זה התחיל בשיחת טלפון פשוטה שקיבל שמעון בן שמעון, מנהל גמ"ח "חסדי מאור מאיר" מחברו. החבר התקשר לבן שמעון, שידוע בעזרתו הרבה לנזקקי העיר, וסיפר לו על משפחה שפשוט קר לה בחורף. משפחה בת 9 נפשות. בן שמעון ששמע את הסיפור מחברו לא יכול היה להישאר אדיש.
בן שמעון קבע עם חברו והשניים מיד הגיעו לבית המשפחה ברובע ז', וגילו שהמצב בבית קשה מאוד כלכלית. הם גרים בדירה קטנה בתנאים קשים. אבל לא פחות חשוב, בן שמעון גילה כי אין להם מספיק שמיכות לילדים, ומה שכבר יש הוא דק מידי לחורף הקר, וחלקו כבר לא ראוי שישתמשו בו בכלל. המדובר בזוג ההורים החי מקצבה ובן שמעון הבין שהוא חייב לפעול ומהר.
הוא יצר קשר עם אנשים שמוכנים לעזור, ובראשם קרובת משפחתו נורית יצחקי, שעזרה מהר לארגן עבורו שמיכות חדשות, חלקן שמיכות פוך מחממות, סדינים ועוד שמיכות שונות שיעזרו למשפחה לחמם את הילדים בעיקר.
אבל יצחקי לא דאגה לשמיכה אחת או שתיים, היא הביאה כ-50 שמיכות מסוגים שונים. שמעון בן שמעון העביר למשפחה שמיכות רבות לכל ילד ולהורים, כולל אגב מחשב לילדה שלומדת והייתה זקוקה מאוד לכך.
שמעון בן שמעון הבין מה עליו לעשות. הוא מיד יצר קשר עם משפחות שהוא מכיר שנזקקות, וגם אנשים אחרים שמכירים משפחות שזקוקות לשמיכות לחורף, יצרו איתו קשר. הוא עבר משפחה-משפחה והעניק לה את השמיכות בכדי להקל ולו במעט על הקור העז. בן שמעון עצמו התרגש מהתודה שקיבל מאותן משפחות, שעבורן זו הייתה מתנת אל. לעבור לילה מבלי שיהיה להם קר. עצוב ואמיתי.
שמעון בן שמעון, שעושה את כל הפעולות הללו לזכר בנו מאור ז"ל, שנפטר בתאונת דרכים והוא בסך הכל בן 16, ולאחריה התגלה כמה הילד הצעיר הזה תרם מכספו, זמנו ובעיקר מרצונו לאחרים ללא לקבל תמורה, מבהיר שימשיך לעשות את מה שבנו ציווה לו: "זה ריגש אותי, זה חימם לי את הלב ולא רק. מחמם את כל הגוף, בעיקר של מי שצריך את זה. עושה לי טוב לדעת שיהיה להם חם ונעים. אני לומד מהמידות הטובות של מאור, והיה מה ללמוד. הנתינה של מאור היא שנותנת לי את הכח לתת. אמשיך לתת לאחרים בדיוק כמו שבני היה נותן להם".
