זמן קצר לפני ההכנות לחג השבועות הוציא הזמר-יוצר האשדודי יוני אילן סינגל חמישי מתוך אלבום הבכורה שבדרך. הסינגל בשם "קורא לה", הוא עיבוד ללהיט "BROI ME" של מלחין מרומניה בשם קוסטי, שבשיריו נמצאים כל המאפיינים למוזיקה של מדינות הבלקן והים התיכון, בדיוק כמו יוני אילן (יווני, בולגרי, ארמני, גיאורגי), מבלדה קורעת לב ועד חפלה קורעת רגליים. קוסטי זכה עם השיר הזה בפרס הגראמי לשיר הטוב ביותר לשנת 2011. עכשיו יוני רוצה לשחזר את ההצלחה של השיר, ולהפוך אותו ללהיט הקיץ בישראל 2015.
יחד איתו מבצעת בדואט את השיר ירדן שוקר, יוצאת התכנית "אייל גולן קורא לך". אבי אוחיון, הכותב והמלחין שאחראי על "דרך השלום", "טרמינל 3", "שישי בצהריים" ועוד, התלהב מהשיר והוא מבצע בו את הרגאטון. חשיפת השיר והשמעת הבכורה שלו הייתה על במת העצמאות באשדוד.
בגיל 37, כשהוא נשוי לחגית ואב לשני ילדים (הראל ועדן), החליט יוני לעזוב מקום עבודה מסודר ולהתמקד בשירה. אחרי 14 שנה כטכנאי בקרת איכות במפעלי "אינטל" בירושלים ובקריית גת, הוא חזר לאהבה שלו, ולמה שרצה להיות עוד בהיותו ילד קטן: מוזיקאי, זמר ויוצר. לא פעם ולא פעמיים נשאל יוני: איך עוזבים עבודה בטוחה כשאתה בעל משפחה והולכים לדרך עקלקלה שאף אחד אינו מבטיח שתצליח בה? יוני מספר שכמו האמרה "מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה", גם כאן את הדחיפה והתמיכה נתנה לו אשתו חגית. "היא אמרה שהיא איתי, ושהיא לא רוצה שיום אחד בעתיד אקום ואגיד 'למה לא עשיתי את זה", הוא מספר.
ואכן, סיפור חייו מסביר למה עד עכשיו הוא "לא עשה את זה". יוני אילן נולד בשם יונה מושיאשוילי בירושלים. ילדותו לא הייתה פשוטה, אמו הייתה אישה מוכה, והוא ואחיו הקטן ממנו בשנה היו עדים לאלימות. בסופו של דבר, סבא של יוני הגיע אל ביתם ולקח את בתו ונכדיו לגור איתו. את אביו ראה מאז רק פעם אחת כשהיה בן 18, ונתקל בו במקרה. האב לא זיהה את בנו. סבא של יוני היה מתופף, והוא ספג בביתו מוזיקה גרוזינית, יוונית, מזרחית.
כמו רבים מבני העדה הגיאורגית, גם יוני למד ריקודים מסורתיים, ואפילו הופיע בתוכנית "זהו זה", כשהיה בן שמונה. בבית המוזיקלי יוני רקד וגם שר. סבו זיהה את כשרון השירה, ובשבתות כשהיו פותחים שולחן בבית הכנסת, יוני היה מופיע. תוך זמן קצר הוכתר כ"ילד פלא", נשלח להופעות בארץ ובחו"ל, ואת השכר שקיבל נתן לאמו. "המצב הכלכלי בבית היה מאוד קשה", מספר יוני, "הייתי חייב לצאת לעבודה. אמנם המשכתי לי"ג כדי להוציא תעודת טכנאי, אבל שוחררתי מהצבא בגלל הבעיות בבית. את המוזיקה שאהבתי נאלצתי לעזוב. זה היה קשה, אבל לא הייתה ברירה. עבדתי באבטחה באוניברסיטה העברית בירושלים, ושם פגשתי את אשתי".
בשנת 2008 התחיל יוני לעבוד ב"אינטל" בקרית גת, אז עברה המשפחה לאשדוד. יוני אף נשלח לארצות הברית לשנה מטעם החברה, ושוב עולה השאלה איך עוזבים עבודה כזו. "זה באמת השאיר בהלם את הסובבים אותי, את המנהל שלי", אומר יוני, "אבל העבודה ב'אינטל' היא במשמרות, ולאורך כל השנים עזבתי את האהבה שלי, ורק מדי פעם, דרך אנשים שהכירו אותי, הייתי שר באירועים".
מה היה הרגע שהביא אותך לחשוב על חזרה למוזיקה?
"לפני שנתיים וחצי הקלטתי שיר של זוהר ארגוב, ושלחתי למלחינה ולמעבדת עינת הולנדר, וביקשתי חוות דעת. היא חזרה אליי, החמיאה לי, ואמרה שאני חייב לעשות משהו עם הקול שלי. היא אמרה שיש לי קול חם שקשה למצוא בתוך כל הזמרים שנשמעים אותו הדבר, והפנתה אותי למפיק נדב ביטון".
נדב התפעל מאיכות הקול, והפך להיות המפיק של יוני. גם את מופע הבכורה בליווי של שבעה נגנים, שהתקיים במונארט לפני פחות מחצי שנה הפיק נדב. במהלך השנה האחרונה הוציא יוני חמישה סינגלים: "את האושר שלי", "מנגינת ליבי", "איזה לב", "נוגעת בי", וכאמור הסינגל החדש "קורא לה". בחגיגות העצמאות באשדוד הופיע עם ירדן שוקר בבמה שהציגה אמנים מקומיים, ובתחנות הרדיו ברחבי הארץ הוא זוכה לפרגונים ולמחמאות. וגם להשמעות, כמובן.
הבלוגר דודי פטימר, המתעד את תולדות המוזיקה הישראלית כתב: "אל יוני התוודעתי עם 'מנגינת לבי' ו'את האושר שלי', הסינגלים הקודמים, אשר הציגו זמר רומנטיקן, זמר שאוהב לשיר בלדות (ומצוין בזה). הפעם הוא שינה כיוון והוכיח שהוא יודע גם לשיר שירי חפלה, ואכן 'איזה לב' הוא שיר קצבי, מלא עושר מוזיקלי ושמח שעושה טוב על הלב". עכשיו אפשר להוסיף לרשימה גם את "קורא לה".
