בניגוד לכל התחזיות וההשערות, מכבי אשדוד נשארה בליגת העל בכדורסל, הודות למסע מופלא, עליו ניצח המאמן צביקה שרף, שהחליף בתפקיד את ליאור ליובין. אחרי פתיחה גרועה ומאזן 13:3 ב-16 המשחקים הראשונים של העונה, ייצב שרף את הקבוצה וסיים איתה במאזן 9:8, מה שכאמור חילץ את מכבי אשדוד מהמקום האחרון בו הייתה וחלפה על פניה של גליל/גלבוע, שירדה לליגה הלאומית.
שרף, שאימן בעברו את נבחרת ישראל, מכבי תל אביב ועוד מגוון קבוצות גדולות באירופה ובישראל, לקח סיכון גדול כשהגיע לאשדוד, אך האמונה שאפשר לעשות את זה, הביאה אותו לקבל את האתגר הגדול ואף לעמוד בו בהצלחה.
צביקה, כשקיבלת את הפנייה מאשדוד, היא הייתה עם רגל וחצי בליגה השנייה. למה היית צריך את זה?
"אני בדרך כלל מאמן שלא רגיל לא להצליח ושם לעצמו תמיד מטרות גבוהות. אני לא אגיד שזה לא עבר לי בראש, ובנוסף הרבה אנשים הפחידו אותי ובאמת באתי כשהקבוצה במצב קשה ואמרתי שאני אעבוד בגישה שלי, בדרך שלי, בשאפתנות שלי, במשמעת העצמית שלי ובזו שאני דורש מהשחקנים. אני שמח שמבחן התוצאה הוכיח את עצמו ועשינו את הבלתי ייאמן".
מתי הרגשת שאתה בכיוון הנכון?
"ברגע שעד סוף הסיבוב הצלחנו להשיג את גלבוע/גליל, הסיבוב השלישי כבר היה עם תקווה ממשית. צברנו מספר ניצחונות, אבל רק כשניצחנו את גליל הרגשתי שהנה אנחנו עושים את זה".
זה היה קל יותר משחשבת?
"זה היה מוזר כי לצד ניצחונות חוץ גדולים, הפסדנו יותר מדי משחקי בית, שזה הפך את העניין למסובך. אין לי תשובות למה זה קורה אבל אלו העובדות".
אולי כי למשחק חוץ באים בגישה אחרת ואילו בבית דווקא הציפיות גבוהות?
"לכל דבר בספורט יש השפעות וחלק מהן הן השפעות מנטאליות, לא תמיד אפשר לשים את האצבע על המקום המדויק, רואים את זה כל יום ב-NBA, ביורוליג או אצלנו בליגה, אבל יש המון דברים שהם בגדר השערות ואין לזה תשובה מוגדרת ומוחלטת".
בשורה התחתונה, עשית זאת.
"זה הישג גדול, הקבוצה הייתה במצב מאד קשה, כמעט אבוד. עשיתי את מה שאני יכול, חיברתי את כל הצוות כולל הנהלה, עוזרים ושחקנים ויחד עשינו זאת".
אתה מרגיש כי ההשפעה שלך הייתה גדולה יותר מאשר "רק" מאמן? האישיות, הניסיון, היכולת הניהולית… הבאת מעצמך את הכל.
"אתה לא הראשון ששואל את זה ואנשים אומרים שכן, אני לא יכול להגיד כי לא הייתי פה קודם ואני לא יודע להשוות למה שהיה לפני שהגעתי. כשאני מגיע אני מביא יחד איתי את כל היכולות והניסיון שלי, ומשתמש במה שצריך מתי שצריך. אם זה עוזר למועדון, אז אדרבא".
מה הלאה? יש סיכומים לעונה הבאה?
"הדבר היחיד שסגור, זה כשאני באתי סיכמנו שאם הקבוצה תישאר בליגה יש לי את האופציה להמשיך. בימים האחרונים דיברנו כמה פעמים ואין לי כוונה שאשדוד תתייצב לליגה כשאני בראש הצוות המקצועי ותהיה בתחתית הטבלה. צריכים לקרות כמה דברים כדי שנכוון לפלייאוף העליון. אנו מנהלים שיחות על דברים שצריכים להיעשות ואם הדברים אכן יקרו, אהיה פה גם בעונה הבאה".
אתה מדבר על כסף?
"זה קשור גם לכסף, חיבור לקהילה, שיפורים במתקן, קשר עם האוהדים וספונסרים. אני מאמין שתוך שבוע-שבועיים התמונה תתחיל להתבהר ואז נוכל להפוך את התכניות למעשים".
אחרי שהיית כמעט בכל מעמד אפשרי, איך זה להיות במאבקי תחתית פתאום?
"הגעתי מאוד גבוה בגיל מאוד צעיר, ותמיד שאלו אותי מה אעשה אחרי ש… אני בא לעסק הזה עם כל האהבה, כל התשוקה וכל ההנאה. אחרי שאימנתי את נבחרת ישראל אימנתי את נבחרת הנוער. אחרי שאימנתי את אלופת אירופה אימנתי קבוצות פחות טובות, ואף פעם לא המעטתי או נתתי מעצמי פחות מהמקסימום שאני יודע לתת".
אז המושג "לפרוש בשיא" לא קיים מבחינתך.
"ברגע שלא תהיה לי התשוקה והאהבה למשחק ואגיע לעבוד בלי חשק, אז אדע שהגיע הזמן שלי לפרוש. לא רגע אחד קודם".
