החצר האחורית

אפשר לפגוש אותם כמעט בכל צומת עמוסה, הם נראים כמו האנשים הכי אומללים עלי אדמות, שנולדו חסרי מזל והעולם התאכזר עליהם, וברגע שמגיע תורו של האדום ברמזור, הם מסתערים על המכוניות העומדות כשהם מתנדנדים מצד לצד, מסטולים גמורים.

חלקים מאתנו נפטרים מהמטרד, כשהם מנדבים 10 אגורות או שקל במקרה הטוב, ומנפנפים בזה מבעד לחלון המכונית כאילו היה מיליון דולר. רק המבט המאוכזב על פניו של מקבץ הנדבות מסגיר את הסכום העלוב אותו קיבל, והוא אומר תודה או זורק ברכה ולפעמים אפילו מחכה לעוד. מבחינת הנהג, העיקר שיעוף לו כבר מהעיניים ויפסיק להפריע בנוף.

חלקים אחרים מאתנו עדיין נשארים נאיביים ומאמינים שהכסף שנאסף ע"י אותם קבצנים משמש להם למעט מזון אותו הם כל כך משתוקקים לאכול. אכן, מדובר כאן בתאווה גדולה, אבל בטח שלא לאוכל. אבל את אותם נדבנים זה לא כל כך מעניין, הם מבחינתם רצו להרגיע את המצפון ולתת את אותו מטבע ואילו רק למען הספק שאותו מסטול באמת יקנה בכסף הזה אוכל.

הקבוצה האחרונה בחבורה, היא אותם אלה שבדיוק באותו הרגע שמקבץ הנדבות מתקרב לחלון המכונית שלהם, יש להם עיסוק חשוב, והם פשוט מתעלמים לחלוטין ממנו, כאילו היה אוויר בעבורם.
האמת היא, שלא באתי לשפוט כאן אף אחת מהקבוצות, כל אדם זכותו לפעול כפי שהוא מרגיש. אולי לא תסכימו איתי, אבל כל אחד מאותם טיפוסים שהזכרתי פועל מתוך אינטרס אישי ואגואיסטיות לשמה. אם זה לתת כדי שלא יראה את אותו הקבצן מחר, או לתת מפני שרצה להרגיש טוב עם עצמו, או לא לתת כי זה לא נותן כלום.

בכל המקרים אפשר לומר שהתופעה הזו, שלפעמים קיימת גם סתם ברחוב או בדיוק כשאתם נוגסים מאיזה סטייק עסיסי במסעדה, מפריעה לכולם. אף אחד לא נהנה ואולי אפילו חושש ממראה הנרקומן המסטול שמדדה לכיוונו כדי לאסוף עוד שקל.
אבל אם זה מפריע לכולם, מדוע אף אחד לא עושה כלום בקשר לתופעה הזו?

אותם מכורי סמים שמשוטטים ברחובות, אכן זקוקים לעזרה ומהר ככל שניתן, לפני שהמוות יבוא לבקר אותם.

המכורים הם אנשים חולים, חולים במחלת ההתמכרות. דרושה עבודה קשה ומקצועית כדי להוציא אותם מהזבל בו הם נמצאים. תודו שלקבץ נדבות בצמתים זה לא הדבר הכי מכובד לעשות, ובטח אם אתה עושה זאת בשביל הסמים. אבל את הנרקומן זה לא מעניין, הוא לא רואה כלום מול העיניים שלו, הוא היה מוכר את אמא שלו ואת סבתא שלו בשביל הסמים. הוא אדם חולה. השקלים שהם אוספים, בדרך כלל, אם לא בכל המקרים, משמשים לקניית הסמים. כך שאנחנו כנראה לא באמת עוזרים להם בנדבות הללו.

הפתרון האמיתי לבעיה הזו נתון בידיו של הממסד. הוא זה שצריך למצוא דרך לקחת את אותם מכורים ולטפל בהם. כי אם אותו מכור לא יאסוף מספיק שקלים באותו בוקר בצומת, סביר להניח שמהר מאוד הוא ישיג את הכסף בכוח ובאלימות.

אני פונה בבקשה לראשי הערים והמועצות במדינה. קחו את העניינים לידיים שלכם, תטפלו במכורים לסמים, כי בשם אזרחי המדינה אני יכול להגיד לכם שכואב לנו לראות אותם ברחובות.

שלכם!
אייל מדני

הזקוקים לסיוע או המעוניינים להשתתף במאבק בסמים ובאלימות יפנו לטלפון: 050-5566400 או למייל: eyalmadani@walla.com

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך