מהחלטת בית משפט השלום באשדוד עולה כי חברת הוט תפצה תושב אשדוד ב- 25 אלף שקלים, לאחר שעשתה שימוש בכרטיס האשראי שלו, כדי לחייב 4 מנויים נוספים שכלל לא מוכרים לבעל הכרטיס.

תושב העיר הגיש את התביעה באמצעות עוה"ד ארנון ברק, אשר טען כי מ' עשה מנוי בהוט בחודש נובמבר 2013 ובמהלך שנת 2014 גילה לתדהמתו שחויב באלפי שקלים עבור 4 מנויים נוספים בערים שונות בארץ.

חברת האשראי זיכתה את מ' ולאחר מכן גם חברת הוט זיכתה אותו על חיובי היתר, החברה בתגובה טענה כי הסוכן שעבד אצל קבלן חיצוני לטלמרקטינג עקץ את החברה ואף הסכימה למסור את שמו של הסוכן שביצע את העוקץ.

המנוי, תושב העיר לא ויתר לחברת הכבלים הארצית והמוכרת והגיש בנוסף תלונה במשטרה כנגד אותו סוכן, הוא תבע לקבל פיצוי כספי מהוט בגין עוגמת נפש ועל חשבון השעות שבזבז בטלפון בניסיון לבטל את חיוב הכרטיס שלו. מפסק הדין עולה כי למרות שמ' תושב העיר, ביטל את כרטיס האשראי שלו, החליף בנק והוציא כרטיס אשראי חדש, 4 המנויים הנוספים המשיכו ליהנות משירותי הוט ששולמו מכרטיס האשראי החדש שלו.

אברהם פרץ מנהל המכירות בחברה אשר מספקת שירותי טלמרקטינג להוט ,העיד בבית המשפט כי מטעמי אבטחה לאחר הקלדת כרטיס החיוב ניתן לראות במערכת רק את 4 ספרות אחרונות של כרטיס האשראי.

פרץ טען כי "יש גבול לכמה אפשר לפקח על העובדים: ברור שיכול להיות מצב שהעובד יכול לרשום על דף את הפרטים של כרטיס האשראי"

איריס פירטו, מנהלת צוות במחלקת פניות הציבור בהוט העידה בבית המשפט כי המצב לפיו פרטי התשלום של לקוח אחד מוזנים למספר לקוחות אינו חריג. לטענתה אפילו שהיא מנהלת בכירה, גם לה יש גישה רק ל-4 ספרות אחרונות של הכרטיס שחויב והוסיפה כי הפרטים המלאים נשמרים במחלקת הכספים.

מ', לקוח החברה טען באמצעות בא כוחו עו"ד ארנון ברק, כי בהוט הבטיחו לו שוב ושוב כי יחזרו אליו ממחלקת הכספים בנושא החיוב שלא כדין, אך אלו לא חזרו אליו ולכן הגיש את התביעה. כמו כן, גם כאשר ביקש להתנתק מחברת התקשורת והכבלים, אנשי שירות הלקוחות בהוט לא הבינו מדוע הוא רוצה להתנתק מהם. כל זאת למרות שהמשיכו לחייב את כרטיס האשראי שלו עבור 4 מנויים נוספים.

הוט לא זימנה את הסוכן שביצע העוקץ לטענתה לעדות ואף לא הציגה לבית המשפט את דו"ח החקירה שערכה לטענתה בעקבות המקרה ויתרה מזאת אף לא טרחה להציג בפני בית המשפט את המסקנות שהסיקה כדי שמקרה זה לא ישנה.

השופטת אורנה סנדלר-איתן לא קיבלה את טענת הוט לפיה נפלה הרשת קורבן לתרמית שביצע אותו סוכן והציגה כי למרות שהמנוי קיבל פיצוי כפול גם מהוט וגם מחברת האשראי על סכומי היתר שנגבו ממנו, "טעמה המר של החוויה שחווה המנוי מידה של הוט, לא הופג באמצעות זיכוי היתר ולכן היא צריכה לפצות התובע בגין התנהלותה כלפיו". ופסקה כי על הוט לשלם פיצוי בגין 25 אלף ₪ ובנוסף 3,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.