אין יום שעובר מבלי שאנחנו, העיתונאים באזור מרחב לכיש, מקבלים הודעות בקבוצות הווטסאפ הקבוצתיות של גורמי ההצלה והביטחון, על תאונות דרכים בהן מעורבים רוכבי אופניים חשמליים. לעיתים, למרבה השמחה, זה נגמר בפגיעות קלות בלבד, לעיתים מדובר בפציעות מרוכבות מאוד, ויש מקרים שתאונת הדרכים מסתיימת עם הרוגים.
זה קורה כל יום, בכל שעות היממה, וברוב המקרים מדובר במעורבות של נערים בני 13-17 שעולים על האופניים החשמליים ונוסעים בכביש, מבלי שהם יודעים את חוקי התנועה, מבלי שהם מודעים לכל הסכנות שיש בכל צומת וצומת, ובעיקר מבלי שיש להם הגנה ראויה מול רכב גדול שמגיע במהירות סבירה ופוגע בהם בצורה ישירה.
בעבר נהגי האופניים החשמליים נסעו על מדרכות, ושם פגעו לא פעם בהולכי רגל וגרמו לפגיעות מורכבות מאוד. בעקבות כך, בשנת 2016 משרד התחבורה קיבל החלטה אומללה ולא אחראית, עם חוק שעבר בכנסת, שנועד להסדיר את נושא הרכיבה על האופניים החשמליים. לצד סעיפים מבורכים מאוד, כמו הגדלת גיל הרכיבה המותרת לבני 16 ומעלה (מגבלה שלא באמת נאכפת), חובת חבישת קסדה (גם כאן אין כמעט אכיפה), והגבלת המהירות ל-25 קמ"ש (גם כאן יש דרך קלה להערים על החוק), יש סעיף אחד שהבהיל אותי מהרגע הראשון: "אין לאפשר לרוכבי האופניים החשמליים לרכב על המדרכות, המשותפות גם להולכי הרגל, בשל הסכנה והפגיעה הנרחבת בהולכי הרגל, ויש לחייב אותם לרכב על הכביש עצמו".
אז ההחלטה הזו סייעה להולכי הרגל במדרכות, אבל שלחה את הנערים ברחבי המדינה לזירה הרבה יותר בעייתית – הכביש הסואן בו יש רכבים, משאיות ואוטובוסים, שנאלצים להתמודד עם רוכבים צעירים שאינם מבינים את חוקי התנועה, חלקם מצפצפים על החוקים בידיעה ומשתוללים בכבישים, והתוצאה היא עלייה של מאות אחוזים במספר ההרוגים בתאונות על אופניים חשמליים, עם 16 הרוגים מתחילת שנת 2018.
הסיפור המבעית הזה עלה שוב לכותרות, בתאונה בה קיפח את חייו עלם החמודות ארי נשר ז"ל, בתאונה בלב תל אביב. הנהג הפוגע יצחק אספה, שחקן מ.ס. אשדוד, עמד במרכז הסערה לאחר שעל פי טענת המשטרה עזב את המקום לאחר התאונה, ומתמודד בימים אלה עם תחושות אישיות קשות ועם חשדות כבדים נגדו. יצחק אספה הוא מלח הארץ, צעיר שאני מכיר אישית ומעריך מאוד בשל אישיותו הנעימה וטוב ליבו. לצד החשדות הכבדים נגדו, שבסופו של יום יתבררו בבית המשפט, סרטוני הצילום מהתאונה הקשה מראים בבירור שרוכבי האופניים סטו למרבה הצער למרכז הכביש, והפגיעה בהם הייתה כמעט בלתי נמנעת.
לא מדובר כאן במחזה יוצא דופן. אני כל יום רואה "כמעט תאונה" ברחבי אשדוד, עם רוכבי אופניים חשמליים שמתפרצים לכביש, חוצים רמזורים אדומים ועסוקים בשיחות טלפון, ורק בזכות ערנות של נהגי הרכבים, העבירות החמורות שלהם לא מסתיימות באסון. אני מגיע לתל אביב לפחות אחת לשבוע, ונוהג ברעד ובחרדה בעיר הגדולה לצד אינספור קורקינטים ממונעים ואופניים מכל הסוגים, ושם אני רואה בכל דקה "כמעט תאונה". רק בנס גדול אין יותר נפגעים והרוגים במקרים דומים.
מדינת ישראל חייבת להתעורר ולשנות את החוק לאלתר. מקומו של ילד בן 16, שרוכב על אופניים חשמליים, אינו בכביש. הוא חייב לחזור למדרכה, ושם לבצע פעולות אכיפה בלתי פוסקות. אומנם עדיין יהיו פגיעות בהולכי רגל, אך המימדים יהיו הרבה יותר קטנים והתוצאות הרבה פחות טראגיות.
שבת שלום!
