כל מה שמחבל של מילים קטן ועלוב צריך זה לסתום את הפה

24 שעות לאחר הפיגוע הנורא בברקן, בו רצח מחבל בן כלבה שני אנשים שכפת, נודע כי יהונתן אפס (וסליחה על המחמאה), פרסם בשישי לפני כן באינסטגרם שלו תמונה מתריסה שפגעה במשפחות השכולות ובנו כולנו, והביע בה תמיכה במחבלים. גפן פרסם תמונה שלו עם חולצה ובה נכתב: "כל מה שמחבל צריך זה חיבוק". אולי הגיע הזמן באמת שמחבל "יחבק" אותו?
משה סידי | שבת - 13/10/18 - 12:49
משה סידי הידוע גם כחכם סידי
חכם סידי

כל מי שכתב פעם בעיתון, אפילו דעה, יודע שהוא החזיק כמה פעמים את האצבעות על המקלדת ויותר מכך, מחק כמה שורות בכדי לא לפגוע במישהו. האמת גם אני. כבר לא זוכר כמה פעמים. אבל לפעמים בצורה נדירה שמותירה את האצבעות שלך חסרות רסן, אתה מרגיש שיש פעמים בודדות, ספורות, שאתה מבין שזה בסדר לכתוב בדיוק מילה אחר מילה שהלב מכתיב ולא למחוק.

זה בדיוק המקרה עם יהונתן גפן. או כפי שאני קורא לו בטור הזה, יהונתן אפס. יש גבול. ומי שלא נזהר בכבודם של אחרים, לא נזהרים בכבודו.
גפן, בלי שום מחשבה שנייה על מי שעלול להיפגע ממנו (והרי זה לא מעניין את "שומר זכויות האדם", כל עוד מדובר בזכויות ישראלים ובוודאי יהודים), פרסם בחשבון האינסטגרם שלו ביום שישי תמונה שלו עם חולצה שבה כתוב: כל מה שמחבל צריך (באנגלית זה מחבל מתאבד מתפוצץ אם נדייק), זה חיוך. והחיוך של גפן מרוח על פני התמונה.

כך נראים פניו של הרוע. מצטער שאני בוטה ואני בוטה. החיוך של גפן היה הכל מלבד הומור. הוא רצה להרע. הוא רצה לפגוע. הוא ידע שלא מעטים, כי הוא אולי אפס אבל לא אידיוט, יפגעו ממנו. אבל אותו זה לא עניין, הוא פנה לקומץ בישראל של הוזים כמוהו, או נכון יותר בעלי שנאה עצמית כמוהו, שהתבלבלו מי זה האויב, תוך שהוא מזלזל בכל מי שאי פעם מישהו ממשפחתם או חברם או קרוביהם, או הם עצמם נפגע בידי מחבלים. למה? כי זה הוא יהונתן אפס ומותר לו הכל.

יודעים מה, אם אני חושב על זה עוד פעם, הרי שהוא בוודאי עשה את זה מתוך אינטרס. אולי רצה להתחנף כמו יהודון שכמותו (ואל תבקשו ממני לבקש ממנו סליחה) לאנשי אירופה, שהרי הוא פרסם את זה באנגלית ולא בעברית. שיראו הנה אני פה, הנה אני שונא את עצמי יותר מאשר אתם שונאים אותי. אולי תתנו לי כמה יורו מימון. ואם הוא נפגע מזה, אז אוסיף את המילה סאטירה ושיילך לעזאזל. כי הוא כל הזמן אומר שזו סטירה. אבל הפעם יהונתן אפס, זו הייתה סטירה.

זו הייתה סטירה בנימי הדם הכי קטנים אצל בני המשפחות השכולות ולא רק אצלהם. אצל כולנו. נמאס לנו האנשים "הרגילים" שאינם כבוד הוד מעלתו המשורר הפלצן יהונתן גפן ושכמותו, שעסוקים בשנאה עצמית. נמאס לנו מהדברים האלה. נמאס לנו מאנשים כמותו שאוכלים מהארץ הזו ומלכלכים עליה ופוגעים בה תחת כל עץ רענן, או נכון יותר עץ רקוב. כי הם מרקיבים את האזור כולו בנוכחות שלהם. אתה רוצה לחבק מחבל מתאבד? לך לך לעזה, לך לשכם, לך לג'נין, לך תחבק. יודע מה, אני מאחל לך שיחבק אותך מחבל מתאבד, כי אז אולי רק אז תבין או נכון יותר משפחתך תבין, מה המשמעות שלך מה שכתבת. כי מחבל כזה מחבק והתוצאה שלו היא רק אחת – הרס.
תשמע סיפור יהונתן אפס. הייתי בניו יורק לאחרונה. אני כהרגלי לא עושה חשבון (טוב מיפו מה לעשות?), ולמרות בקשות חוזרות ונשנות של משפחתי, הסתובבתי עם מגן לטלפון הנייד שעליו דגל ישראל. עכשיו תקשיב כלומניק. הגעתי לאזור שבו הייתה משפחה ערבית, שגם היא טיילה או לא יודע מה. הם מיד הבחינו בנייד "וברכו" אותי בכמה מילים שהדף לא סובל, שהבנתי. אבל אמרתי לעצמי שזה בגלל הנייד כי ראו דגל ישראל. לא הספקתי ללכת משם והגיעה עוד משפחה די צעקנית של ישראלים (זה אנחנו צעקנים. אבל בזבזנים אז שהעולם יתמודד עם הרעש, כמו שמתמודד היטב עם הכסף שלנו בחו"ל) ותראה מה זה…? אותן קללות הם קיבלו. כל מה שעשו זה לדבר.

לא הוסיפו אקססוריז של דגל ישראל. הם הצניעו, כנראה כמו שמייעצים לכל ישראלי, כל סממן ישראלי, כי הרי שונאים אותנו כי אנחנו אנחנו. זה נקרא אנטישמיות. יא מחבק מחבלים שכמותך. אז גם נפל לי האסימון מיד. מה שלך, לא איש המילים, לא עלה במח שמספק אותן. השנאה אלינו היא כי אנחנו יהודים שמרשים לעצמנו לחיות בארצנו. הבנת יא אפס?

הרי אתה אם תדרוך כף רגלך נניח בעזה (אמן), או שכם (הלוואי), או אפילו ג'נין (אם ירצה השם), בכדי לחבק מחבל, מתאבד מתפוצץ, כי זה מה שהוא צריך כדבריך לא בטוח שנקרא אח"כ על החוויות, כי לא יהיה מי שיספר עליהן. למרות שהשוות את המשטר בישראל לנאצי בעבר ואת המחבלת תממי לאנה פרנק. לך, לך תן להם חיבוק ותחזור לספר איך היה. תחזור שלם הכוונה. הרי אחרי שנייה אחת יהיו לא מעט שיחבקו אותך עד כדי כך שהדבר האחרון שיישאר לך על הפנים הוא הפרצוף המחויך והדבילי שלך. למה? כי אתה כמוני. כן, כן אתה כמוני. אתה השמאלני הקיצוני שהתבלבל באויב וחושב שאני האויב, עבורם אתה בדיוק כמוני הימני אוהב הארץ. למה? כי אתה יהודי. תחבק, תנשק תלקק… אתה שווה לי. בשנאה שלהם אלינו.

כמה ימים בודדים אח"כ הגיע מחבל שזקוק לחיבוק כדבריך והרג אמא לילד קטן וגבר נוסף. כפת אותם ורצח אותם. אתה באמת חושב שבכן כלבה כזה, שכופת והורג זקוק לחיבוק? לא באמת תגיד לי עם היד על הלב השחור שלך? אתה באמת חשוב שהוא זקוק לחיבוק?
וואלה האמת יהונתן אפס, לפעמים עדיף לשתוק. ויותר מזה אתה לא זקוק לחיבוק… אתה זקוק לעזרה נפשית.







אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]