"ואהבת לרעך כמוך", "האחר הוא אני", "אני ואתה נשנה את עולם"… משפטים כה עמוקים הנושאים עמם מסר ושליחות כה חשובים. למעשה, זו שבועה חברתית, אך היא הרבה יותר מזה, זוהי מחויבות הנאמרת בעל פה. הסיסמה בכל משפט כזה, הנכתב מעל כל קיר או שלט, היא זו המכתיבה לנו את משימות חיינו, ובעצם אמירתה מכתיבה לנו את המחויבות למימושה.
הרי אנו מצפים מכל מי שעומד מולנו, בין אם זה הורה, מורה, מעסיק, בן זוג, חבר ועוד, שכל מה שהוא מבטיח לנו, הוא יממש. כן, זו ציפייה טבעית ובסיסית מכל הבטחה שנאמרת לנו, ומה גודל האכזבה כשההבטחה לא ממומשת? כך אותו הדבר בעולם המיוחד של בנינו ובנותינו או נכון יותר בקרבנו, ההורים המיוחדים. הרי אנחנו נשבענו מרגע לידתם שנעשה הכל על מנת לסלול להם דרך בטוחה, תוך רגישות ויצירתיות בחשיבה… ואת זה אנחנו עושים תוך ציפייה ברורה שכל הסביבה שלנו תשתלב יחד עמנו .
אנחנו נמצאים בפתחו של "שבוע ואהבת לרעך כמוך" בעירי אשדוד. שנת הלימודים תשע"ט היא בסימן אחדות וייחודיות, וכל הילדים והילדות, הנמצאים במסגרות החינוך, נחשפים לסיסמות ולפתגמים על האהבה לאחר. למעשה, זוהי אמנה חברתית שעל מנת לממשה על הצד הטוב ביותר, יש להתכוונן אליה מראש המערכת אל אחרון עובדיה, כשבתווך נמצאים כל בניה ובנותיה.
כמו שבועת הקצין להגן על מולדתו ולשמור על כל פקודיו, כך מחויב כל ראש מערכת בכלל וחינוכית בפרט, לכבד את השבועה החינוכית, בה כל ילד וילדה יהיו מטופחים ומחובקים מבחינה פדגוגית וערכית, כאשר בבסיס נמצאות נשמתו של כל בן אנוש לתפארה. למילים יש כוח בתנאי שנפעל למימושן. למילים יש כוח מרומם בתנאי שנקפיד על לשוננו ונבצע אותן לפי לשונן. למילים יש כוח מעצים בתנאי שנפעל לבריאתן תוך גיבוש חזון ותשתית ליישומן.
כן, כולנו – אתם, אתן ואנחנו נוכל להמשיך לעשות יותר, משום שאנחנו יחד מהווים יותר מסך חלקינו. זה מזכיר לי את היותי בודדה במערכה כשנועמיקו שלי נולד, אך אט אט כשצברתי לי חברות וחברים, האור חזר אל עיני ועמו הכוח להמשיך וליצור תוך בריאת מילים מחודשות לעולם המיוחד, במטרה להאיר כל חלקה חברתית בזכות האור הכרומוזומלי שילדתי.
עבודה פנימית שלנו אינה יכולה להסתכם בשבוע אלא היא מחייבת אותנו על עבודת המידות 365 ימים בשנה, כשהמראה שלנו הם הילדים והמשפחות המיוחדות… ונשאל תמיד, האם עשינו הכל, כל יום למען האחר והוא למעני? עד כמה עשינו ומה עוד נותר לעשות.
אסיים בדבריו העמוקים של מר רם זהבי, מנהל מחוז הדרום במשרד החינוך: "תמיד השאירו שורה ריקה במחברתכם/ן, וזאת מדוע? כדי לתהות ולחקור מה עוד אנחנו יכולים לעשות על מנת לברוא מציאות מכבדת לכולנו…". שבתסמותק.
