ביהמ"ש השלום באשדוד דחה לאחרונה תביעת מתווך לתשלום דמי תיווך, ונקבע בין היתר על ידי כבוד השופט יהודה ליבליין, כי על מנת שמתווך יהיה זכאי לתשלום דמי תיווך, עליו להראות כי היה הגורם בלעדיו אין להתקשרות בעסקה
התביעה נסובה בין השאר סביב מחלוקת בשאלת זכאותו של המתווך לדמי תיווך, בגין עסקה של רכישת דירת פנטהאוז בעיר אשדוד. בעניין זה פנתה הנתבעת למתווך לקבלת שירותי תיווך וחתמה על טופס התחייבות, לפיו היא מתחייבת לשלם למתווך דמי תיווך בשיעור 2% בתוספת מע"מ ממחיר הדירה. בהמשך לכך הציג המתווך את הדירה לנתבעת, אולם מיד לאחר הביקור הודיעה הנתבעת כי אינה יכולה לרכוש את הדירה עד שתימכר הדירה הנוספת שבבעלותה.
בגוף הזמנת התיווך כתוב כי ההזמנה תקפה לשנתיים מיום חתימתה. אולם, כשנה לאחר החתימה על הזמנת התיווך והביקור בדירה, רכשה הנתבעת את אותה הדירה מבעליה. משגילה התובע, כי הנתבעת רכשה את הדירה ומכיוון שלא שולמו לו דמי תיווך, הגיש התובע תביעה בה עתר לחייב את הנתבעת לשלם לו את דמי התווך בגין רכישת הדירה. התובע, ע"י עוה"ד הדס ויצמן, טען כי הסכם התיווך בין הצדדים תקף ומחייב.
עוה"ד שניר חזוט, אשר ייצג את הנתבעת, טען מנגד כי חתימת מרשתו על הסכם התיווך אין בה כדי לחייבה בתשלום דמי התיווך. עו"ד חזוט טען כי הדירה הנדונה נרכשה בחלוף שנה מאז ראתה הקונה את הפנטהאוז, ובמשך כל אותה שנה לא נעשה ניסיון מצידו של המתווך לקדם את העסקה.
ביהמ"ש קיבל את טענת ההגנה ובהמשך לכך קבע כי גם אם נחתם תחילה הסכם עם מתווך פלוני, אזי תיתכן האפשרות כי במרוצת הזמן ולאור הנסיבות ינותק הקשר בין המתווך לעסקה. על מנת שהמתווך יהיה זכאי לתשלום דמי התיווך, עליו להראות כי היה הגורם היעיל בלעדיו אין להתקשרות בעסקה.
עו"ד חזוט אף טען כי היות והמתווך לא עשה דבר לקידום עסקת רכישת הפנטהאוז, ואף העסקה יצאה לפועל בזכות מתווך אחר בכלל. אזי הייתה הקונה רשאית להסיק בתום לב כי אכן הסכם התיווך כבר לא רלוונטי.
בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה שהובא לפניו הוכח, שמעבר להצגת הדירה בפני הנתבע, לא עשה התובע דבר וחצי דבר לצורך קידום עסקת המכר. לא זו בלבד שהתובע לא יצר קשר בין הנתבעת לבעלי הדירה, קשר שהינו בבחינת תנאי בלעדיו אין ליצירת מפגש רצונות כבסיס לכריתת הסכם מכר, משכך, הכריע בית המשפט וקבע, כי מכירת הדירה למעלה משנה לאחר שהתובע הציגה בפני הנתבע, ולאחר שהושקעו מאמצי תיווך של מתווך אחר, מעידים כי התובע לא היה "הגורם היעיל" להתקשרות ועל כן אין הוא זכאי לדמי תיווך ויש לדחות את תביעתו.
