אלון חסן צפוי לעשות היסטוריה נוספת במערכת המשפט לישראל. לאחר שזוכה ממאות סעיפים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע לפני יותר מחודש, חסן מתכוון לעתור לבג"ץ נגד החלטת הפרקליטות להגיש ערעור על הזיכוי. נראה כי לא הייתה החלטה כזו במערכת המשפט בשנים האחרונות.

חסן כתב בדף הפייסבוק שלו: "אני תקווה כי הידיעות המתפרסמות באמצעי התקשורת על כוונת הפרקליטות להגיש ערעור על פסק הדין בענייני אינן נכונות. היה ובכל זאת תגיש הפרקליטות ערעור, הרי שמדובר בבירור בשימוש לרעה בסמכות השלטונית תוך פעולה בוטה ומתוך ניגוד עניינים, בניסיון נואש להציל את כבודה ולא מתוך שיקול של האינטרס הציבורי. החלטה שכזו נגועה בחוסר סבירות קיצוני מכיוון שלפי כל ההלכות המשפטיות, ערכאת ערעור לא מתערבת בממצאי מהימנות. התוצאה תהיה, שאם יוגש ערעור ממניעים פסולים, אפנה לבית המשפט הגבוה לצדק ואגיש עתירה לבג"ץ לבטל את ההחלטה הפסולה והבלתי סבירה של הפרקליטות".

כזכור, ערב חג הפסח, בהכרעת דין נחרצת ודרמטית, שמצביעה על מחדלי חקירה רבים וביקורת נוקבת על המשטרה והפרקליטות, החליט השופט יואל עדן מבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לזכות את אלון חסן. השופט זיכה גם את מנכ"ל הנמל, שוקי סגיס, ואת בן דודו של חסן, דוד חסן, מכל האישומים שיוחסו להם.

"עוד מתחילת ההליך נעשה על ידי עדי תביעה וחוקרים שימוש בביטוי 'רעשי רקע', בהתייחס לטענות רבות שהועלו בתחילת החקירה על ידי הנאשמים נגד בעלי תפקידים וגורמים אחרים, בנמל ומחוצה לו", אמר השופט. ואולם הוא הדגיש כי מסכת הראיות שהובאה בפניו דווקא "מביאה למסקנה שאותם 'רעשי רקע' הם הצליל המרכזי שהיה עליהם להאזין לו".

השופט לא חסך מלים קשות בנוגע לאופן ניהול התיק על ידי הפרקליטות: "מצאתי בטענות שהועלו בהליך זה שוב ושוב פרשנות יתר למעשים שניתן לפרשם גם כנטולי אפיון פלילי. שוב ושוב היה צורך לכייל את התהליך הפרשני, לבחון את הדברים בהקשרם, ורק אז להסיק מה משמעותם, ולתת לדברים את מובנם הרגיל, ואת הפרשנות הטבעית וההגיונית לביצועם".

חסן אמר אז לאחר הזיכוי המהדהד שלו: "אמרתי מהיום הראשון שאני חף מפשע ושזו עלילה ומאבקי כוחות. מה שלי חשוב, וזה מסר לעם ישראל: מי שזכאי, מי שחף מפשע – שיוכיח את חפותו. נכון שזה קשה ובלתי אפשרי כמעט, ארבע שנים לשבת ולא לעבוד כשהורסים לך את העסקים. אם אין לך משפחה שתומכת בך ועוזרת לך, אין לך סיכוי להצליח. לא היה לי ספק שאני חף מפשע ושלא אוותר. יכול להיות שאני דפוק בראש או מזן אחר, אבל אני לא מוכן להודות בפשעים שלא עשיתי, גם אם אשב 20 שנה בבית הסוהר. זה לא מה אני אומר לעובדים, זה מה שהעובדים אומרים לי. רובם עזבו אותי ולא נתנו לי גיבוי, וכמובן יו"ר ההסתדרות צריך להסיק את המסקנות המתבקשות, ואולי להתפטר. יו"ר הסתדרות שלא נותן גיבוי לאנשים שלו, שהתראיין נגדי כשאני מנהל משפט, היום זאת תשובה בשבילו. הוועדים האחרים, הישמרו לנפשותיכם".