מהתביעה עולה כי חצי שנה לפני התקף הלב המנוח התלונן פעמיים בתוך 4 שעות במוקד הרפואי "בטרם", על כאבים בכתף ימין ללא סיפור של חבלה ואובחן כסובל בדלקת בשריר או בגיד. למרות שהיה מדובר במעשן כבד, רופאי "בטרם" לא חשדו כי הצעיר סובל ממחלת לב. גם בחודש מרץ ובחודש אפריל, כחודשיים ושלושה לפני מותו, המשיך להתלונן על כאב בצד ימין של החזה כשהפעם התלוו לכך גם קשי נשימה וסחרחורות.
ב-20 למאי 2012, לקראת חצות, העיר המנוח את אשתו כשהוא מתלונן על כאבים בכתף ימין וביקש כדור נגד כאבים, שתה וחזר לישון. בשעה 4 לפנות בוקר שמעה אשתו את המנוח נחנק, הבחינה כי הוא מאבד הכרה, הכחיל והיה ללא דופק. מד"א ביצעו החייאה ופינו אותו לביה"ח "שערי צדק", ללא דופק, ללא נשימה ובפרפור חדרים. באק"ג נצפה אוטם שריר הלב. לאחר כחודש במהלכו היה מאושפז כשהוא עדיין מחוסר הכרה עם נזק מוחי נרחב, לקה בזיהום חמור ונפטר בביה"ח.
פרופ' אורן פרוכטר, מומחה מטעם התביעה, קבע כי שביקורו של המנוח במוקד "בטרם", כחצי שנה לפני מותו, ניתן היה להבחין בסימן הראשון למחלת לב כאשר גם אז כמו ערב ההחייאה, התלונן על כאבים בכתף ימין. "הייתי מצפה מכל רופא סביר אליו מגיע גבר עם עישון כבד וכאבים בלתי מוסברים בכתף, לבצע לכל הפחות בדיקת אק"ג ונטילת בדיקה של אנזימים לשלילת אירוע לב חריף", קבע המומחה והוסיף: "היו אמורים להפנות אותו בקופת החולים לקרדיולוג, מבחן מאמץ, ואקו לב". המומחה קבע כי זיהוי מוקדם של היות החולה לוקה בתעוקת חזה על רקע מחלת לב, היה מאפשר הפנייה של החולה הצעיר להמשך בירור לב מוקדם, למנוע את האוטם הקטלני, ולהציל את חייו.
לטענת עו"ד דותן לינדנברג, העוסק בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף, עד הגשת התביעה ממוקד "בטרם" עדיין לא העבירו את התיעוד הרפואי המלא של המנוח, ובכך גרמו לנזק ראייתי. לטענתו מוקד "בטרם" וקופת חולים מאוחדת נהגו ברשלנות ובחוסר מיומנות כאשר מחלתו אובחנה באיחור משמעותי וקריטי וגרמו למותו. הן התרשלו בכך שלא ביצעו לתובע את הבדיקות הנחוצות במועד ולא ביררו לעומק את מצבו.
בתביעה נטען כי אשתו וילדין איבדו את אושרם, שמחת חייהם ואת ביטחונם העצמי והם זקוקים ויזדקקו לתמיכה נפשית עד תום תוחלת חייהם. הם מבקשים שבית משפט יפסוק להם פיצוי בגין הפסדי שכר של אב המשפחה ואובדן שירותי אב ובעל, עזרת צד ג', כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים.
