"לחצתי על לחצן המצוקה אבל לא באו לעזור – הרגשתי שאני עומדת למות"

לודמילה פוטרין (52), תושבת אשדוד, כמעט שילמה בחייה בעקבות טענה להזנחה מצד צוות המרכז הרפואי 'אסותא' אשדוד, הממוקם במרכז כלניות. בתה של לודמילה טוענת כי אימה הושארה במשך זמן ממושך בתוך מכונת MRI, ללא השגחה, כשהיא במצוקה קשה, עם התקף חרדה ולדבריה רגעים ספורים לפני התקף לב
צוות האתר | יום שני - 23/07/18 - 4:13

לצד ביקורות חיוביות, המשבחות את הצוות הרפואי בבית החולים אסותא באשדוד, אנחנו נתקלים גם בדברי ביקורות שליליות מצד תושבי העיר, עם כמה וכמה סיפורים לא פשוטים.

אך מתברר שלא רק בבית החולים אסותא אשדוד ישנן בעיות, אלא גם במרכז הרפואי החיצוני של בית החולים, זה הממוקם ממולו במרכז כלניות שברובע ח', לשם מגיעים תושבי העיר לצורך בדיקות מיוחדות שנערכות רק במרכז הרפואי. לשם כך הגיעה תושבת העיר העונה לשם לודמילה פוטרין (52), זאת לצורך מעבר בדיקה מיוחדת הנקראת בדיקת MRI, בדיקה מתקדמת מאוד בעלת ביקוש גבוה.

אך החוויה הקשה שעברה כמעט הובילה אותה לבית החולים הסמוך במצב קשה מאוד, זאת לאחר חשד לרשלנות שבוצעה ע"י הצוות הרפואי במקום, שהשאיר אותה בתוך מכשיר ה-MRI חסרת אונים במשך דקות ארוכות, כשהיא בהתקף חרדה גדול ולדבריה רגעים ספורים לפני התקף לב.

לצורך הבנה כיצד המכשיר המיוחד עובד ואיך הוא מסייע לחולים, הנה פירוט על פעולתו. מכונת ה-MRI היא מכונה בצורת טבעת עבה, עגולה וגדולה, שבתוכה יש מיטה עליה נמצא המטופל במשך כ-40 דקות ללא יכולת לזוז. בדיקת ה-MRI היא סריקה לא פולשנית של האיברים הפנימיים באמצעות תהודה מגנטית. בבדיקה נעשה שימוש בשדה מגנטי חזק ובגלי רדיו ומתקבלות תמונות ברורות של האיברים הנבדקים ושל כלי הדם.

מהמידע המתקבל בסריקה ניתן ליצור עיבודים שונים של הנתונים ואף "לפרוס" את האיברים שנסקרו פרוסות-פרוסות, מה שמאפשר לרופאים לראות בחדות רבה את התמונה הכוללת ולהתמקד בפרטים שמעניינים אותם.

התור לבדיקת ה-MRI לוקח מספר חודשים בבתי החולים המחזיקים במכשיר המיוחד, אך באסותא אשדוד המטופלת זכתה לתור של חודש וחצי בלבד, אומנם מעט זמן ביחס לאחרים אך החוויה שעברה לא סייעה לה ואף החמירה את מצבה, ובכדי להבין את שעבר עליה שוחחנו עם לודמילה פוטרין ועם בתה פבלינה על החוויה הקשה שעברו.

פבילנה, תספרי לנו מה ארע בדיוק במרכז הרפואי אסותא, כיצד הכל התחיל?
"נשלחנו לעבור את הבדיקה הרפואית לאמא במרכז הרפואי, בעקבות כאבים שחשה ברגל ורצינו לגלות מה המקור שלהם. אמא הגיעה לשם ביום שישי האחרון בשעות הבוקר ושמו אותה במכונה שזה מקום סגור, ובשאלון שואלים את המטופל אם יש לו פחד ממקום סגור ואמא ענתה שכן יש פחד, אך כנראה שהטכנאי שמפעיל את מכונת ה-MRI לא עשה עם זה משהו, שכן מאוחר יותר הבנתי שמי שעונה תשובה חיובית, מקבל טשטוש על מנת להצליח את הטיפול. במקביל, שמים אוזניות כי מדובר על מכונה שעובדת על מגנטים ללא קרינה ועושה המון רעש. אמא שלי שכבה במיטה והוכנסה לתוך המכונה, מדובר באישה מלאה ומרוב הצפיפות הידיים שלה התחככו במכונה, אך גם לזה לא שמו לב".

ואיזה בעיה התרחשה לאחר מכן?
"המכונה מפעילה רעש מאוד חזק ואי אפשר לשמוע כלום. הטכנאי שמפעיל את המכונה אמר שאם יש בעיה תלחצי על הפעמון ואנחנו נעזור לך, אבל זה לא מה שקרה. הטכנאי הכניס את אמא שלי, הפעיל את המכונה לצורך הבדיקה, שבמהלכה אסור לזוז ונעלם לכמעט 20 דקות, במהלכם כמעט אמא שלי שילמה בחייה. לאחר כמה דקות מאז שהופעלה המכונה, כנראה בגלל הרעש החזק ששמעה, היה לה תגובה של לחץ דם, והיא התחילה להרגיש בחילות קשות. אמא התחילה ללחוץ על לחצן המצוקה לצורך קבלת עזרה, אבל אף אחד לא ניגש לעזור לה, היא הביטה בחלון שיש בתוך המכונה וראתה שאין אף אחד בחדר, אז היא נכנסה ללחץ כי היא הרגישה את הבחילות והרצון להקיא, כל זה תוך כדי שהיא נמצאת בשכיבה ועוצרת את עצמה מהפחד להיחנק. אמא נכנסה להתקף חרדה מאוד מאוד חזק, כשהיא לא מרגישה טוב ונמצאת במצב של חוסר אונים, והתחילה לצעוק לבקשת עזרה, אך בעקבות הרעש החזק אף אחד לא שמע אותה. דקות ארוכות לאחר מכן הגיעה האחות וניתקה את הפעמון של העזרה הראשונה".

איך אתם יודעים שהיא ניתקה את הפעמון?
"כי האחות סיפרה את זה למזכירה שהייתה שם והיא אמרה את זה לאבא שלי בסיום הבדיקה. היא סיפרה שהיא לא ידעה מה לעשות, אם אפשר להיכנס או אי אפשר, כיוון שמי שיודע להשתמש, להפעיל ולכבות וכמובן לסייע זה רק הטכנאי שלא היה במקום בכלל, והיא ראתה שהפעמון מצלצל וחשבה שיש בו בעיה אז ניתקה אותו".

ומה קרה לאחר מכן?
"אצל אמא שלי התחיל התקף חרדה כל כך חזק ממש כמו אפילפסיה, והיא התחילה להשתולל ולזרוק את הידיים והרגליים לצדדים מרוב לחץ, וכנראה שמרוב הרעש של המכות, האחות נכנסה וצעקה עליה למה היא זזה, כי בבדיקה הזו אסור לזוז, ורק אז היא הבחינה במצוקה של אמא שלי, תוך כדי שאמא שלי צועקת 'תוציאו אותי, תוציאו אותי', אבל האחות לא יודעת כיצד פועלת המכונה ולא יכלה לעזור לה, אז היא התקשרה למזכירה שתחפש את הטכנאי ותקרא לו בדחיפות. אחרי שהוא הגיע בזריזות, הוא הוציא את אמא שלי כשהיא במצב נוראי, לא מבינה איפה היא, מה קורה איתה, כלום. ממש בנאדם במצב קשה, והצוות המיוחד חוץ מכוס מים, לא נתן לה שום טיפול ושחרר אותה מהמקום כשהיא במצב גרוע מאוד".

אז בעצם בכמה זמן מסתכמת הטראומה הקשה הזו?
"כל הסיפור נע בין רבע שעה לעשרים דקות, זמן ארוך כמו נצח שבתוכו אמא הייתה עם לחץ דם גבוה מאוד, שיכל לגרום לה למוות, וכמובן רק בנס היא לא קיבלה התקף לב. מדובר על משך זמן רב שבתוכו היא עברה התקף חמור, ופשוט הייתה חסרת אונים שאין מי שיעזור לה, כשבסוף מתברר שהטכנאי, שהוא האדם היחיד שיכול לעזור במצב החירום הזה, הלך בכלל להתפנות בשירותים, כך לפי טענתו. אתה צריך להבין שהם מקבלים חומר, ויכול להיות תגובה לחומר הזה, או התקף מסויים, אפילו סתם משהו לא נח שיכול לסכן את חייו של המטופל. איך אפשר להשאיר אדם לבד במשך כל כך הרבה זמן?".

מה היה לטכנאי לומר על המקרה הזה?
"הטכנאי בקושי דיבר עברית, הוא ממוצא ערבי וביקש מהאחות והמזכירה להסביר לו מה התרחש, והאחות גם לא ידעה להסביר לו את מה שקרה. האחות עוד העיזה להאשים את אמא שלי שהיא לחצה רק פעם אחת על לחצן המצוקה, ועוד צעקה על אמא שלי למה היא אומרת שהיא לחצה הרבה פעמים, ועוד אמרה שהיא הייתה שם במקום הטכנאי כל הזמן. הבעיה היא שאמא שלי אפילו לא ראתה אותה מבעד לחלון, מה גם שהיא בעצמה אמרה שהיא לא יכולה לעזור לה, כי היא לא יודעת להפעיל או לכבות את המכונה אלא רק הטכנאי. אז במה האחות מועילה, כי גם אם היא הייתה שם ולא נתנה מענה רפואי אז הנוכחות שלה היא מיותרת".

מה המצב של אמא היום, מספר ימים לאחר המקרה?
"המצב של אמא לא טוב, היא עם כדורי הרגעה, לא ישנה בלילה, מפחדת מכל דבר קטן. היא ממש נכנסה לטראומה מהעניין, וכשהיא נזכרת בזה היא נכנסת שוב להתקף חרדה, והכדורים מעלים לה את הלחץ דם שוב, כי היא עברה משהו חריג מאוד. היא הייתה בטוחה שהיא עומדת למות, היא לא יכלה לזוז ולצאת מהמקום, זה חירפן אותה. עכשיו יש לה פוסט טראומה מהעניין, ואנחנו לא יודעים מה לעשות. יש לה כאבים מאוד גדולים ברגל והיא לא רוצה לעשות את הבדיקה הזו שוב בגלל מה שעבר עליה, ואנחנו בבעיה מאוד גדולה".

מה הצעד הבא שאתם מתכוונים לעשות?
"אני לא יודעת, זה פשוט גועל נפש, הם מדברים על ערכים, על מקצוענות על חווית המטופל, על איזה ערכים הם מדברים? איך זה בא לידי ביטוי בבדיקה אחרי מה שהם עשו. זה הזוי שעד עכשיו אף אחד לא דיבר איתנו עד עכשיו, כלום, למרות המצב החמור הזה. אני בנאדם האחרון שיפנה לתקשורת, אני לא מפרסמת שום דבר ברשת, אבל המקרה הזה הוא כל כך חריג, וכל כך משמעותי עבור אנשים אחרים, שאמרתי שאני חייבת לפרסם עבור אנשים שיהיו זהירים יותר כי זה סכנת חיים ואני מקווה שזה יעזור".

מאסותא מרכזים רפואיים נמסר בתגובה: "במקרים נדירים בדיקת MRI עלולה לגרום להתקף חרדה בקרב המטופל, בפרט אם הוא סובל מפחד ממקומות סגורים. במקרים בהם ידוע מראש על פחד זה, ניתן להיערך לכך במגוון אמצעים, ביניהם לקיחת כדור הרגעה או ביצוע הבדיקה תחת טשטוש. במקרה הנידון המטופלת אכן חוותה התקף חרדה במהלך הבדיקה, לחצה על לחצן המצוקה והוצאה ממכשיר ה-MRI במהירות האפשרית ותוך שמירה על בטיחותה. יצויין כי בניגוד לדבריה של המטופלת, במהלך כל הבדיקה נכחה במקום רופאה והיא מעולם לא הושארה ללא השגחה. ניתן בהחלט להבין את מצוקתה של המטופלת, שאף הקשתה על הערכת זמן סובייקטיבית עד להוצאתה מהבדיקה, אולם תגובת הצוות הייתה מיידית. למטופלת הוסבר כי עקב תגובתה לא ניתן להמשיך את הבדיקה ועליה ליטול כדור נגד חרדה לפני קיום בדיקה חוזרת".

אולי גם זה יעניין אותך

X