שרית אביטן (26) פרצה לחיינו ביום בהיר אחד, עם קאבר מצליח לשיר "יום אחד תבקשי" של שיר לוי. מאז היא נפגשה איתו בלא מעט צמתים בחייה, ביניהם גם בתוכנית "דה-פור". כשהוציאה את הקאבר היא הייתה אז רק בת 16, תלמידת כיתה יא' במקיף ב' באשדוד. שרית חתמה על חוזה עם הסוכן הידוע רוברטו, השתתפה בתוכנית הריאליטי" ללה-לנד", ושם זכתה במקום השני לצד אומנים מוכרים.
שרית התגייסה ללהקה צבאית של חיל האוויר, ולטענתה עברה חוויה של פעם בחיים, אבל למרות כל ההצלחה, היא הרגישה שהיא צריכה שינוי. מספר שנים לפני שהחליטה לחזור ולממש את הפריצה המחודשת כזמרת מוכרת, אביטן לקחה הפסקה של שנתיים ממוזיקה כדי לחשב מסלול מחדש, כך היא מספרת: "השנתיים האלו היו עצירה במטרה לקדם את עצמי.
חיפשתי את עצמי מחדש, נפרדתי מרוברטו והייתי צריכה הפסקה בשביל עצמי. בזמנו חתמתי אצל מישהו שעשיתי איתו דרך יפה אבל הייתי ילדונת. היו חילוקי דעות בינינו אבל אני זוכרת לו דברים טובים. רציתי את ההפסקה ואת השקט לקדם את עצמי מהרבה בחינות. עשיתי הרבה פיתוחי קול, התחלתי לנגן בקלידים, לנסות ללמוד לנגן על גיטרה, לכתוב ולהלחין. התחברתי לעצמי. היום אין מצב שאני אקליט סתם שיר, אני יושבת על טקסט ומגיעה לאולפן רק כשמשהו זז לי בלב ואני אומרת יש לנו את זה".
שרית מבחינתה עברה שינוי והיא ממשיכה ומסבירה על ההבדל משרית בת ה-17 למקום שהגיעה כיום: "בגיל 17 וחצי היה לי את הרגעים האלה שהייתי אומרת – מחר אני רוצה להיות מפורסמת. היום כשאני באולפן, אני רוצה שיתחברו לשיר ולמה שאני עושה. היום אני באה ממקום אחר ומגיעה ממקום יותר בשל לעשות דברים. פחות מעניין אותי הפרסום אלא התוכן, אני עולה לבמה במאה אחוז שלי וככה רציתי להגיע לקהל שלי".
אחרי הדרך שעשתה לדבריה, היא התחילה מחדש. שרית היום מנוהלת בסוכנות של אבי גואטה, שמנהל גם את שרית חדד והמנהל האישי שלה הוא ערן שקד. את הסוכנות והסוכן האישי היא מציגה כמשפחה וכמקום חם ועוטף, ואחרי התהליך האישי שעברה, היא הייתה מוכנה לצאת לדרך ולחזור בגדול. אביטן החליטה ללכת לתוכנית הריאליטי "דה-פור", עם פורמט ייחודי שהגיע מחו"ל, כאשר לפיו התוכנית נפתחת עם רביעיית גמר שמורכבת מארבעה זמרים מוכרים, שמטרתם היא שלא ידיחו אותם מהכיסא כל הדרך אל הגמר. שרית התחרה, בין היתר, לצד מתמודדים כמו שיר לוי ומיי פיינגולד ונשארה אחרונה מבין רביעיית הידוענים ההתחלתית: "בתוכנית הכל היה לא צפוי, את רואה את שיר ואת מיי פיינגולד הולכים מהכיסא ואת נשארת אחרונה. זה מביא ליותר לחץ ואת אומרת טוב מתי תורי".
למרות החששות אביטן לקחה את הגמר, אך היא מתארת כי היו גם לבטים לגבי הריאליטי: "הציעו לי לעשות את הכוכב הבא ולא רציתי. אין אומן מוכר שיגיד שזה לא קשה לבוא ושישאלו אותך מי את ומה את. מי שיגיד שזה לא קשה הוא שקרן. אני לא אגיד שזה אגו של אומנים, אבל כל אומן רוצה להצליח ולהיות במקום של השופט. אני בחרתי לעשות את דה-פור, אבל חששתי כמו כל אומן שמפחד ללכת לריאליטי. אני לא אוהבת קיצורי דרך ודגלתי בדרך שאני עושה אותה בעצמי. כששמעתי שהקונספט שונה מכל תוכניות הריאליטי המוכרות, שהזמרים הם מוכרים ושהקונספט מתחיל אחרת, זה שינה לי את הדעה. הלכתי לשם בלב שלם אבל פחדתי, אמרתי בשם ה' נעשה ונצליח, תכוון אותי לטוב וניגשתי לזה". למרות החששות שרית מציגה כי בחרה בצעד חיובי עבורה ומסבירה: "אני לא מתחרטת ולא אתחרט".
על הזכייה המאוד מרגשת עבורה, היא מתארת בשמחה ולמרות זאת מבהירה כי לא חשבה שתזכה בתוכנית. כשנשאלה למה לדעתה היא לא פרצה עד היום כשם בולט בזמר המזרחי למרות פרויקטים גדולים שעשתה, היא מציגה: "משהו התפקשש בדרך ואני לא יודעת להגיד מהו. במהלך הקריירה זכיתי להכרה אבל לא להכרה שכל בית שבו את אומרת שרית אביטן יגיד לך שהוא מכיר.
זה היה היעד כשנכנסתי לדה פור, שכולם יחשפו אליי. אני חושבת שהוא קרה ויקרה במאה אחוז, עובדים קשה על זה, על לא להיעלם אפילו לשנייה ותמיד להיות על המשמר, להקליט ולהמשיך עם ההופעות. אני חושבת שהגיע הזמן שלי, לתת מעצמי ולתת לאחרים לשמוע משהו שלא היה בי, לפני חמש ושש שנים. עבדתי קשה כדי להוציא שרית יותר טובה, אבל לא חשבתי שאני אזכה. זה היה 50:50, מאוד האמנתי קיוויתי וייחלתי. עשיתי דרך ארוכה בשנים האלה ועבדתי קשה, אני שמחה לדעת שהקהל בבית ליווה אותי וחיזק אותי. זו התודה הכי גדולה שאפשר להגיד. לקהל היום בעיקר בעידן של יוטיוב ורשתות חברתיות, יש מקום מאוד עיקרי וחשוב, בקריירה שלך. אני מודה לאלוהים ולהם שזכיתי".
למרות ההתלהבות מהזכייה ומהתוכנית "דה-פור", היא לא כללה שיאי רייטינג מרשימים וירדה מוקדם מהמצופה. כששרית נשאלה על נתוני הרייטינג הנמוכים ועל קיצור התוכנית מהפרקים שיועדו לה, השיבה: "התבאסתי ולא ציפיתי שהתוכנית תיגמר מוקדם מהרגיל, אבל אני חושבת שגם חמישה, שישה, שבעה אחוזי רייטינג זה מכובד. נחשפנו להמון אנשים, זה מבורך וזה כיף. החלום שלי והבקשה שלי היא להיכנס לכל בית בישראל, שישמעו אותי ושאני אעשה לאנשים טוב על הלב, אז אני חושבת שגם עם הרייטינג היה לא כמצופה זה עדיין מכובד ומבורך".
שרית, שבין היתר מנהלת גם עמוד אינסטגרם עם למעלה מ- 70 אלף עוקבים, מספרת כי ברגעים רבים היא הגיעה למצב בו היא תפסה את הראש ואמרה לעצמה 'שרית וואו, עברת תהליך', היא מבחינתה חזרה בכל הכוח. לטענתה היא רוצה להתפתח תחילה מההופעות ברידינג, זאפה וההאנגר, ואחרי זה היא מאמינה שהקהל שיאהב אותה שם, יגיע עם החלום שלה גם עד לקיסריה.
היא עובדת על אלבום חדש שעתיד לצאת בקרוב ומציגה כי בחלקו יופיעו גם מספר שירים שכתבה בעצמה. אך למרות הכל, לשרית יש עוד משהו אחד שמפריע לה לדבריה, וזה נוגע דווקא לעיר אשדוד בה גדלה: "אשדוד בשבילי זו עיר שגדלתי בה וחונכתי בה. זו עיר מבחינתי שאין דברים כאלה, אין על אשדוד. בכל כתבה ציינתי שחבל לי ועצוב לי שלא הספקתי לחוות אותה מבחינת הופעות. אני חושבת שבתור תושבת אשדוד אפרגן לה תמיד ובאמת עצוב לי שזה לא היה הדדי. יש פה אנשים ואומנים טובים בעיר שעשו דרך, כמו יובל דיין, חנה גור ושלומי בראל, אני חושבת שהפרגון כלפי אומנים צריך להיות הדדי. זה באסה, לפעמים בא לי להופיע בעיר שגדלתי בה, יום עצמאות זה כבוד וגאווה להופיע בעיר שלך. אני יותר מאשמח להופיע בעיר שלי ובא לי מאוד להופיע באשדוד".
