פרשת שבוע / פרשת מטות

"נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ...". הנה משה לא התמהמה ומיד ציווה את עם ישראל להכין את הצבא ולצאת ולהילחם במדיינים.
צוות האתר | יום שישי - 13/07/18 - 3:27
טור של שריקי

אף שידע שלאחר קיום צווי זה ימות, לא השהה את הדבר ויכל לעשות כן, שהרי ה' לא ציוהו מתי לעשות דבר זה ויכל לחיות עוד הרבה שנים עד שיקיימנו.על כן בני ישראל נתעכבו מלצאת למלחמה עד שנמסרו בעל כורחם שנאמר וימסרו מאלפי ישראל, אך משה עצמו אינו מתחשב בשום דבר, הוא יודע שאת ציווי ה' יש לקיים מיד ואין להתמהמה גם אם הדבר יחיש את מיתתו.

מבאר הגרא"מ ש"ך זצ"ל כי כל חפצו של משה היה להרבות כבוד שמיים, האני שלו כלל לא תפס מקום במחשבתו, והסיבה שפנחס נשלח למשימה זו היא משום הכרת הטוב שהייתה לו למשה, על שגדל במדיין ואמר שאין זה מן הדין שיילחם בה. רוממות רוח וקדושה כזו אין אנו יכולים למצוא בנקל אצל בני אדם, אנו רואים פעמים רבות שאדם יכול להטיף ולדבר על כבוד שמיים, אך כאשר הדבר ידרוש ממנו לוותר על חייו או לצורך ממונו, מעטים הם אלה שיוכלו לעמוד במשימה, ומשה לא נרתע והיה מוכן להקריב את חייו לצורך ריבוי כבוד שמיים ובגלל מידת דרך ארץ אין הוא עצמו יוצא להילחם בעם שהיטיב עמו.

אמנם אצל יהושע תלמידו כתוב במדרש נאמר על יהושע "כאשר הייתי עם משה אהיה עמך"… היה צריך יהושע לחיות מאה ועשרים שנה כמשה רבינו ולמה נקצרו שנותיו בעשר שנים שחי רק מאה ועשר שנים? אלא בשעה שאמר הקב"ה למשה "נקום נקמת בני מאת המדיינים אחר תיאסף אל עמך"… אע"פ שנתבשר על מותו לא איחר הדבר אלא נזדרז "וישלח אותם משה", אבל יהושע כיון שבא להילחם עם ל"א מלכים אמר אם אני הורגם מיד אני מת כשם שעשה משה רבינו, מה עשה התחיל מעכב במלחמתם שנאמר "ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה"… א"ל הקב"ה כך עשית הריני מקצר את ימיך בעשר שנים.

והנה חלילה לנו לפרש מדרש זה כפשוטו, שיהושע מפני אהבת עצמו ח"ו התעצל במלחמת ל"א מלכים. דבר זה אסור לעלות על הדעת ואין צורך להביא ראיות לזה, אלא ביאור העניין כי ראה יהושע וידע איך היו עם ישראל כל זמן שמשה רבינו היה חי וכמה ירידות ירדו אחר מותו, כמו שכתוב בחז"ל: אמר רבי סימון כל מקום שנאמר "ויהי אחרי מות" חזר העולם לאחוריו, ויהי אחרי מות משה מיד פסק הבאר והמן וענני כבוד פירוש שמיד שמת משה ירד העם כמה מעלות רוחניות אחורנית, שאם לא כן לא היו נפסקים הבאר והמן וענני כבוד, ולא היה העולם חוזר לאחוריו. ואמרו עוד במסכת תמורה אלף ושבע מאות קלות וחמורות וגזירות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה, ועוד אמרו, בשעה שנפטר משה רבינו ועלה לגן עדן מיד תשש כוחו של יהושע ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ועתה חשש יהושע מה יהיה כשהוא יסתלק מהם, הרי יינטל מהם אור הלבנה והחושך יכסה ארץ, ומה יעשה הבן ולא יחטא?







אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]