוליטיקלי קורקט. זה היה כשהייתי ילד. רק אז חשבתי מה להגיד בכדי להיות מדויק. היום אני מבין שאני הכי מדויק רק כשאני אומר את האמת ועוד בפנים, בלבן של השיניים מצידי, לא רק של העיניים. לא בא לי להסתתר מכלום. לא מפחד משום קמפיין שיפחיד אותי מלדבר.

אני יודע שהיום כל מי שאומר מילת ביקורת על נשים, מיד מקוטלג כאויב הציבור ואף גרוע מזה, אחרון עברייני המין. קמפיין ME TOO, שבבסיס שלו הוא טוב ואמור למנוע פגיעה מינית בנשים (ורק אפס פוגע מינית בנשים), הפך למעין קמפיין חיסול נגד כל אמירה של גבר שעומד על דעתו, כל מי שמעז להגיד את מה שהוא חושב. אין שוויון, אני מסכים, זה נכון כמו שאומר הקמפיין, אבל חוסר השוויון הוא נגד הגברים.

להיות גבר גרוש בישראל זה בעיקר להתרוצץ. להתרוצץ בכל מקום שגרושתך או הגרושות שלך (במקרה שלי) מחליטות לטרטר אותך, בסיוע חותמת של מדינת ישראל על מסמכיהן. ירצו יתלוננו, ירצו יתבעו, ירצו יעקלו. ומה עושה המדינה? מיד אוטומטית, מאשרת. לא משנה כמה התחננתי על חיי בהוצאות לפועל, תוך כדי שאני משלם, הרי שתמיד נתקלתי בערימת ניירות ודחיות שמטרתן רק  להוציא ממני עוד ועוד וזה שאני כבר נותן (תאמינו לי נותן). גבר גרוש בישראל משול בעיניי השלטונות כסמרטוט רצפה ויש לי דימויים נמוכים יותר.

בואו נתחיל כדוגמא. גבר החליט להתגרש או החליטו להתגרש ממנו. מרגע זה הוא נכנס לסטטוס חסר זכויות. הוא עוזב את הבית  בדרך כלל. הילדים הולכים כמעט תמיד עם האמא, את המזונות הוא ישלם. הוא מעכשיו יצטרך בהוצאות נוספות פלוס מזונות שנכפו עליו. לא משנה כמעט כמה הוא ייקח את הילדים, הוא זה שישלם. כמה נשים אתם מכירים שמשלמות מזונות אם הילד עם הגרוש שלהן? אני אגיד לכן, אפשר לספור אותן כמעט על יד אחת וכף רגל. אותה כף רגל שבועטת בחיים של הגבר שכל מה שרצה זה רק להתגרש. האישה לעומת זאת ברוב המקרים תמשיך בחייה, לא תשלם לו אגורה ותתבע לו את התחת על כל איחור או אפילו אם ישלם.

כן, אפילו אם ישלם. אני לדוגמא שילמתי כל חיי. אבל לא מניחים לי גם אח"כ. בשנייה אפשר לפתוח תיק בהוצאה לפועל. בשנייה מקבלים אישור. עכשיו נניח אין לך עורך דין, או גם אם יש, אתה כמעט בטוח תשלם. מיד תקבל עיקול. כשתגיע להוצאה לפועל יבקשו ממך מאות אלפי ניירות וברוב המקרים ישלחו אותך הלוך ושוב (ביקשו ממני פעם אישורים על תשלומים מלפני 10 שנים, כי גרושתי טענה לחוב והיא קיבלה את זה). הלו גם אם שילמת. הגרושה החליטה שאתה נניח אם תיסע לחו"ל אז אולי לא תחזור גם אם זה אחרי 15 שנות גרושים, אז לבונוס חטפת צו עיכוב יציאה. בום נגמר. צודק לא צודק, מעוכב. ההוצאה לפועל בשנייה תעשה את זה. איך אמרה לי פעם מישהי בהוצאה לפועל (90 אחוזים מנותני השירות לגברים הן נשים שם): "מה הבעיה, מאשרים. אח"כ הכי הרבה תגיש את ההתנגדות שלך".

אני עוד לא הרחבתי על פנייה למשטרה על כל דבר. נכון, לא נכון. המשטרה מהפחד עוצרת. שלא יגידו שלא עצרו, כי איזה בן של… פגע באשתו ועכשיו כל גבר גרוש הוא מפגע בפוטנציה. אישה יכולה להיכנס לתחנת משטרה, או לאיים כל רגע בזה, להגיד מה בא לה ואתה בבעיה. נניח לקחת את הילדים שלא ביום או בשעה שאתה צריך. היא יכולה להפנות עם הסכם הגירושין, שימו לב, למשטרה ולהגיש תלונה. תלונה אפילו על חטיפה! כי האבא לקח את הילד לא בזמן. ואל תגידו לי הגזמת. הייתי שם!

תגידו מה עשינו? מה? כולה התחתנו והבאנו ילדים. היינו באוטומט של החיים. כי ככה חשבנו שצריך – צבא, עבודה אישה, ילדים, משפחה. אז טעינו. אז מה, צריך להרוג אתונו פיזית ונפשית? לא הבנתי. מה קרה לארץ הזו, היא ארץ אוכלת גבריה. אין לכן מושג כמה זכויות הגבר נפגעות שוב ושוב בשנייה ורבע, בשם אי השוויון לנשים. אבל זה בדיוק הפוך.

גבר גרוש הוא בעל יכולות של ילד בר מצווה, זה כי נשים בחסות המדינה עושקות אותו. הוא צריך לעבוד 100 עבודות אם הוא רוצה לשרוד. מה קרה? הרי נשים עובדות היום, ומתגאות בכך. למה אי אפשר פשוט לעזוב בשקט, לחלוק הכל חצי בחצי ולהתקדם? אל תגידו לי זה קיים, זה לא. זה בשוליים. ברוב המקרים הגרוש הוא זה שעליו ייפול הכל והדוגמאות שנתתי הן רק קצה הקרחון. יש עוד מלא דוגמאות, מה האבא לא מוציא על הילדים כשהן נפגשים יחד? מה יגיד לילדים? אמא לקחה לי הכל? מה האבא לא משלם בבית הספר, לא בהוצאות? ברור שכן. הכול כולל הכל.

עוד דבר שמשגע אותי. הולכים לבית המשפט ועושים הסכם. ההסכם כולל כמה הגבר ישלם. אחלה. מצד שני האישה בהסכם חייבת לעדכן, את הגבר מה עם הילדים. היא חייבת לשתף אותו בהחלטות. הצחקתם אותי גם או באנגלית ME TOO. בעוד כל רשויות המדינה יאכפו, יעקלו ויעצרו מי שלא ישלם מזונות, הרי שאף אחד לא אוכף את החלק השני של ההסכם. את החלק שמדבר על עדכון האב, שיתופו. כמה פעמים אתה מקבל טריקת טלפון, או לא עונים לא להודעה כששאלת על הילד או מה קורה איתו. למה? ככה. תשאלו את הפאקינג מדינה הזו. שמפחדת מכל תנועה נשית לכיוונה.

תגידו לי שאלה קטנה לסיום. כמה פעמים בחיים שלכם השתמשתם בביטוי אב חד הורי? כמה פעמים השתמשתם בביטוי אם חד הורית? אתם הבנתם? אולי באמת הגיע הזמן שמישהו יבין שהאבות לא רק שהם חד הורים… הם גם בני אדם.