קשישה בת 94 חידשה מרשמים קבועים אצל רופא המשפחה, ששלח אותה לבית המרקחת, אך הרוקח הוסיף לה בין תרופותיה הרגילות גם תרופה לטיפול בסוכרת, במינון גבוה של 4 מ"ג, על אף שמעולם לא סבלה מסוכרת.
ארבעה ימים לאחר מכן נמצאה הקשישה על ידי בנה כשהיא שרועה בשלולית דם על רצפת ביתה, במצב של הכרה חלקית.
הקשישה הובהלה לבית החולים, שם נמצא כי היא סובלת מהלם ספטי, תת-חום, תת-לחץ דם, רמה נמוכה ביותר של גלוקוז בדם, פרכוסים, דלקת ריאות כתוצאה משאיבת מזון לריאות, אנמיה, שבר בחוליה 6 של עמוד השדרה הצווארי ושבר של ארובת עין שמאל. כמו כן, כתוצאה מנפילתה, נשברו שיניה התותבות. במסמכי בית החולים צוין בפרוש כי הסיבה לאירועים היא נטילת 2 כדורי Glimepiride שסופקו לקשישה בטעות.
לדברי עו"ד דוד פייל, המייצג את הקשישה, רופא המשפחה של הקשישה מעולם לא רשם לה תרופה לסוכרת, והיא הוספה בטעות ע"י רוקח הקופה.
פרופ' יאיר יודפת, מומחה לרפואת משפחה, שבדק את המקרה, קבע, כי Glimepiride הינה תרופה ארוכת טווח לטיפול בחולי סוכרת, אשר מגבירה את הפרשת האינסולין מהלבלב, ועל ידי כך מורידה את רמת הגלוקוז בדם.
לדברי פרופ' יודפת, המינון המקובל הניתן לחולי סוכרת מתחיל מ-1 מ"ג, ועולה בהדרגה, לפי הצורך, עד למקסימום של 4 מ"ג. לדבריו, במקרה זה, ועקב התרשלות רוקח הקופה, קיבלה הקשישה את התרופה במינון הגבוה ביותר של 4 מ"ג.
כתוצאה מכך, טוען פרופ' יודפת, הופיעה ירידה קשה ביותר ברמת הגלוקוזה (היפוגליקמיה), שגורמת לתסמינים רבים ובהם בלבול, פרכוסים ואיבוד הכרה, ויכולה אף לגרום למוות.
בעקבות ההיפוגלימיה, התובעת איבדה את הכרתה, נפלה ונחבלה. לאחר 25 ימי אשפוז אינטנסיביים, שכללו גם ניתוח, שוחררה הקשישה מבית החולים ועברה לבית חולים שיקומי, שם עברה שיקום אינטנסיבי במשך חודשיים, תוך שחל שיפור מסוים במצבה. עם זאת, היא לא חזרה למצבה מלפני הפגיעה, עת תפקדה כאישה עצמאית לכל דבר, ונאלצה לעבור לבית אבות סיעודי.
מאז היא נדרשה להוצאות רפואיות ולעזרים רפואיים רבים. מלבד העלות הכבדה של המוסד הסיעודי, היא סבלה גם ממצב נפשי ירוד, מחרדות ומדיכאון, מאי שליטה על הסוגרים, ומירידה תפקודית משמעותית, ואף הפכה לסיעודית.
לפני מספר חודשים הגישו עו"ד דוד פייל ועו"ד עדי אברג'יל, תביעה בשם הקשישה נגד קופת החולים 'כללית שירותי בריאות', לפיצויים בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית, בסכום המקסימלי הקבוע בחוק (2.5 מיליון שקלים).
אך למרבה הצער, כחמישה חודשים לאחר שהוגשה התביעה, הלכה הקשישה לעולמה. פרקליטיה של הקשישה טוענים כי "מותה נבע ללא ספק מסיבוכים הנובעים מהמקרה המצער נשוא התביעה".
