מערכת החינוך באשדוד ידעה עליות ומורדות רבות, ובשלוש השנים האחרונות נרשמה עלייה מרשימה בכל הפרמטרים שגופים חיצוניים בודקים ובוחנים את המערכת. מה שכן, לצד העלייה המרשימה במספרים ובנתונים, עדיין יש פערים בין בתי ספר ולעיתים מדובר בפערים מהותיים, שמחייבים את המערכת לבדוק מה קורה בבתי הספר הפחות חזקים.
על פי "מדד מדלן לחינוך", המהווה עבור רבים את המדד החשוב ביותר בתחום, מערכת החינוך באשדוד לא הייתה בחלק העליון של הטבלה בארץ עד לשנת 2015, אולם כאמור בשלוש השנים האחרונות יש שיפור מתמיד ועלייה שניתן לראות כמעט בכל פרמטר. ניתן לזקוף זאת במהלכים משמעותיים שהוביל ראש מינהל החינוך אריה מימון, כמו התמקצעות אנשי המקצוע, תקנים נוספים, העלאת משכורות ותנאים וכן בשינוי תפיסתי של מיצוי פוטנציאל החינוכי של התלמידים.
"מדד מדלן" מבוסס על דירוג ההישגים במקצועות הליב"ה (לימודי יסוד בחינוך הממלכתי) בבחינות המיצ"ב שנערכו. הדירוג מחושב כממוצע המיקום היחסי של בית הספר במקצועות השונים, כאשר דירוג "מדלן" ליישוב מחושב כממוצע משוקלל של דירוגי בתי הספר באותו יישוב. בבחינות המיצ"ב עצמן ישנה התייחסות לא רק לתחומי הלימוד, אלא גם לאווירת הלימודים עצמה, תלונות על אלימות וכיוצא באלה וגם במה שמכונה בעגה המקצועית "סביבת התלמיד".
אחד השינויים המשמעותיים שאשדוד רשמה בשלוש השנים האחרונות הוא ירידה חדה במספר התלמידים בכיתה. לפני שמונה שנים לערך היו 28.9 תלמידים בממוצע בכיתה בעיר הנמל, והיום הממוצע הוא 25.1 תלמידים בכיתה. אם נתון זה נשמע דרמטי, הרי שבגני הילדים הפער אף גדול יותר: ירידה מ-30.6 ילדים בגן בממוצע ל-25.4 ילדים בגן בשנה הנוכחית.
אם בוחנים את המצב ביתר הערים הגדולות בישראל, התמונה ברורה וחד-משמעית: אשדוד עם הממוצע הנמוך ביותר מבין כל הערים, כשברמה הארצית מדובר על 29.5 תלמידים בכיתה, ועם פער גדול במיוחד מהערים במחוז דרום בהן ממוצע בכיתה עומד על 31.1.
חלק מהירידה בכמות התלמידים בכיתות ובגנים שויכה גם להחלטה להגדיל באופן חד את מספר בתי הספר והגנים בעיר. למעשה בשלוש השנים האחרונות התווספו יותר כיתות לימוד וגנים מאשר בכל העשור שקדם למהפכת החינוך. במרבית האזורים החדשים בעיר כיום, זהו מראה שכיח למדי לראות גני ילדים רבים במרחק אווירי של לא יותר מ-100 מטר מהבית. אמנם אוכלוסיית העיר גדלה אלא שקצב הפתיחה עלה לאין שיעור ובהתאם הממוצע ירד.
בכל הנוגע להשקעה בתלמיד גם כאן חלה קפיצה. עלות תלמיד ממוצעת בעיר עומדת על 17,700 שקל. שנים ספורות לאחור עלות תלמיד עמדה על 14,000 שקל בלבד, ואילו בגנים העלות עלתה בשיעור של 30%. יש לזכור כי כיום מרבית התלמידים וגני הילדים מקבלים גם אפשרות לצהרונים, לרבות ארוחות צהרים ושיעורי תגבור, מה שמאפשר לצמצם את הפערים בין התלמידים בכיתה ולקבל הומוגניות יחסית.
ועם ההשקעה החלו להגיע התוצאות. ההערכות הן כי במבחני מיצ"ב הקרובים אשדוד כבר תרשום קפיצה של ממש, חזרה לימי הזוהר ואולי אף למעלה מכך, אך הדבר לא אמור להפתיע את התושבים. אמנם בעיריית אשדוד כוססים ציפורניים לקראת בחינות המיצ"ב הבאות, אלא שכבר ב-2017, לראשונה מזה 12 שנה (!) חל שינוי במגמה ונרשמה עלייה מרמת 55 בשנת 2016 לרמת 57. רמזים נוספים להצלחת הגישה החדשה הגיעו בדמות פירות רבים שמיתגו את העיר כמובילה ארצית: העיר זכתה לפני כשנה במקום הראשון מבין הערים הגדולות במובילות החינוכית; חודשים בודדים מאוחר יותר זכתה העיר במקום הראשון במדינה במתמטיקה; לא עברו שבועות ולזה ניתן היה לצרף פרס ארצי נוסף על "איכות ומצוינות בשילוב תקשוב", במקום השני בארץ במדד התיכוניים והרשימה עוד נמשכת.
מבחינת בתי הספר היסודיים המובילים בעיר, לא התרחשה תנועה דרמטית בעשירייה המובילה: רננים, יצחק רבין, שז"ר, דביר, שחר, הקריה, נוף ים, צמח א', יח"ד ורתמים. בפרמטרים חשובים אחרים, שאינם קשורים לחומר הנלמד, גם חלה התקדמות ממשית. באלימות בקרב תלמידים התרחשה ירידה של 7% אל מול עמידה במקום בממוצע הארצי, ועלייה של 3% במדדי מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה אל מול ירידה של 2% בממוצע הארצי.
אין ספק כי העיר מתקדמת בשלוש השנים האחרונות באופן בולט לחיוב בכל הנוגע למערכת החינוך, וכעת ניתן לצפות להמשך המגמה החיובית תוך קצירת הפרות של המהפך שהוביל אגף החינוך בעירייה וקוצר שבחים מקיר לקיר.
