מסתבר שלתחושות שלנו בשנים האחרונות יש ביסוס – עברייני מין זוכים להנחות מפליגות. בחלק מהמקרים מדובר בעונשים מגוחכים, ממש מעליבים, עונשים המותירים מאחור את הקורבנות פצועים, חבולים ובעיקר המומים. אין איש שיוכל לחזק אותם בזמן שהם רואים את עבריין המין מחייך לנוכח העונש המצחיק שקיבל. הוא יחייך כל הדרך למאסר, ולאחר זמן קצר יחזור לחיים רגילים, מלאי עניין ואקשן. הקורבנות הם אלה שיישארו עם הצלקת הכואבת עד יומם האחרון. הם כבר לא יחזרו לחייך.
במדינה שלנו אנשים משלמים מחיר כבד על עבירות זניחות יחסית, ויושבים תקופה ארוכה מאחורי סורג ובריח, בזמן שעבריינים פוגעים מינית בילדים ובנשים, ובחלק מהמקרים מצליחים לחמוק מעונש כבד, בזכות עורכי דין שיודעים את העבודה, מערכת משפטית שמעודדת ומקבלת הסדרי טיעון בשל העומס הבלתי נסבל על המערכת, ושופטים רחמנים בני רחמנים, שלא תמיד מתחשבים בסבל הנפשי והגופני שעובר הקורבן.
לא מכבר פורסם בכלי התקשורת הארציים נתונים מדאיגים. מדאיגים מאוד. בשנתיים האחרונות רוב מוחלט של הנאשמים בעבירות מין מגיעים להסדרי טיעון, וכפועל יוצא מקבלים עונשים מופחתים. על פי נתוני פרקליטות המדינה, בשנת 2015, מתוך 144 נאשמים בעבירה של אונס, 106 הורשעו באמצעות הסדר טיעון (74 אחוז), ב-2106, מתוך 151 נאשמים בעבירת אונס, 107 הורשעו בהסדר טיעון (71 אחוז). אותם עבריינים חומקים מעונש כבד בזכות הסדר הטיעון, ובמקום לשבת 10 שנים מאחורי הסורגים, במקרים מסויימים הם יושבים שלוש וארבע שנים, כאילו גנבו מהמרכול השכונתי. ריבונו של עולם, הם פגעו מינית בילדים חסרי ישע, בנשים חלשות שלא יכלו להתמודד מול הכח והרוע של עברייני המין השפלים האלה.
חשוב לציין כי שיעור התלונות על עבירות מין הוא מהנמוכים מבין כלל העבירות בישראל. על פי מרכזי הסיוע לנפגעי עבירות מין, רק כ-14 אחוזים מהפונים אליהם בוחרים להתלונן במשטרה. אחוז המתלוננים בין מי שאינם פונים לסיוע נמוך עוד יותר. מתוך התלונות שמוגשות למשטרה, רק כ-16 אחוזים מבשילות לכדי הגשת כתב אישום. בשנת 2015, למשל, הוגשו למשטרה 5,887 תלונות על עבירות מין, אבל הוגשו רק 956 כתבי אישום. עילת הסגירה של רוב התיקים היא חוסר ראיות.
במילים אחרות, כשמתייחסים לשיעור האדיר של הסדרי טיעון מתוך כתבי האישום, ברור שהצדק רחוק מאוד מלהיראות ולהיעשות בעבירות מין. עד שמישהו יתעורר במערכת המשפט, ויהיה מספיק אמיץ לעצור את תופעת הסדרי הטיעון המקלים.
מתלוננת שעברה טראומה קשה בילדותה, בעצם סיכמה את התחושות של כולנו בשני משפטים: "ההסדרים האלה מעוותים את המציאות. אונס הופך לליטוף, מגע אסור הופך להטרדה…". מה עוד יש לי להוסיף? לא הרבה…
