זהו סיפור אנושי, גם אם מדובר על כך שאחד מגיבוריו הוא חיה. זהו סיפור אנושי על רופא מאסותא אשדוד שעצר הכל כדי לטפל בתן פצוע, כשהוא משתף מספר מחבריו הרופאים והווטרינרים בניסיון לעשות הכל בכדי להציל את התן.
ד"ר זוהר לדרמן הוא רופא מתמחה שנה ראשונה באסותא אשדוד במיון. הוא נסע לפני כשבוע וחצי לעבודה כרגיל בביה"ח למשמרת הבוקר שלו במיון. זה היה בשעה שבע ועשרה בדיוק, כי הרופא רצה לראות מה השעה וכמה זמן ייקח עד שיגיע לעבודתו. הוא בדיוק הגיע לאזור צומת גן יבנה, כשהבחין במשהו מוטל על הכביש כמעט בלי תנועה.
כשהתקרב יותר והאט, הוא ראה שמדובר בתן פצוע. תן שניסה ככל הנראה לעבור את הכביש ורכב פגע בו ולא עצר לטפל בו, מה שנקרא תאונת "פגע וברח". פשוט הותיר את התן למות. ד"ר לדרמן הבין שעליו לעצור מיד, שהוא כרופא וכאדם לא יכול להשאיר את התן ככה מוטל על הכביש. הוא עצר את רכבו ואיתו עוד שני אזרחים טובים שאפילו עצרו יחד את התנועה, סימנו בקונוס את מקום הימצאו של התן ובכך מנעו שיידרס שוב, כשהתנועה נוסעת לאיטה והנהגים נזהרים הפעם שלא לפגוע בתן.
התן הפצוע והמפוחד, הצליח לגרור את עצמו בקושי רב עד לשוליים ובזמן הזה ניגש ד"ר לדרמן לטפל בו. הוא הבין שעליו להקל את הכאב ולהעבירו כמה שיותר מהר לטיפול ווטרינרי.
תחילה הוא התקשר לאחת הרופאות הבכירות בחדר המיון. הוא סיפר לה את שארע וביקש ממנה שתגיע כמה שיותר מהר עם חומרי הרדמה והקלה לתן הפצוע. הרופאה לא חשבה פעמיים והגיעה אף היא למקום על חשבון זמנה. אח"כ התקשר ד"ר לדרמן לד"ר אפרת קלמר, רופאה וטרינרית, אותה הוא מכיר מבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בבית דגן.
גם היא הגיעה למקום בכדי לעזור לתן הפצוע. בצוותא עם עוד מספר אנשים הצליחו לארגן משטח ישר בעזרת קרש שמצאו באזור התאונה, ואיתו הם הצליחו להשכיב את התן בצורה ישרה, הקלו את הכאב שלו בעזרת הזריקות שהביאו שתי הרופאות וקשרו אותו ל"אלונקה" המאולתרת שמצאו וכך יכלו לנייד אותו. משם העבירו אותו מהר ככל האפשר לבית החולים של הספארי ברמת גן. בבית החולים בספארי הוא עבר צילום וטיפול אבל למרבה הצער אבחנו כי הפגיעה ברגליו של התן היא קשה מידי והוא לא יצליח להחלים ממנה. הוחלט להרדימו בכדי שלא יסבול מכאבים נוספים. סוף עצוב לסיפור אנושי.
ד"ר זוהר לדרמן סיכם את האירוע שעבר: "רופא הוא רופא בכל מקום ולא משנה למי, הוא צריך תמיד להגיש עזרה, בלי לחשוב פעמיים. אני חושב שמה שהאירוע הזה מראה הוא ששיתוף פעולה בין רופאים הומאניים לרופאים וטרינריים, זה דבר עם פוטנציאל גבוה. אפשר ללמוד אחד מהשני. המקרה הזה ממחיש את הרעיון, אבל הכי חשוב הוא שאסור לשכוח שגם חיות הם בעלי חיים".
