תעשיית הכסף והגועל בשירותי הרפואה בישראל!

"נתנה התורה רשות לרופא לרפאות ומצווה היא ובכלל פיקוח נפש הוא... הרופא אסור ליטול שכר החכמה והלימוד, אבל שכר הטורח והבטלה מותר". (מתוך "שולחן ערוך")...
צוות האתר | שבת - 09/02/19 - 9:50
ניתוח באסותא

אני כותב רבות על שירותי הרפואה הפרטיים הנועדים לעשירים בלבד, ולא מכבר נתקלתי בזה בגוף ראשון. חייגתי למרכז טלפוני של קופה גדולה בארץ הקודש, כדי לתאם תור לנוירולוג. הפקידה ענתה לי בתמימות: "יש לי תור פנוי ב-6.5…". יותר משלושה חודשים! נדהמתי, אמרתי תודה וניתקתי. חייגתי לאותו רופא שהיה אמור לתת לנו שירותים באותו תאריך, והוא אמר לי בזה הלשון: "אני יכול לקבל אתכם ביום חמישי הקרוב בקליניקה הפרטית שלי בעלות של 1,000 שקל".

מי שיכול להרשות לעצמו להוציא אלף שקל, יזכה לראות רופא תוך ימים ספורים, למי שאין את הפרוטה בכיס, יצטרך להמתין חודשים ארוכים, גם אם מדובר בטיפולים מצילי חיים. בושה וחרפה שכך מתנהלת מערכת הבריאות שלנו. אוי לנו אם נזדקק למדינה ברגעי אמת… עצוב ואמיתי.

בשנים האחרונות התרגלנו למצב שבו בשעה 3 אחר הצהריים חלק מחדרי הניתוח והמחלקות בבתי החולים מתרוקנים מהרופאים הבכירים, כולל מנהלי המחלקות, שממהרים לטוס אל הקליניקה הפרטית שלהם או אל חדר הניתוח בבית החולים הפרטי הקרוב. את משמרת הבוקר בבית החולים הציבורי הם עושים בשביל המוניטין, את משמרת אחר הצהריים הם עושים במערכת הפרטית בשביל הכסף. רבים מהחולים כבר יודעים שאם הם רוצים להגיע לרופא הטוב ביותר, כנראה כדאי לחפש את הקליניקה הפרטית שלו.

צמיחת מערכת הרפואה הפרטית כרסמה בשנים האחרונות במערכת הבריאות הציבורית. החולים ה"חזקים" לא מגיעים לבתי החולים הציבוריים ולא נלחמים על שיפור התנאים שם. הרופאים ה"חזקים" עוזבים את המערכת הציבורית באמצע היום ולא נלחמים על שיפור התנאים, התורים מתארכים, איכות הטיפול מידרדרת, וכל זה רק מזין את המעגל שבו מי שיש לו הולך לפרטי ומי שאין לו מסתפק במערכת הציבורית הקורסת.

אבל יש גם כמה צדיקים בסדום ולהם צריך להצדיע. עשרות רופאים בכירים, כולל מנהלי מחלקות נחשבים, כבר ויתרו על העבודה בשוק הפרטי, והם מקדישים את כל זמנם לעבודה בבית חולים ציבורי. חלקם עבדו במשך שנים גם בקליניקות מחוץ לבתי החולים. הם יודעים איך נראים החיים (וחשבון הבנק…) כשנותנים ייעוץ או מנתחים בפרטי, ובכל זאת הם בחרו לוותר. לוויתור הזה יש מחיר כלכלי משמעותי, הכנסות אדירות שמפסיקות לזרום לחשבון הבנק. אבל זה מחיר שהם מוכנים לשלם כדי להגדיל את הסיפוק המקצועי שלהם. כדי לספק לחולים, כל החולים מכל המעמדות, שירות טוב יותר. וכדי לתרום יותר למחקר ולהוראת הרפואה. זה מחיר שהם מוכנים לשלם, כל אחד באופן אישי, בניסיון ליצור מערכת רפואה ציבורית ראויה בישראל. אחד מהם אמר לא מכבר משפט מדהים: "כולנו מונחי רווח, אבל רווח גם יכול להיות היכולת לעשות שינוי, ויש הרבה מה לתקן ברפואה הציבורית".

שבת שלום!