יחיאל מלכה זצ"ל נולד בעיר ארפוד שבמרוקו, משם נקשר לאדמו"ר הצדיק הבבא סאלי זצ"ל ואל רבני המשפחה כבר בהיותו בגיל צעיר. מילדותו הוריו גדלוהו לאמונת ואהבת חכמים. עם עלייתו לארץ הקודש, התגורר בעיר אשדוד בתחילה ברובע ו', בשכנות עם רבי חיים פינטו, רבה הראשי לאשדוד, ומאוחר יותר עבר לרובע ה' בסמיכות לבית הכנסת של הרב פינטו, שזה היה ביתו השני עד יומו האחרון.
מאז שהקים רבי חיים פינטו את בית הכנסת "ישמח משה", כיהן המנוח ז"ל כנאמן ומסור לבית הכנסת במסירות רבה במשך קרוב ל-40 שנה, היה משכים ומעריב לבית הכנסת. החיים שלו זה היה בית הכנסת, היה נאמן ומסור, גם כשהיה לו שמחה משפחתית והיה חוזר לביתו בשעה מאוחרת, לא היה עולה לישון בשעות הנותרות, וכל זאת כדי להגיע בזמן עוד לפני תחילת התפילה ולהיות מהראשונים ממש. לפרנסתו עסק במסחר בסיטונאות, החנות הידועה ברובע ב' "סיטונאות מלכה", עד לפני מספר שנים שסגר את חנותו ומאז הרחיב את קביעותו בהשתתפותו בשיעורי תורה במשך היום ואחר הצהריים באופן קבוע.
הכל העידו כי המנוח היה סמל של בין אדם לחברו, תמיד היה מאיר פנים לכל אדם, במהותו היה איש אציל שאישיותו המיוחדת עם שמחתו על פניו. היה בעל מכניס אורחים באופן מיוחד, כך שבכל שבת היה דואג לאורחים שיסבו על שולחנו.
בתקופה האחרונה נחלש לאחר שפקד אותו אירוע מוחי, ומאז בני משפחתו היו בדאגה רבה סביבו והתפללו לרפואתו כל העת. זמן קצר לפני כניסת החג, השיב את נשמתו הטהורה לבוראה בשיבה טובה כשהוא בן 85 שנים.
עם התפשטות הידיעה המרה, על פטירתו, רבים התעטפו באבל ויגון על סילוקו של דמות ישרה ואצילה של משכים ומעריב לבית הכנסת ומכבד כל אדם בסבר פנים יפות.
מפאת קדושת החג נשאו דברי התעוררות שאותם פתח הרב הראשי הצדיק רבי חיים פינטו, שבפתח דבריו כינה את המנוח בתארים, אהוב לשמיים ולבריות, היה סמל ודוגמא לעבודת ה', מסכת חייו הייתה מופלאה, הכרתי את המנוח כ-35 שנה ועליו נאמר רוח הבריות נוחה הימנו ורוח המקום נוחה הימנו, כולם העריכו אותו והזכיר עוד ממידותיו הנעלות.
חתנו הרב יחיאל תורג'מן, נכדו של הבבא סאלי זצ"ל, סיפר על עבודת התפילה, שתמיד היה מקדים לתפילה גם בשעות הבוקר המוקדמות. התפילה כולה הייתה יוצאת מפיו מילה במילה תפילתו היתה מסודרת, היה תמיד מספר שאצלנו בבית הכנסת של הרב הראשי רבי חיים פינטו אין שיחת חולין בכל מהלך התפילה. היה נקי בדיבור וביושר, מעולם לא פגע במישהו, היה אהוב למעלה והיה אהוב למטה, אהב את ילדיו ונכדיו וקירב את כולם וזכה שהניח דור ישרים מבורך, אשריו ואשרי חלקו.
כולם אהבו אותו, היה לסמל של התבטלות בפני תלמידי חכמים, כמה היה שמח שהיה מקורב לסבא סידנא בבא סאלי זצ"ל כמה זכה לקבל ממנו, וכן מבנו האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל כאן באשדוד, כמה היה עושה וטורח לקיים את ההילולא לכבוד התנא רבי מאיר בעל הנס זיע"א בעקבות נס גדול שהיה לו עם הסבא בבא סאלי זצוק"ל, היה מסור לרעייתו רוחמה ע"ה וכיבדה בכבוד גדול ולאחר פטירתה לפני כשש שנים, היה שבור מאוד מכך.
היה לו אהבת ה' יתברך מיוחדת. בסיום, ביקש מחילה בשם כל המשפחה והודה בשם כל המשפחה לביתו היקרה אביגיל שתחי' שהיתה מסורה אליו ועמדה לצידו במסירות נפש מיוחדת עד יומו האחרון במשך כ-6 שנים.
ראש המועצה הדתית הרב עובדיה דהן וראש העיר ד"ר יחיאל לסרי לא נשאו דברים מפאת השעה המאוחרת. את חתימת דברי ההתעוררות חתם בנו הרב ירון מלכה בקול בוכים והזכיר שימים ספורים לפני שנפל למשכב חל יום האזכרה לאמא-רעייתו, כמה שמח לערוך את סיום הזוהר עם בני המשפחה, כל ימיך היית שמח, היית מאיר פנים לכל אחד בבחינת "ולישרי לב שמחה" והשמחה הייתה נובעת אצלך בגלל הישרות לב והאמונה התמימה שהייתה לך, יהי רצון שתהיה מליץ טוב על כל המשפחה כולה. בתום מסכת ההספדים, בשעת חצות לילה, יצא מסע ההלוויה לחלקת צדיקים בסמוך ונראה לציון של הצדיק רבי משה אהרון פינטו זצ"ל, שם נטמן.
