זהו סיפור על מורה מסורה, בשנות ה-50 לחייה, שעבדה שנים ארוכות בבתי ספר יסודיים בעיר. המורה נאלצה, מן הסתם, להגביר את קולה לעיתים תכופות, וכפועל יוצא סבלה מצרידות שהלכה והחמירה עד שהפכה לבעיה כרונית.
המורה הגיעה למשרד עו"ד גונטמכר הילל-טבול באשדוד, בכדי שייצג אותה בתביעה מול המוסד לביטוח לאומי. עו"ד מאיר הילל-טבול, שרשם יחד עם עו"ד איגור גונטמכר, שורה של הצלחות בתביעות שהוגשו במקרים דומים של מחלת מקצוע, ניהל הליך מורכב ויעיל, ובסופו של תהליך המורה הוכרה כנפגעת עבודה. היא תזכה לקבל פיצוי של מאות אלפי שקלים וגמלה חודשית, בעקבות הפגיעה הרפואית שהוכחה בבית המשפט.
עו"ד הילל טבול מסביר כי "מחלת מקצוע פחות שכיחה מבחינת כמות התביעות שמוגשות למוסד לביטוח לאומי. במקרים שכאלה מדברים על תנאי העסקה שגרמו להתפתחות של מחלה או איזשהו נזק לעובד. המוסד לביטוח לאומי יפלח את יום העבודה של העובד, ינסה להבין מהן הפעולות שאותו עובד מבצע במהלך היום ומה שכיחותן. מחלת מקצוע נפוצה היא ירידה בשמיעה אצל דפסים, כאבי גב אצל אנשים שעובדים על כלים רוטטים, גננות שסובלות מבעיות גב, נהגי רכבת שחוו הרבה אירועים טראומתיים, שבמצטרף הביאו למצבם הנפשי ועוד. במקרה הספציפי מדובר במורה מסורה שניזוקה בריאותית באופן מתמשך, בשל העובדה שדיברה בקול גבוה על בסיס יומי במהלך עבודתה. הצלחנו להוכיח את החיבור הישיר בין הפעולות שעשתה בעבודה לבין הנזק הרפואי, והיא הוכרה כנפגעת עבודה לכל דבר ועניין".
מחלת מקצוע הינה מחלה בה לקה עובד במהלך עבודתו. ישנם מקרים בהם אופי משלח היד עלולים ליצור מחלה מסוג כלשהו הנובעת מהעבודה. בניגוד לתאונה בעבודה, מחלת מקצוע אינה מקרה של פגיעה חד פעמית, שאירעה במקום מסוים ובזמן נתון. מחלת מקצוע היא מחלה שהתגבשה אצל העובד בגלל תנאי עבודתו. הגדרת החוק "מחלת מקצוע" הוא מצב שבו חלה בה השכיר עקב עבודתו אצל המעביד או מטעמו, או מחלה שחלה בה המבוטח העצמאי עקב הפעולות הנדרשות ממנו מתוקף תפקידו. בחוק הביטוח הלאומי מופיעה בנוסף, רשימה של סעיפי ליקוי ומחלות נפוצות. "מחלת מקצוע" מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי רק אם מצויה היא באחת הרשימות. ליקויים רפואיים המצוינים בחוק יוצגו יחד עם אחוזי הנכות אשר מוענקים לסובלים מאותו הליקוי.
