ברגע שהרכב של 15 אנשים שוללים חוק, זה בדיוק ההיפך מדמוקרטיה!

בשנים האחרונות היינו עדים להתחזקות בלתי מרוסנת של מערכת המשפט סביב נושאים נפיצים בחברה הישראלית, עם החלטות שבחלק מהמקרים לא מייצגים את הרוב הגדול במדינה, באלה שבחרו במפלגות החברות היום בקואליציה של נתניהו. במילים אחרות
צוות האתר | יום שבת - 12/05/18 - 11:25

בשנים האחרונות היינו עדים להתחזקות בלתי מרוסנת של מערכת המשפט סביב נושאים נפיצים בחברה הישראלית, עם החלטות שבחלק מהמקרים לא מייצגים את הרוב הגדול במדינה, באלה שבחרו במפלגות החברות היום בקואליציה של נתניהו. במילים אחרות, 15 שופטי בג"צ, מכובדים ככל שיהיו, קיבלו החלטות משמעותיות לציבור הישראלי על פי השקפת עולמם. זה קרה פעם אחת, פעם שנייה ובהמשך בעוד ועוד נושאים חשובים. בסופו של תהליך, הפסיקה החוקתית של בית המשפט העליון בשנים האחרונות הביאה מים עד נפש, יצרה משבר פוליטי חמור והציבה את שאלת חקיקת "פסקת ההתגברות" כשאלה המרכזית העומדת על סדר היום הציבורי והפוליטי.

שלא תטעו, יש לי רספקט גדול למערכת המשפט בישראל, שנחשבת לאחת הטובות והראויות בעולם. המערכת הזו הוציאה מבין ידיה החלטות הרות גורל מבלי למצמץ, התייחסה לדמויות מהשורה הראשונה בארץ הקודש כאחרוני העבריינים ולא עשתה הנחות לאיש. נשיא מדינה, ראש ממשלה, שרים בכירים, קציני משטרה ואנשים בעלי מעמד נשלחו מאחורי סורג ובריח ושילמו את חובם לחברה. גם ארגוני הפשיעה ספגו מכה אנושה בין כותלי בית המשפט, וכך בדיוק צריכה להתנהל מדינה מתקדמת ומפותחת.

יחד עם זאת, יש כאלה הטוענים כי האקטיביזם החוקתי של בג"צ חרג מזמן מהגנה על זכויות היסוד של הפרט, והפך את בית המשפט לשחקן מרכזי בזירה הפוליטית, מחולל משברים פוליטיים ומסכל פשרות. הדוגמא המרכזית לפעילותו של בג”צ היא הפסיקה העקבית ביחס לגיוס בני הישיבות. בעניין זה, בג”צ סיכל פעם אחר פעם את הפשרות הפוליטית שהשיג הרוב החילוני-מסורתי המשרת בצבא עם המיעוט החרדי שביקש להימנע מן הגיוס.

ביום ראשון האחרון ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) להוספת "פסקת ההתגברות" לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. התיקון לחוק יאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת. כעת תועבר הצעת החוק לאישור הכנסת.

בית המשפט לקח על עצמו, בחלק מהמקרים, את המושכות בהחלטות משמעותיות, ומאז 1995 ועד לימים אלו קובע נורמות וערכים חברתיים ופוליטיים שמלווים את החברה בישראל, וזאת מבלי שהיושבים על כס השיפוט נבחרו על ידי הציבור. ההתנהלות הזו מאלצת את ממשלת ישראל והכנסת לעמוד בנורמות ובערכים שקובעים השופטים, ולמעשה גרמה להפרה של האיזון השברירי בין שלוש הרשויות במדינה הדמוקרטית שלנו.

ב-20 השנים האחרונות אנחנו עדים לכרסום במעמדן של הרשות המחוקקת והמבצעת, ובמקביל על עליונותה של הרשות השופטת עליהן. לכן חשוב כל כך לחוקק את "פסקת ההתגברות", שהיא צעד אחד בדרך להשבת האיזון בין הרשויות. "פסקת ההתגברות" מאזנת בין הדרישה לשמור על זכויות היסוד לבין הצורך הקיומי של הממשלה\כנסת למשול. הדרישה לרוב של 61 ח"כים בעת חקיקת חוק, שלפי הנורמות שבג"ץ קובע הוא סותר חוקי יסוד, וההגבלה לתקופה של ארבע שנים הם תנאי פשרה, ומאזנים נכון לעת הזאת את המשוואה לעניין החקיקה אל מול הפסיקה.

בשורה התחתונה, מלאכת איזון הרשויות עוד ארוכה ורבה, ויש עוד כמה החלטות שצריכות להתקבל כדי לשמור על כבודן ומעמדן של כל אחת מהרשויות במדינה, אולם במקביל אסור לאפשר לאף אחת מהן להרים ראש בצורה לא מידתית ובעיקר בניגוד לדעת הרוב במדינה שלנו.

 

שבת שלום!

אולי גם זה יעניין אותך

X