זיכויו של אלון חסן שהיה יו"ר ועד עובדי הנמל עורר הדים רבים. ל"ישראל היום" הוא מספר בראיון על מה שעבר עליו בתקופה הזו ומה החזיק אותו.
איך הגבת כשהשופט הקריא את גזר הדין?
"כשהשופט אמר בהתחלה שהוא החליט לזכות אותנו, התמוטטתי. זו היתה הפעם הראשונה שבכיתי מאז המעצר. שמעתי צעקות מסביב. בני המשפחה צרחו באולם מרוב התרגשות, ולמרות הרעש, התרכזתי בשופט. חשוב היה לי לשמוע מה הוא אומר. הרגשתי שהחלום שלי התממש".
חששת שהתוצאה תהיה אחרת?
"ידעתי שאני חף מפשע, אבל אף פעם אי אפשר לדעת. הקדוש ברוך הוא הגן עלי. למחרת נסעתי לכותל ובירכתי הגומל. אין לי ספק שמדובר בהשגחה עליונה".
חסן סיפר על תקופת המשפט וההמתנה להחלטה:
החיים שלנו כמשפחה השתנו מהקצה אל הקצה. אם בעבר נסענו לחו"ל פעמיים או שלוש בשנה, ובסופי שבוע היינו מטיילים עם הילדים בארץ, הכל נכנס להקפאה. לא היה חשק. הילדים הבינו, לא הציקו ולא התפנקו. שיתפנו אותם בכל מה שקורה, והשיחות סביב הארוחות המשפחתיות היו בעיקר על המשפט.
חסן מוסיף: "אני לא זוכר לילה אחד שבו ישנתי כמו שצריך. כל הזמן קמתי לקרוא פרוטוקולים ונברתי עוד קצת בראיות. לפעמים סתם ישבתי בסלון מול הטלוויזיה או בחצר עם הכלב. אבל בשום שלב לא נשברתי. גם לא כשאחותי, סוניה, נפטרה בשנה שעברה משפעת בגיל 46, או כשאבא שלי נכנס לניתוח לב."תפקדתי כמו מכונה, ובמקביל התחזקתי בדת. במקום ללכת לבית הכנסת רק בימי שישי, אני הולך להתפלל מדי יום, ולפעמים הולך לרב".
